אֱמוּנָה

7 הפניות ב־2 ספרים

אוצר עדן גנוז

עמ' קיד§171

אבל לא תכחיש הראשונה הכחשה גמורה. אמנם שִּׂימנה אפשרית ואפילו באפשר רחוק. אבל השנית חשבנה באפשר קרוב כפי קרבתה אל שקול דעתך. ולא תדין אחת מהן בתחלת מחשבה אלא אחר השתדלות בדרכי המשקל, ושים בשתיהן אפשרות מפני שכל אמונה היא מסופקת בהכרח עד שתצא לפעל באחד משלשת דרכים ותשוב ידיעה שלמה. ואלה הן, חשוב על דרך משל שאתה בעיר אחת ובא אדם אחד ואמר לך, דע כי באה ספינה אחת בים והגיעה בנמל ובה יהודים חכמים, ומרבה להגיד לך מה שהביאה, ואתה מקבל כי אין ראוי שתכחיש דבריו. ואפילו אם הוא שקרן אצלך

עמ' ריב§291

זרעים היא ראויה להאמין על ספרו של רבינו משה ז"ל שבו קדוש החדש. והוא הספר השלישי שחבר במשנה תורה. ורצה לומר בזאת האמונה המחשבית דין עליו לחקור בכל צד ובכל פנה שאפשר לדעת זה אם העולם קדמון על איזו צורה הוא. כי יש אמונת קדמות מעולה מאמונת חדוש עם ידיעת מחשבת מהות זו וזו. גם יש שם אמונת קדמות מסכנת הנפש ומבטלת כל אמונה אמתית. ויש שם אמונת חדוש גם כן מבטלת השכר ממציאותו ומכחשת כל טובו, וזו רעה חולה גם זה הבל ורעיון רוח. ואמנם על דרך האמת יש שם אמונת חדוש אמתית ואין בה

אור השכל

עמ' ח§22

קל עליה מאד לפרנסו מחוץ ממה שתפרנסהו מדמה. אבל היא כוונה להחיותו בחכמה ולא להמיתו במזון שאינו ראוי לו. שידוע כי הלחם והבשר והיין, אע"פ שהם סם חיים לגדולים שכחם סובלם, הם סם המות לקטנים שאין כחם סובל. כן עניין קבלת האמונה המושכלת עם המקובלת, שאע"פ שהמושכלת סם חיים למשכילים אשר דעתם סובלה, היא סם המות לפתאים אשר אין דעתם יכול לסבלה.

עמ' ח§23

ועל כן כשיגלה אדם האמונה האמיתית למשכיל ישיג דעתו אם סובל אם לא. וזה לך האות אם ישמח בה ולא ייבהל בשומעו סודה ולא יפרוץ גדריה, אשר הם לה כמפתחות למנעול. שבשניהם ישמור הגן מליכנוס בו חיות רעות. תבין מיד שזה המקבל האמונה המשכלת הוא החכם ומבין מדעתו, "ותן לחכם ויחכם

עמ' יז§39

הרוחק. והוא שאם תהיה סכל מידיעת השם לגמרי מכל צד ומכל פינה, ואין לך עליו לא אמונה מקובלת ולא מושכלת הנה אז אתה כמי שאין לו אלוה, ומי שאין לו אלוה אינו אדם. וכמו כן אם יש לך עליו אמונה מקובלת בלתי מושכלת, אתה תלוי בין האמת והשקר שאינך יודע אם קבלת אמת או שקר. ואם היא אמת ואתה עובד אלוה לפי קבלתך אתה עובד את השם באמת, אבל במקרה לא בעצם, וכמו שעבודתך מקרית כן גמולך מקרי. ואם היא שקר ואתה עובד מה שאין לו מציאות לשם אלוה, נמצא שאתה עובד ע"ז במקרה ואתה חושב לעבוד

עמ' יז§41

והנה אחר שתצייר שתי הקצוות הנזכרות באמונה אשר לא נתלו במעשים, תצייר היות תורה אמצעית בין שתיהם, מפני שתלמוד תורה מודיעך דרך המעשים ההגונים שתלך בה, ודרך המגונים שתתרחק מהם. ומפני היות כל המצות נמשכות אחר האמונה, עלו כן במספר שווה לידיעת השם. וסודם "זה שמי לעולם וזה זכרי לדר דר" (שמות ג' טו'). כי כשתחבר ז"ה שמ"י תמצאם שס"ב, וכשתחבר ז"ה זכר"י תמצאם רמ"ט. חבר שס"ב עם רמ"ט יעלו תור"ה. גם תחבר עוד י"ה שמ"י ותמצאם

עמ' יח§42

והנה כל המצות שנצטווינו עליהם באו לנו בדמות הקדמות להשגה, שאם אין הקדמה אין השגה מושכלת, ואם אין השגה מושכלת אין אמונה נשלמת, ואם אין אמונה נשלמת אין עבודה קיימת, ואם אין עבודה קיימת אין גמול נפרע, ואם אין גבול נפרע לא השלים הנברא אמיתת ברייתו. והמשל בזה מי שלא הלך בשוק לא קנה מזון, ואם קנה ולא הביאו אל ביתו לתקנו לא יבשלנו,