אל הטקסט
ספריםחיפושמפתחותאודות

אור השכל

תוכן
על הספר
אֶבֶן סַפִּיר
עמ' לג
אִבְּן עֶזְרָא
עמ' פג
אַבְרָהָם אֲבוּלְעַפְיָה
עמ' דעמ' העמ' ועמ' קיז
אֲדֹנָ"י
עמ' מאעמ' מהעמ' מועמ' עעמ' עבעמ' קט
אַהֲבָה
עמ' געמ' לטעמ' עעמ' צא
אהו"י
עמ' מאעמ' סעמ' סזעמ' סח
אֶהְיֶ"ה
עמ' מאעמ' סהעמ' סחעמ' סטעמ' עעמ' עבעמ' פב
אוֹפַנִּים
עמ' סטעמ' פח
אוֹר
עמ' אעמ' בעמ' פב
אוֹר הַשֵּׂכֶל
עמ' אעמ' בעמ' געמ' לגעמ' נטעמ' סעמ' צאעמ' קי
אוֹת
עמ' ידעמ' לבעמ' מאעמ' מבעמ' מגעמ' מהעמ' מועמ' מזעמ' סעמ' סגעמ' פדעמ' פטעמ' צעמ' קיא
אוֹתִיּוֹת דְּרַבִּי עֲקִיבָא
עמ' פג
אוֹתִיּוֹת הַהַעֲלָמָה
עמ' מאעמ' סעמ' סזעמ' סח
אָחוֹר
עמ' סחעמ' עהעמ' עטעמ' פחעמ' קיב
אית"ן
עמ' נח
אֱלֹהִי"ם
עמ' מאעמ' עעמ' עבעמ' קט
אֵלִיָּהוּ
עמ' מאעמ' מה
אֻמָּה
עמ' כגעמ' כועמ' כזעמ' כחעמ' כטעמ' ל
אֱמוּנָה
עמ' זעמ' חעמ' טזעמ' יזעמ' יח
אִמּוֹת
עמ' לבעמ' מאעמ' מבעמ' עועמ' פד
אמ"ש
עמ' לבעמ' מאעמ' מב
אֱמֶת
עמ' יזעמ' לאעמ' לועמ' סאעמ' פח
אַנְדְּרוֹגִינוֹס
עמ' מג
אִסּוּר וְהֶתֵּר
עמ' ו
אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת
עמ' יאעמ' להעמ' קי
אַרְבַּע הַסִּבּוֹת
עמ' יבעמ' נגעמ' פועמ' פט
אַרְיֵה
עמ' לאעמ' נא
אֹרֶךְ
עמ' פועמ' פז
א"ת ב"ש
עמ' מבעמ' עו
בָּבֶל
עמ' כזעמ' לג
בג"ד כפר"ת
עמ' לבעמ' מאעמ' מב
בְּחִירָה (בְּחִירַת הַשֵּׁם)
עמ' כהעמ' לאעמ' סגעמ' סו
בַּחֲרוּת
עמ' ידעמ' כז
בִּינָה
עמ' לטעמ' מבעמ' מהעמ' מזעמ' פבעמ' פדעמ' צא
בִּלְבּוּל הַלְּשׁוֹנוֹת
עמ' כזעמ' לג
בִּנְיָן
עמ' נועמ' נזעמ' נח
בְּרִית מִילָה
עמ' לזעמ' לטעמ' מהעמ' סו
גְּאֻלָּה
עמ' כחעמ' לעמ' לאעמ' לטעמ' סח
גָּדֵר
עמ' בעמ' דעמ' זעמ' חעמ' יגעמ' יד
גֶּדֶר
עמ' יבעמ' נעמ' נאעמ' סה
גּוֹדֵר פְּרָצוֹת
עמ' בעמ' דעמ' ועמ' חעמ' יעמ' יד
גּוּף (הַגּוּף)
עמ' בעמ' יאעמ' להעמ' נגעמ' סבעמ' צאעמ' קח
גּוּף (מִדָּה)
עמ' פו
גִּימַטְרִיָּא
עמ' העמ' עועמ' עזעמ' עח
גִּלְגּוּל
עמ' לזעמ' מבעמ' מגעמ' סגעמ' סחעמ' סטעמ' עעמ' עבעמ' עהעמ' עטעמ' פגעמ' קח
גַּלְגַּל
עמ' כאעמ' כדעמ' כהעמ' לאעמ' לבעמ' לזעמ' מאעמ' נאעמ' נגעמ' קטו
גַּלְגַּל הָאוֹתִיּוֹת
עמ' מאעמ' מזעמ' סחעמ' פאעמ' פח
גִּלּוּי עֲרָיוֹת
עמ' לזעמ' לט
גָּלוּת
עמ' ל
גְּמוּל
עמ' טזעמ' יחעמ' לגעמ' לד
גָּרוֹן
עמ' מועמ' מז
דִּבּוּר
עמ' העמ' ועמ' כזעמ' להעמ' לועמ' מחעמ' נחעמ' קיאעמ' קיב
דְּבֵקוּת
עמ' צאעמ' קט
דָּגֵשׁ
עמ' מזעמ' נז
דּוֹר הַפְלָגָה
עמ' כזעמ' לגעמ' לד
דְּיוֹ
עמ' סועמ' פטעמ' קיב
דָּם
עמ' לבעמ' סועמ' סז
דִּמְיוֹן
עמ' ידעמ' להעמ' עבעמ' קיגעמ' קידעמ' קטו
דַּעַת
עמ' לאעמ' לטעמ' פדעמ' צא
הֶבְדֵּל
עמ' נעמ' נא
הַדְרָגָה בְּגִלּוּי הַסּוֹד
עמ' זעמ' ח
הו"ה
עמ' העמ' מאעמ' מבעמ' סטעמ' עטעמ' פאעמ' קטז
הֲוָיָה
עמ' פאעמ' פחעמ' פט
הַזְכָּרָה
עמ' מזעמ' סעמ' סזעמ' עטעמ' פאעמ' פבעמ' פגעמ' צעמ' צאעמ' צג
הַחֵלֶק הַתְּשִׁיעִי הֶחָסֵר
עמ' ועמ' קטז
הי"ה
עמ' ועמ' מבעמ' סחעמ' סטעמ' פאעמ' קטז
הַכֹּחַ הַדִּבְּרִי
עמ' לגעמ' לדעמ' להעמ' מאעמ' קטו
הַסְכָּמָה
עמ' כגעמ' כזעמ' כחעמ' מזעמ' מחעמ' מטעמ' נעמ' קיאעמ' קטו
הִפּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת
עמ' העמ' ועמ' עדעמ' עהעמ' עועמ' עט
הֶפְסֵד
עמ' דעמ' טעמ' יגעמ' כבעמ' לגעמ' פט
הַרְכָּבָה
עמ' כדעמ' כחעמ' להעמ' נאעמ' סאעמ' סבעמ' סדעמ' עד
הַשָּׂגָה
עמ' יגעמ' ידעמ' יחעמ' כעמ' כאעמ' כגעמ' כטעמ' לגעמ' נחעמ' סבעמ' סחעמ' פטעמ' קחעמ' קטעמ' קיעמ' קיבעמ' קיגעמ' קידעמ' קטו
הַשְׁגָּחָה
עמ' טעמ' יגעמ' יחעמ' כועמ' לדעמ' מז
הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל
עמ' געמ' כהעמ' כועמ' פחעמ' קטעמ' קטו
הִתְבּוֹדְדוּת
עמ' צא
הֶתֵּר הַגִּלּוּי בַּזְּמַן הַזֶּה
עמ' פב
זָכָר
עמ' יזעמ' מאעמ' מגעמ' פח
זִקְנָה
עמ' יגעמ' ידעמ' יטעמ' כ
חוֹלָם
עמ' מגעמ' סדעמ' עטעמ' פדעמ' פהעמ' פזעמ' פחעמ' צא
חוּשִׁים
עמ' יאעמ' קיגעמ' קיד
חֲטָף
עמ' פד
חַי מְדַבֵּר
עמ' יבעמ' נעמ' סה
חַיּוֹת
עמ' לאעמ' מאעמ' פד
חַיֵּי הַנֶּפֶשׁ
עמ' יעמ' קט
חִירֶק
עמ' סדעמ' פהעמ' פועמ' פחעמ' צא
חֵךְ
עמ' מועמ' מז
חָכְמָה
עמ' יגעמ' לזעמ' לטעמ' מאעמ' מגעמ' עדעמ' פבעמ' פדעמ' פהעמ' פזעמ' פחעמ' צאעמ' קיד
חֲלוּקַת הַחִבּוּר
עמ' געמ' דעמ' העמ' ועמ' קטז
חֹמֶר
עמ' לגעמ' מבעמ' מהעמ' נגעמ' פבעמ' פדעמ' פהעמ' פועמ' פטעמ' קיבעמ' קטו
חַשְׁמַ"ל
עמ' פדעמ' פה
חֵשֶׁק
עמ' געמ' סעמ' פבעמ' קח
טֶבַע
עמ' טעמ' כאעמ' כגעמ' כזעמ' כחעמ' לטעמ' מזעמ' מחעמ' מטעמ' נגעמ' פדעמ' צעמ' קטו
טַעַם (הֶרְגֵּשׁ)
עמ' יאעמ' קיג
טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת
עמ' יבעמ' כב
טְעָמִים
עמ' כועמ' לז
יְדִיעַת הַשֵּׁם
עמ' געמ' ידעמ' טזעמ' יזעמ' יחעמ' כאעמ' נחעמ' סעמ' סחעמ' עאעמ' עגעמ' פג
י"ה
עמ' מאעמ' סגעמ' סטעמ' פדעמ' פח
יהו"ה
עמ' יזעמ' מאעמ' מבעמ' סהעמ' סחעמ' סטעמ' עעמ' עבעמ' עדעמ' עועמ' פבעמ' פהעמ' קט
יהי"ה
עמ' ועמ' מאעמ' מבעמ' סטעמ' קטז
יוֹבֵל
עמ' מגעמ' ע
יוֹם הַדִּין
עמ' עב
יוֹם הַכִּפּוּרִים
עמ' עג
יִחוּד הַשֵּׁם
עמ' העמ' ועמ' טזעמ' סעמ' סדעמ' סועמ' סזעמ' עבעמ' פאעמ' פבעמ' צא
יְסוֹדוֹת
עמ' כועמ' כחעמ' לבעמ' מבעמ' נגעמ' עבעמ' עדעמ' פחעמ' קט
יְצִירַת הָאָדָם
עמ' העמ' יעמ' כבעמ' כדעמ' לבעמ' לגעמ' לדעמ' להעמ' לז
יֵצֶר הַטּוֹב
עמ' יחעמ' עעמ' עאעמ' עבעמ' פח
יֵצֶר הָרַע
עמ' ידעמ' יחעמ' עעמ' עאעמ' עבעמ' פח
יִרְאַת הַשֵּׁם
עמ' טזעמ' יזעמ' צא
יָרֵחַ
עמ' דעמ' מבעמ' נאעמ' פבעמ' קטו
יִשְׂרָאֵל
עמ' לאעמ' לזעמ' סגעמ' פב
כ"ב אוֹתִיּוֹת
עמ' העמ' ועמ' כחעמ' לבעמ' מאעמ' מבעמ' סג
כַּדּוּר
עמ' מגעמ' פדעמ' פהעמ' פועמ' פח
כֹּהֵן
עמ' לאעמ' סגעמ' עגעמ' פז
כּוֹכָב
עמ' כדעמ' לאעמ' לבעמ' מבעמ' נאעמ' נטעמ' ע
כֹּחַ
עמ' כזעמ' לדעמ' נגעמ' נועמ' עד
כִּנּוּי (חֵלֶק הַדִּבּוּר)
עמ' נבעמ' נדעמ' נהעמ' נו
כִּנּוּי (כִּנּוּי הַשֵּׁם)
עמ' זעמ' עב
כִּסֵּא הַכָּבוֹד
עמ' לאעמ' לגעמ' מבעמ' סבעמ' פבעמ' פד
כְּפוּלוֹת
עמ' מאעמ' מג
כְּרוּבִים
עמ' כועמ' פד
כְּתָב
עמ' כגעמ' כטעמ' מזעמ' מחעמ' מטעמ' קיאעמ' קיב
לֵב
עמ' לבעמ' סועמ' קיאעמ' קיב
ל"ב נְתִיבוֹת
עמ' מא
לֵוִי
עמ' לאעמ' סג
לָשׁוֹן (הָאֵבֶר)
עמ' כגעמ' מועמ' מז
לָשׁוֹן (שָׂפָה)
עמ' דעמ' ועמ' כגעמ' כועמ' כזעמ' כחעמ' כטעמ' מגעמ' מחעמ' מטעמ' נדעמ' נח
לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ
עמ' דעמ' ועמ' כטעמ' לא
מַאֲמִינֵי הַטֶּבַע
עמ' יא
מִבְטָא הַשֵּׁם
עמ' העמ' ועמ' סדעמ' סהעמ' עטעמ' צאעמ' צג
מְדִינָה
עמ' זעמ' יעמ' לב
מִדַּת הַדִּין
עמ' עב
מִדַּת הָרַחֲמִים
עמ' כעמ' עב
מוֹנֵעַ
עמ' אעמ' בעמ' געמ' כזעמ' נחעמ' סעמ' קיעמ' קידעמ' קטועמ' קטז
מוֹצָאוֹת הַפֶּה
עמ' כועמ' מועמ' מז
מוּרְגָּשׁ
עמ' זעמ' יזעמ' לעמ' לגעמ' לדעמ' קיבעמ' קיגעמ' קידעמ' קטו
מוֹרֵה הַנְּבוּכִים
עמ' כאעמ' כהעמ' לזעמ' פועמ' קיא
מוּשְׂכָּל
עמ' זעמ' יגעמ' כחעמ' לעמ' לגעמ' לדעמ' נועמ' סעמ' סאעמ' קיעמ' קיבעמ' קיגעמ' קיד
מַזָּל
עמ' לבעמ' מב
מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת
עמ' יאעמ' להעמ' סבעמ' קי
מַחֲשָׁבָה (הַכֹּחַ)
עמ' אעמ' ידעמ' יטעמ' כעמ' להעמ' לועמ' סעמ' צא
מַחֲשָׁבָה (סְפִירָה)
עמ' לטעמ' פבעמ' פח
מֶטַטְרוֹן
עמ' מבעמ' עב
מִין
עמ' יבעמ' כדעמ' כהעמ' לאעמ' נעמ' נאעמ' פועמ' פט
מְכַשְּׁפִים
עמ' מהעמ' פח
מַלְאָךְ
עמ' מגעמ' מהעמ' סטעמ' עעמ' עבעמ' פבעמ' פחעמ' קטעמ' קטו
מְלָאכָה
עמ' כזעמ' נג
מִלָּה
עמ' מחעמ' נח
מִסְפָּר
עמ' כהעמ' מבעמ' מגעמ' סהעמ' עזעמ' פועמ' פחעמ' קטז
מַעֲשֶׂה
עמ' אעמ' ידעמ' יטעמ' כעמ' להעמ' לו
מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית
עמ' געמ' עאעמ' עב
מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה
עמ' ג
מַפִּיק
עמ' פד
מִצְוָה
עמ' דעמ' ועמ' זעמ' יבעמ' ידעמ' טזעמ' יזעמ' יחעמ' יטעמ' כעמ' כאעמ' כבעמ' מא
מָקוֹר (מְקוֹר הַפֹּעַל)
עמ' נז
מָקוֹר (מַעְיָן)
עמ' כגעמ' מזעמ' צא
מִקְרֶה
עמ' כגעמ' לגעמ' לזעמ' מחעמ' מטעמ' נאעמ' נגעמ' סאעמ' סבעמ' פטעמ' צ
מֶרְכָּבָה
עמ' סט
מִשּׁוּשׁ
עמ' יאעמ' קיג
מָשָׁל
עמ' אעמ' בעמ' זעמ' יחעמ' לעמ' לדעמ' סבעמ' עגעמ' עהעמ' פטעמ' קיעמ' קיבעמ' קיגעמ' קטו
מִשְׁקַל הָאוֹתִיּוֹת
עמ' העמ' עזעמ' עח
מְשָׁרְתִים
עמ' מהעמ' מו
נְבוּאָה
עמ' דעמ' ועמ' כגעמ' לאעמ' סזעמ' קיאעמ' קידעמ' קטו
נִגּוּן
עמ' כועמ' סדעמ' צא
נוֹטָרִיקוֹן
עמ' העמ' עחעמ' פגעמ' פח
נִמְעֲנֵי הַחִבּוּר
עמ' ג
נֶפֶשׁ
עמ' בעמ' יעמ' לבעמ' לדעמ' להעמ' מהעמ' נאעמ' סחעמ' צאעמ' קחעמ' קטעמ' קיעמ' קיב
נְקֵבָה
עמ' יזעמ' מאעמ' מגעמ' נאעמ' נדעמ' פח
נְקֻדָּה (מִדָּה)
עמ' פועמ' פחעמ' קח
נְקֻדָּה (נִקּוּד)
עמ' ידעמ' סדעמ' פט
נִקּוּד
עמ' העמ' ידעמ' כועמ' סדעמ' סחעמ' עטעמ' פבעמ' פגעמ' פדעמ' פהעמ' פועמ' פחעמ' פטעמ' צעמ' צא
נְשִׁימָה
עמ' יאעמ' סדעמ' סהעמ' סחעמ' צעמ' צא
נְשָׁמָה
עמ' סהעמ' עעמ' קיד
סִבָּה
עמ' יבעמ' ידעמ' כחעמ' כטעמ' נגעמ' סבעמ' סדעמ' עגעמ' פועמ' פטעמ' קחעמ' קטעמ' קי
סִבָּה רִאשׁוֹנָה
עמ' בעמ' יבעמ' כהעמ' סבעמ' קחעמ' קטעמ' קי
סֶגוֹל
עמ' עטעמ' פהעמ' פו
סְגֻלָּה
עמ' נא
סוּג
עמ' יבעמ' כדעמ' כועמ' נעמ' נאעמ' סהעמ' פו
סוֹפֵי תֵּבוֹת
עמ' העמ' סאעמ' עח
סוֹפֵר
עמ' נאעמ' עחעמ' פטעמ' צעמ' קיבעמ' קטו
סִימָן
עמ' דעמ' העמ' זעמ' מהעמ' מטעמ' נחעמ' נטעמ' סאעמ' קטז
סֻלָּם
עמ' מזעמ' סבעמ' סט
סְפִירוֹת
עמ' לזעמ' לטעמ' מאעמ' מבעמ' מהעמ' מזעמ' סועמ' סטעמ' עאעמ' עגעמ' עועמ' פבעמ' פדעמ' פחעמ' קיב
סֵפֶר הַבָּהִיר
עמ' פג
סֵפֶר הַשֵּׁם
עמ' פג
סֵפֶר יְצִירָה
עמ' לבעמ' מאעמ' מבעמ' עהעמ' עחעמ' פג
סֵפֶר מֹאזְנַיִם
עמ' פג
סֵפֶר צַחוּת
עמ' פג
סִתְרֵי תוֹרָה
עמ' געמ' יבעמ' לגעמ' לדעמ' מב
עֲבוֹדָה זָרָה
עמ' ידעמ' טזעמ' לזעמ' לט
עֲבוֹדַת הַשֵּׁם
עמ' טזעמ' יזעמ' כאעמ' לגעמ' קט
עָבָר
עמ' נדעמ' נהעמ' נז
עֲבֵרָה
עמ' יחעמ' כ
עוֹלָם הַבָּא
עמ' כאעמ' כבעמ' לטעמ' עעמ' עבעמ' צא
עוֹלָם שָׁנָה נֶפֶשׁ
עמ' לב
עוֹמֵד
עמ' נהעמ' נועמ' נז
עֲמָלֵק
עמ' ס
עֹמֶק
עמ' פועמ' פז
עֹנֶשׁ
עמ' טזעמ' יחעמ' לגעמ' לד
עֶצֶם
עמ' מטעמ' נאעמ' נגעמ' סאעמ' פט
עֲרָבוֹת
עמ' לאעמ' פד
עָרְלַת הַלֵּב
עמ' לטעמ' סו
עֲשֶׂרֶת הַקּוֹנִים
עמ' נבעמ' נדעמ' נה
עָתִיד
עמ' נהעמ' נזעמ' נח
פּוֹעֵל (הַסִּבָּה הַפּוֹעֶלֶת)
עמ' יבעמ' נגעמ' פטעמ' צעמ' קי
פּוֹעֵל (חֵלֶק הַדִּבּוּר)
עמ' נדעמ' נו
פָּנִים
עמ' סחעמ' עטעמ' פבעמ' פדעמ' פחעמ' צאעמ' קיב
פֶּסַח
עמ' לט
פָּעוּל
עמ' נגעמ' נו
פֹּעַל
עמ' נגעמ' נז
פְּעֻלָּה
עמ' נגעמ' נד
פִּרְקֵי הֵיכָלוֹת
עמ' פג
פְּשׁוּטוֹת
עמ' מא
פְּשָׁט
עמ' יחעמ' לגעמ' לד
פַּתָּח
עמ' פדעמ' פהעמ' פו
צְבָאוֹ"ת
עמ' מאעמ' מועמ' קט
צִוּוּי
עמ' נהעמ' נועמ' נז
צוּרָה
עמ' ועמ' מבעמ' נגעמ' סחעמ' עטעמ' פבעמ' פדעמ' פהעמ' פועמ' פחעמ' פטעמ' צאעמ' קחעמ' קיעמ' קיאעמ' קיבעמ' קטו
צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת
עמ' העמ' עדעמ' עהעמ' עועמ' עח
צֵרֵי
עמ' סדעמ' פהעמ' פחעמ' צא
קַבָּלָה
עמ' זעמ' כטעמ' לדעמ' לטעמ' סעמ' סאעמ' סבעמ' סגעמ' סזעמ' סחעמ' פגעמ' פדעמ' צעמ' צא
קַבָּלָה נְבוּאִית
עמ' ג
קַו
עמ' פו
קָמֵץ
עמ' סדעמ' עטעמ' פדעמ' פהעמ' פועמ' פחעמ' צא
קֶשֶׁר
עמ' ועמ' כאעמ' נחעמ' עדעמ' פח
רְאוּת
עמ' יאעמ' קיעמ' קיג
רְאִיַּת צוּרָה
עמ' צא
רֹאשׁ הַשָּׁנָה
עמ' עב
רָאשֵׁי תֵּבוֹת
עמ' העמ' סאעמ' עחעמ' קיא
רוּחַ אֱלֹהִים חַיִּים
עמ' מאעמ' סטעמ' פדעמ' קט
רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
עמ' מאעמ' נעמ' סטעמ' קט
רֹחַב
עמ' פועמ' פז
רֵיחַ
עמ' יאעמ' קיג
רַמְבַּ"ם
עמ' כאעמ' כהעמ' לזעמ' פועמ' קיא
רָצוֹן
עמ' טעמ' כגעמ' נחעמ' פטעמ' קיא
שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת
עמ' כגעמ' מזעמ' עד
שֵׁד
עמ' מגעמ' פח
שַׁדַּ"י
עמ' יזעמ' כבעמ' מאעמ' עבעמ' קט
שְׁוָא
עמ' פדעמ' פהעמ' פו
שׁוּרֻק
עמ' מגעמ' סדעמ' פהעמ' פחעמ' צא
שֶׁטַח
עמ' פו
שָׂטָן
עמ' לזעמ' מגעמ' מה
שִׁיבַת שְׁבוּת
עמ' ל
שִׁכְחָה
עמ' יחעמ' כחעמ' נטעמ' סעמ' פב
שְׁכִינָה
עמ' מגעמ' פזעמ' פחעמ' קט
שֵׂכֶל
עמ' אעמ' זעמ' יגעמ' כהעמ' כועמ' להעמ' נטעמ' פועמ' פחעמ' צאעמ' קחעמ' קטעמ' קיעמ' קיאעמ' קיבעמ' קידעמ' קטו
שֵׂכֶל נִבְדָּל
עמ' כהעמ' להעמ' סבעמ' פועמ' קחעמ' קטעמ' קי
שֵׁם (חֵלֶק הַדִּבּוּר)
עמ' מטעמ' נעמ' נאעמ' נבעמ' נזעמ' נח
שֵׁם בֶּן י"ב
עמ' סחעמ' עעמ' עגעמ' עד
שֵׁם בֶּן מ"ב
עמ' עג
שֵׁם בֶּן ע"ב
עמ' עג
שֵׁם הַמְיֻחָד
עמ' יזעמ' כהעמ' סעמ' סגעמ' סדעמ' סזעמ' סחעמ' עעמ' עב
שֵׁם הַמְפֹרָשׁ
עמ' געמ' לאעמ' מאעמ' סעמ' סבעמ' סגעמ' סדעמ' סזעמ' סחעמ' עעמ' פה
שֵׁם הָעֶצֶם (חֵלֶק הַדִּבּוּר)
עמ' מטעמ' נזעמ' נח
שֵׁם הָעֶצֶם (שֵׁם הַשֵּׁם)
עמ' סהעמ' סח
שֵׁם כְּלָלִי
עמ' נאעמ' פט
שֵׁם מֻסְכָּם
עמ' נעמ' נא
שֵׁם מְסֻפָּק
עמ' נא
שֵׁם מָעְתָּק
עמ' נא
שֵׁם מֻשְׁאָל
עמ' נא
שֵׁם מְשֻׁתָּף
עמ' לאעמ' מטעמ' נעמ' נאעמ' סעמ' קיא
שֵׁם נִבְדָּל
עמ' מט
שֵׁם נִגְזָר
עמ' נבעמ' נז
שֵׁם נִרְדָּף
עמ' מט
שֵׁם עָגוֹל מְעֻשָּׂר
עמ' צא
שֵׁם פְּרָטִי
עמ' נאעמ' פט
שְׁמוֹת שֶׁאֵינָן נִמְחָקִין
עמ' מאעמ' סח
שְׁמִיעָה
עמ' יאעמ' קיג
שְׁמִיעַת קוֹל
עמ' צא
שֶׁמֶשׁ
עמ' אעמ' קי
שַׁמָּשִׁים
עמ' מהעמ' מו
שִׁנַּיִם
עמ' מועמ' מז
שְׁפִיכוּת דָּמִים
עמ' לזעמ' לט
שֶׁפַע
עמ' אעמ' געמ' ועמ' כהעמ' כטעמ' פבעמ' קחעמ' קטעמ' קיאעמ' קיבעמ' קטועמ' קטז
שְׂפָתַיִם
עמ' מועמ' מז
שֶׁקֶר
עמ' זעמ' לועמ' סאעמ' פחעמ' קיד
שַׂר הַפָּנִים
עמ' מבעמ' פד
שְׂרָפִים
עמ' מו
שָׁרָשִׁים
עמ' לבעמ' מהעמ' מו
תֹּאַר
עמ' נאעמ' נבעמ' נזעמ' סבעמ' ע
תּוֹכֵי תֵּבוֹת
עמ' העמ' סאעמ' עח
תּוֹעֶלֶת
עמ' אעמ' בעמ' געמ' דעמ' ועמ' טעמ' יעמ' יאעמ' יבעמ' יגעמ' כאעמ' כבעמ' לד
תּוֹרָה
עמ' זעמ' יבעמ' ידעמ' יזעמ' יחעמ' כאעמ' כטעמ' מאעמ' נהעמ' סחעמ' עדעמ' פח
תְּחִיַּת הַמֵּתִים
עמ' עב
תַּכְלִית
עמ' ועמ' יעמ' יבעמ' יגעמ' טזעמ' יחעמ' כאעמ' נגעמ' פט
תְּלִי
עמ' לבעמ' פח
תְּמוּרָה
עמ' העמ' עועמ' עח
תְּנוּעָה (הֶנֵּעַ)
עמ' ידעמ' כדעמ' כועמ' מזעמ' סדעמ' סחעמ' סטעמ' פדעמ' פועמ' צעמ' קח
תְּנוּעָה (נִקּוּד)
עמ' פגעמ' פדעמ' פהעמ' פו
תְּפִלִּין
עמ' עועמ' צא
תְּשׁוּבָה
עמ' לטעמ' עג

אל המפתח

ספרים
אוצר עדן גנוזאור השכלאיש אדםאמרי שפרגט השמותגן נעולהמלמדחותם ההפטרהחיי הנפשחיי העולם הבאמפתח החכמותמפתח הספירותמפתח הרעיוןמפתח השמותמפתח התוכחותמצרף השכלנר אלהיםספר האותספר הבריתספר החייםספר החשקספר הישרספר המליץספר העדותסתרי תורהשומר מצוה
חלק כ' עניין א' סימן ב' כולל סתרי הלשונות.
אור השכל · חלק כ' עניין א' סימן ב' כולל סתרי הלשונות. · עמ' כג–כט · aboulafia-writings.com/books/or-hasekhel/p/23

§56כגחלק כ' עניין א' סימן ב' כולל סתרי הלשונות.

§57כל לשון ולשון הנמצא מתפשט בכל אומה ואומה צריך להבין שאין הכוונה במציאותו לפי טבע האנושות, אלא כדי להעתיק העניין הנחשב בנפש מנפש זה האיש אל נפש זה האיש האחר. והיה הלשון עם חמשת מקומות הפה כלי מוכן לפעולת ההעתקה הנחשבת ההיא בכל לשון ר"ל לשון האומה המוסכם. והנה נודע והתפרסם לכל שהלשונות רבות אינם פחות משבעים, לפי שהאומות הנבדלות בחוקותיהם זו מזו הם גם כן אינם פחות משבעים. ואם הם יותר אינו נמנע, וגם אינו רחוק עד שאם היה הדבר כן, ר"ל שהיו האומות יותר, יתחייב להיות ג"כ הלשונות יותר. ואז היינו מפרשים המקובל בהיותם שבעים אומות שהן רבות. כי עניין שבעה או שבעים וכיוצא בשביעיות סובל לפרשו על ריבויים בלשוננו. והבדל אומה מאומה חייב שנוי חוקיה ודתיה וקצת ענייניה וכלל לשונה וכתבה. אמנם העניינים הנמצאים בנפש כל האומה ובנפש זולתה בכלל ובפרט הכל יוצאים ממקור אחד. ואפשר לומר עליהם בכלל שהם על כוונה אחת כללית ראשונה. אמנם הנמצא בה מצד הטבע לא ישתנה בם דבר מצדו, כי אם במקרה. וכבר נודע שהמקרה רובו משותף בין הרצון והטבע, והעניין הטבעי אי אפשר שישתנה מצד הטבע, ואם ישתנה בו דבר לעתים רחוקות, ועל ידי הפלא הרצוני האלהי יהיה על יד נביא להצדיק נבואתו בחלק מחלקי המציאות הטבעי, ולא יהיה בכל העולם שזה נמנע. ולנמנע טבע קיים אי אפשר השתנותו, גם יהיה כדלפעמים השנוי בהכרח עניין מבלעדי הצדיק נבואת הנביא. ואולם לא יהיה זה כי אם בצד השגה מהשגות השם הנכבד, ובכח הכרח הדבור המשותף בין האדם ובין האלהים. והוא להודיע לרואי השנוי יקרה בארץ כשיקרה, ולא יתכן עמוד השינוי ההוא משונה מאשר הוטבע עליו בתחילתו תמידי, אבל יהיה עוד שינוי שני בשובו אל טבעו ואל חקו הראשון. ובשובו יתאמת ויתקיים הפלא שתהיה פלא באמת.

§58וכבר יקרה ג"כ בשמים בתנועה החלקיית הפרטית לא בכללית ולא בחלק מהחלקים הגופיים, כלומר שישתנה כוכב אחד ממציאות טבעו. כי החלק הגופני העליון קיים בעצמותו בקיום הדבר הנקרא כל, בתחתונים. ולא עוד אלא שקיום הדבר שהוא כל, אצלנו סבתו הקרובה הוא מציאות החלק העליון, והחלק העליון מקיים את כל התחתון. ואע"פ שמציאות החלק בכל, והכל בחלקים שאין בעליונים דבר משתנה לעולם בעצמותו ולא בכל מקריו, כי אם בחלקי התנועה המקומית הסבובית המוטבעת בגלגלים. שכל תנועה שנוי ואין כל שנוי תנועה. והנה חיוב מציאות הבדל האומות היה תחלה משנוי המקומות העליונים והתחתונים, שכל העולם הוא במקום במקרה והחלקים צריכים אל מקום ואל זמן. ומן האדם הוא כל, וחלקיו רבים מתפשטים ומשתתפים ממה שהוא כל וחלק. ויקרא שם הכל הראשון והחלק האחרון שבכל בשווה, והוא שם אדם הפרטי, ושם אדם הכללי שהוא שם המין. ויהיה זה הנקרא בשם כל, כל הכל אשר אין אחריו כל, בדמות סוג הסוגים שאין עליו סוג על דרך משל. ויהיה זה הנקרא בשם חלק, חלק החלקים אשר אין תחתיו חלק, בדמות מין המינים שאין תחתיו מין על דרך דמיון. ואם מן המינים מורכב מרבים, גם איש האישים מורכב מאיברים רבים, אלא שהבדל ביניהם הוא בהיות הרכבת מין המינים מורכבת מחלקיה, והרכבת איש האישים מודבקת בחלקיה. ואלה גופים רבים בלתי מדובקים, ואלה גופים רבים מדובקים. וכבר ייוחדו מצד היות לכל איש ואיש מנהיג בפני עצמו, כמו שיש לכל אבר ואבר מנהיג בפני עצמו, וכמו שיש לאלה כוחות מיוחדים כהוכללים, כן לאלה כוחות מיוחדים וכללים. וכבר דמו כל חלקי העולם לגוף אדם בכלליו ובחלקיו ויחדו אדם מדבר, כלומר משכיל לדמות העולם אליו ולא אל אחד משאר בעלי חיים. מפני היותו בעל שכל מורכב מגופים רבים.

§59ובחלק הראשון של המורה גלה הרב האלהי זה הסוד המופלא ועיין בו ותבינהו משם, ותדע כי כל איש ואיש מהשלמים בגופם ובנפשם ובשכלם, הנה נמצא אלהים עמם והוא אחד משפיע לכולם, ושפע אחד לכל אלא שיפרדו במעלות. ומפני היות השפע האלהי רב מבלי חקר, כפי הנמצא מצד המקבלים שהם בלי חקר, כשתחשוב העוברים וההווים הבאים ממין האדם, היה ראוי להיות זה השפע הוא הקרוב לאלוה יתברך יותר מהשפע הנשפע על השמים בפרטיהם. שהם גופים מקבלים שפע והם בעלי חקר, ואינו דומה מי שהוא בעל חקר למי שאין לו חקר בפועל. כי הנשארים משכלי בני אדם אין להם חקר והנמצאים משכלי השמים יש להם חקר. ועל כן היתה ראויה זאת הפעולה המעולה הנכבדת המיוחדת מכל פעולות המציאות להיותה מיוחסת לאלוה ית' שמו. ועל כן בחר השם במין האדם להיות חלקו בפעולתו יותר ממה שבחר בזולתו מן העליונים ומן התחתונים, וזה מצד שכלו. ועל זה אנו יודעין כי השכל הפועל בנו שכל פועל בפעל הוא אדון כל העולמים, ולא זולתו מן השכלים הנפרדים כולם. ואם זה השכל אשר לנו הוא עשירי הוא הכל, והוא המיוחד אצל הסבה הראשונה לכל במעלה. והנה שמו המיוחד לעד נאמן כמו שיתבאר.

§60והנה מפני היות פעלו אחרון התייחס שמו אל המספר האחרון ומפני היותו ראשון במעלה התייחס אל המספר הראשון. ומפני היות פעלו בדמות הגלגל מתגלגל בסבוב עגול שהוא פועל באשר הוא הוה והיה ויהיה, כלומר חלקי מן האדם שהם אישיהם הפרטים המיוחדים, התייחס שמו אל המספר האמצעי העגול. והמספר הראשון הוא הקצה הראשון בדמות אדם הראשון. והקצה האחרון יורה עליו המספר האחרון אשר הוא בדמות אדם האחרון. כווהאמצעי שבשניהם אשר יורה עליו המספר האמצעי המיוחד, אשר הוא חמשה מצד אחד וחמשה וששה מצד אחר, וששה לבד מצד אחר, הוא בדמות מין האדם אשר בין הפרטי הראשון והפרטי האחרון. ועל זה היה הראשון גם האחרון אחד אחד והאמצעים שנים כדמות שניהם שגם הם אחד אחד מדובקים. ואם תגלגל הגלגל יתהפך הדבר הנרמז, ויהיו השנים האמצעיים ראש וסוף. ויהיה מה שהיה ראש אמצעי, וכן מה שיהיה סוף ישוב אמצעי. וזה סוד השם  הנכבד.

§61ודע שמזה המציאות הקודם לאומות וללשונות, התחייב היות האומות מתגלגלות בממשלות מזו לזו ומזו לזו. והתחייב היות ההשגחה מתהפכת בם בדמות הכרובים ובדמות להט החרב המתהפכת, השוכנים מקדם לגן עדן כדי לשמור דרך עץ החיים. ומהתהפכות שם השם התחייב התהפכות הדעות והצורות ושינוי האומות וחילוף חוקותיהם. ולא עוד אלא שכל תנועה סבובית או ישרה היא מתהפכת בדמות הפכי תנועות השם המיוחד, וחומרי המציאות התדמו אל חומר זה השם. והוא האותיות שהם חומר הדבור. וכמו שחומר המציאות נמצא בחמשה מקומות, והם ד' יסודות והשמים. כן נמצא הדבור בחמשה מקומות הפה. ואמנם מפני שהצורות מהן פרטיות ומהן כלליות, התחייבו להיות התנועות במציאות כלליות ופרטיות, וזה כלו התחייב מהשם שתנועותיו היו גם כן כלליות ופרטיות. וכן תנועות הלשונות כולן מתגלגלות בצורה שווה בחמש תנועות ראשונות, השלש שמימות סבוביות, והן ממערב למזרח וממזרח למערב, ונטיותיהן בשני הפיאות ימין ושמאל. ואע"פ שהתנועה הסבובית כוללת את שלשתן והיא אחת בעצם, והשתים יסודיות ישרות, והם ממעלה למטה וממטה למעלה. ואע"פ שהתנועה הישרה כוללת את שתיהן והיא אחת, נמצא שהתנועות כולן נכללות בסוג הסוגים בשם תנועה, וחלקיה שתים ראשונות, והם הסבובית והישרה, והם מינים לתנועה. ותחת הסבובית שלש, והן מזרחית ומערבית ונוטה. ותחת הישרה שתים והן עולה ויורדת. כן נמצאות בדבור בעצמו בדמותו כזבצלמו, כי מהנמצאות בכל לשון התחייבו הנמצאות בעולם. ומפני שהתנועות עניינים מקריים צריכין אל מנהיג להנהיגם בבעלי החומר. והמנהיג צריך שיהיה נחלק לשני חלקים, אחד מנהיג ומתנועע עם המתנהג, ומנהיג בלתי מתנועע עם המתנהג, התחייב להיות באותיות המנוקדות, שהנקוד בם כצורות התנועות, עניין שלישי והם הדבר הנקרא טעמים וניגונים. והם לאותיות ולנקוד כנשמות, שגם הם מתנועעים עמהם בעת שמניעים אותם. אלא שתנועתם מקרית ותנועת האותיות עצמית. והתחייב על זה להיות לכל זה מנהיג בלתי מתנועע שהוא מניע הכל מחוץ, ר"ל שהוא נבדל מהם בעצם ומשפיע עליהם בהשגחה, והוא השכל האנושי המניע כל הלשונות. והוא בלתי מתנועע לא בעצם ולא במקרה, ור"ל השכל האנושי הפועל במין האדם בפעל מצדו ובכח מצדם. הוא אשר שינה הלשונות אחר היותם דבר אחד מובן לכל מדבר, שגם היום הוא דבר אחד, אלא שהוא בלתי מובן לכל מדבר והיה סיבת זה פיזור האומות.

§62כמו שנרמז בסוד הפלגה מן ויפץ ומן בלל, כי כשתמצא זאת האומה בהודו וזאת בכוש, והיא בתכלית הרוחק מחברתה, והלשון של זאת מוסכמת לסביבותיה ושל זאת לסביבותיה. ואין זאת רואה לזאת ואין ביניהן משא ומתן, יהיה זה הרוחק שביניהן במקום סיבה להיות זו בלתי מבינה לשון חברתה כי כבר התבאר שהלשונות הסכמיות, והדבור טבעי ואינו הסכמי. ואין טבעו מכריחו לאדם להוציא לפועל מה שהוא לו בכח אפשרי הדבור והמלאכות כולן, שאם לא ילמדום לאדם לא ידענה לעולם. והם הנמצאים באדם בכח אפשרי, ואינם לו בדמות הבחרות והזקנה, שהם אצלו בכח חיובי שיצא לפועל, ואין לו מזה מונע כי אם העדר צורתו לבדו. על כן העניינים ההם לא יגיעו לאדם מצד למוד והרגל אלא מצד טבע וידיעת המלאכות. והבנת הדבור הם כוחות נפשיות צריכות אל מוציא מכח לפעל. ואם לא ימצא מי שיוציאם לא יצאו לעולם. ומפני שהאדם בעל שכל בכח לפי טבעו, אם ילמדוהו יקבל ואם לאו לאו. ומפני שהוא מדמה עניין לעניין, כחואפילו אם לא למד אחר שראה מי שלמד וצייר עניינו, אפשר שיפעל פעל מתדמה לפעלו במקרה בלתי למוד, או ירכיב פעל אחד אל פעל אחר ויוליד מהם פעל שלישי, כי הכל נמשך אחר העניין הטבעי. והנה על זה תמצא ששתי קצות שתי אומות שהן קרובות זו לזו, תדע זו לשונה שלזו וזו לשונה שלזו. ואולי יתפשט זה הרבה באומה האחת ומעט באומה השנית או הרבה בשתיהן, עד שיחשוב השומע דבריהם שזו היא זו, או מעט בשתיהן עד שיהיה ניכר ההבדל שבשניהם. ואמנם ריחוקי הקצוות לא יבינו זה את זה.

§63והנה קרה ללשונות מה שקרה ליסודות, ואע"פ שללשונות קרה בהסכמה, והיתה הסיבה הרוחק שביניהן. וליסודות קרא בטבע, אבל הסיבה היא אחת לשתיהן והיא הרוחק. וזה כי היסוד שחלקיו קרובים לחברו ישובו הם הוא, והוא הם בחלקיו גם כן. ועל כן היה קל התהפכות האש לאויר, והאויר לאש בחלקיהם הקרובים. וכן אויר למים, והמים לאויר בחלקיהם הקרובים. וכן המים לעפר, והעפר למים בחלקיהם הקרובים. אבל העפר והאש התהפכותם קשה במקומם, מפני שביניהן תכלית הרוחק וקל בהמצאם בקירוב. וזה התחייב מן היות החומר של ארבע היסודות חומר אחד ראשון לארבעתם בכלל. וכן קרה ללשונות בעצמן בדומה לזה מפני היותן גם כן כולן בעלי חומר אחד, והוא הדבור בכלל שחלקיו כ"ב אותיות. וכבר גרם הפיזור שקרה לאומה מיוחדת שנפוצה על פני כל הארץ לשכוח לשונה ולדבר לפי הלשון שהיא קרובה לה בשכנותה, עד שיהיה זה סיבה אלהית כדי שתשוב באחרונה מעלת הדבור ליושנה כשתתקבץ האומה המיוחדת במקום מיוחד. שכבר יהיה הקבוץ ההוא כולל כל הלשונות אשר בארץ, ותהיה סבה שכולם ידברו בלשון מוסכם ביניהם, ותהינה כל הלשונות מורכבות בהרכבה אחת. אחר שהלשון תכלית הכוונה בה להעתיק הכוונות מנפש לנפש. עד שכשיארך הזמן לא ידעו בעלי הלשון המורכבת איזה דיבור היה בלשון פלוני ואיזה בלשון פלונית שלא יחלק הלשון ההוא לשנים. וזה הדבור קרוב למושכל ראשון, שכבר יקרה היום למי שמדבר לבני ביתו הקטנים בשתי לשונות ומרגילם בכך כטשהם יחשבו שכל מה ששומעים אינו כי אם בלשון אחד. ואע"פ שהיה צריך להאריך יותר בסתרי הלשונות והיינו יכולים לגלות בענייניהם נפלאות, אלא שהיינו צריכים אל אריכות דברים ואל הקדמות רבות כדי לאמת ענייני סתריהם במופתים ברורים. הנה מספיק עד כאן במה שאמרנו בם בכלל לפי כוונת קיצור זה החבור.