אִיּוֹב

… השם בעבורם לפי צרופו י"ב צירופים לבד ונעדר חציו. אבל מן אהו"י יתחייבו כ"ד צירופין ושניהם אמת, וסודם של המספרים המצורפים לפי תיבותיהן הוא פסוק שלם. והוא אמרו על זה הרמז שאדם אומר לשם "בידך אפקי"ד רוח"י, והשם אמר לשטן על איוב הנו בידך, והשם אמר למשה מה זה ביד"ך ויאמר מטה. והנה ההקפ"ה למקי"ף וכן הפעל"ה בכ"ח המקי"ף בסוד המדו"ת המורות על הדמו"ת. והנה סופו תכל"ה או מית"ה כי מלא"ך האלהי"ם מגל"ה הנעל"ם שהוא בנתי"ם והוא אפקי"ד והוא קצ"ה היכ"ל …

… שנשתנה בו עניינו. והכונה מפני שהידיעה אז תהיה מקפת השם המפורש וכל אדם יכיר שם בן ארבע אותיות ויורהו באצבע ויאמר עליו, "זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו". כי ידיעתו היא סבת הישועה האמיתית בלא ספק. והנה משה שכתב ספרו וספר איוב הודיענו אמתת המציאות כולה, בגלותנו לנו בראש ספר איוב סוד האמצעי אשר בינינו ובין השם. והוא המסית את השם לבלענו באמרו "וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנם" (איוב ב' ג'). והודיענו שכל מה שאתנו הכל ארציי ואין לנו רשות עליו ולא יכלת …

ואם כן זה האמצעי שמו שט"ן גם איוב שמו ושטן הוא, כי הוא נג"ף ר"ע ואין לו עמידה וקיום, אבל הוא משוטט בארץ ומתהלך בה. כי הוא עולמה ומקומה של זה החמר ההוה ונפסד ר"ל חמר הד' יסודות שמהם נבראנו וממהותם נתהווינו בהוויתנו החיונית, והכל באמצעות השטן. הלא תראה …