א"ת ב"ש

וכן אומר על השם לפנים צופה וממיר ועושה את כל היצור ואת כל הדבור שם אחד. ואמר בסוף הספר וכוון שצפה אברהם אבינו, כי ראשית העיון בדרך זה נקרא צפיה והמשתכל בה נקרא צופה מפני שאותיות צ"פ מתחלפות בא"ת ב"ש והם ה"ו. ואם כן אין הפרש בין צפי"ה ובין הוי"ה. והנה סוד שם מצפ"צ לעד שהוא משלש על דרך ק'ק'ק' וזה סודו מ"צ פ"צ הוא יהו"ה. הפכהו על דרך יהיה והוה והיה, ויהיה מצמ"צ פצפ"צ פצמ"צ ויתעלה הכל ש"ם ח"ם הפרד מהם חצי"ם …

… צרפן, שהן שלש פעולות. והמשקל הוא יורה על הצווי בם, בסוד א"ד ב"ג שמשקלם שוה. ויורה על המגרעת בסוד א"ב כנגד ג"ד. ויורה על התוספת בסוד ג"ד שהוא כנגד א"ב. ואמרו המירן כענין כוז"ו או מצפ"ץ שהומרו בשם הקדש, זה בדרך אבג"ד וזה בדרך א"ת ב"ש. ואמרו צרפן כענין א"ב ב"א ב"ג ג"ב ג"ד ד"ג, וכן כולם כמו שאמר לפנים שתי אבנים בונות שתי בתים וכן השאר.

… ולענוים יתן חן' (משלי ג' לד') כמו שאמרנו. 'שי"ן שקר תי"ו אמת, ומאי טעמא שקר מקרבן מיליה ואמת מרחקא מיליה, שיקרא שכיח קושטא לא שכיח, ומאי טעמא שיקרא אחדא כרעיה קאי, ואמת מלבן לבוניה, קושטא קאי, שיקרא לא קאי. א"ת ב"ש, אותי תעב אתאוה לו, ב"ש, בי לא חשק שמי יחול עליו. ג"ר, גופו טימא ארחם עליו. ד"ק, דלתותי נעל קרניו לא אגדע. עד כאן מדת הרשעים, אבל מדת הצדיקים א"ת ב"ש, אם אתה בוש יצר. ג"ר ד"ק, אם אתה עושה כן גור בדוק. ה"ץ ו"ף, חציצה הוי …

… ובנפ"ש, והנו גלג"ל בדמך מכבד אלהיך, והנם י"א פעמים ד"ם והסוד א"ם ד"י ועניינו שאחר שנמצאה אם הנמצא די במציאותה לחבר אליה הדבר הכללי והוא אות ש', שהוא כולל הספירה האחת הראשונה הנקראת רו"ח אלהי"ם, וסודה מצפץ ויוצא יהו"ה בתמורת א"ת ב"ש. והוא רמז לשלש מעלות, אחדים ועשרות ומאות. שהנה ג' מרובע ט', ועוד ג' מרובע עם ל', הוא ש' על דרך שתוף י', ועל דרך עצמו הוא צ' הרי ט"ץ, ועוד מרובע עם ש' על שרשו הוא ץ', הרי טצ"ץ, והנו יוצא מן גל"ש שסודו …

התמורה יש לה דרכים רבים, יש מהם מה שתהיה התמורה על צד החילוף אות באות באלפא ביתא, כגון יהו"ה שמתחלף בא"ת ב"ש אל מצפ"ץ, וכללו ש'. ועל כן ש' של שלשה ראשים חקוקה בתפילין, ובעבור שהשם ד' אותיות יורו עוד על כל מציאותו בש' של ד' ראשים. ורמז להם ז' ספירות אשר בראש, כנגד ז' שערים וכנגד ג' אבות צורה זו, ש וכנגד ד' אמות צורה זו …