טוֹב וָרַע

וכל זה ידוע לכל מקובל שלם שקבל סתרי תורה, כי התגים אשר באותיות, הם רמז על כתרים. והכתר נרמז בהם "בספר היצירה" ליודעיו ומכיריו באותיות אמ"ש שהם כלי תבונה. תבין זה מסוד השמשים שהם י"א אותיות. וסימנם, שמלאכת"ו בינ"ה וממנו תבין ג"כ שמות האילן הנקרא עץ החיים, גם עץ הדעת הטוב והרע, אשר שניהם בתוך הגן כדמות הפרי שבתוך קליפות האגוז.

צירופם 'כל"ל איל"ן עשיר"י', כולל עשר ספירות וכן מספרם 'הספירו"ת'. והם 'עמקי שכל הפועל' והם 'מעמיקים תהום'. רמז להם "תהום אל תהום קורא לכל צנוריך" (תהלים מב' ח'). וסמיך ליה, "כל משבריך וגליך עלי עברו". וכן תמורת האותיות מעמקת עד תהום רבה ועולה למעלה ויורדת למטה, פעם מאירה התמורה את העינים ופעם מחשיכה. כי העינים רואות בהמצא האור עמהם ובהיותם פקוחות. ובאור מבדילות בין התמורות שהם מות וחיים וברכה וקללה וטוב ורע אולת וחכמה חן וכעור זרע ושממה עבדות וממשלה. ובתמורה מקום הסכנה שאם העינים עיורות אינם רואות עם האור.

כי סוד תמ"ר הוא שמ"ש ויהיה סודו תמ"ר לב"י שמ"ש לב"י וסוד י' שנה יתרים שס"ה. וראה תוך הצורה של השם ויצ"ו רמז אל המצוה הראשונה "ויצו יי אלהים" וסוד צוו"י ראשון, הוא אמצעי ולפי ההפוך מן הסוף לראש הוא אחרון. והנה ויצו במספרו יהו"ה אלהי"ם, חלקהו בשיווי ויהיה נ"ו בדמות נ"ו, וסודו שעשועים יו"ם יו"ם ו"ו ימי"ם. ומי יוכל לספר שבחיו כי רבו מלספור ועם כל זה נחתם יצירה תב"כ ע"ב ג"ב כ"ב ל"ב כ"ב גכ"ח ז"ל זע"ה. טוב לעמת רע ורע לעמת טוב מטוב ורע מרע הטוב מבחין את הרע והרע מבחין את הטוב טובה גנוזה לטובים ורעה גנוזה לרשעים.

… שמהן הקדמות ההקשים הישרים והמופתים נולדים מהן ונבנים ומיוסדים עליהם למעלה במדרגה מן המקובלות. וזה מפני שהמושכלות הראשונות מוטבעות בנו והן אמת נודעת בתחילת מחשבה לשלמי הטבע, והמקובלות מהן אמת ומהן שקר. גם נופל בם טוב ורע ומצד האמת והכזב דומים למושכלות ולמורגשות שהם מחלקות אותן תמיד. כשילקחו בשיעוריהן ולא יצאו מגבוליהן ולא יטו אל התוספת על מה שבכחם ולא אל הגרעון. כי אם אל שמירת השווי והיושר והדין המסור להם בטבעם. ומצד שנופל בם הטוב והרע כלומר המגונה והנאה דומים …

אין למעלה הימנה. ואם תאמר הנה הטוב יהפך בדרך זו לרע והשקר לאמת וכן החלוף. דע כי זאת היא הכונה במדות, שזאת המחשבה תאמר הן והיא מדת הרחמים וזאת תאמר לאו והיא מדת הדין. ודבר הנוצח מהם יקויים. וזהו מה שבאמצע קרית (קריאת) שמע, אשר בין שני שמות הקדש, ואע"פ הסוף אחד והוא חצי השם המפורש. וכן סוד אשר בין שני השמות הנזכרים הוא שני מלאכים שהם עצמים אמצעים בין שתי הוויות ראשונות שהם דבר אחד. רק מספר שלשת התיבות הוא א"כ א"ך א"כ והבן זה ודעהו. והסתכל בו מאד. וזהו סוד שם בן י"ב אותיות,

… המצוה הזאת. ובתשובה תלה קבוץ גליות. והנה היות כבר עברו הברכה והקללה ואין דבר חסר כי אם תשובה מאתנו ומילה מהאל ללבינו. שהיא סבת אהבתינו את השם בכל לבבינו ובכל נפשינו למען חיינו. והאלות תתגלגלנה לאויבינו שאי אפשר לעולם האדם בלתי טוב ורע וברכה וקללה ומות וחיים. כמו שאי אפשר למינו בלתי צדיקים ורשעים ובינוניים ובלתי אמת ושקר מעורב. ועל כן תלה הכל בבחירתינו ואמר לנו "כי קרוב אליך הדבר מאד דבר האדם בפיך ובלבבך לעשתו". ואמר עוד "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת …

ואם יבוא נחש על חוה שהיא אשה זונה, והיא אשת אדם השנית לא הראשונה, כי שם הראשונה לילית ושם השנית יומית-הנה הוא יטיל בה ארס וזוהמה באכלה מעץ הדעת טוב ורע, ותאכיל את אדם בעלה בעטיו של נחש וימותו שניהם. ואם יעמוד אדם על הר סיני תפסק הזוהמא של נחש ממנו ואם ישכנו לא ימיתנו כי לקח מעץ החיים ואכל ממנו. ודע כי שם צלם הוא מופלא בהמשלה, וכן שם דמות, וזה כי ההשגות …

ומזה העניין תוכל להבין מהות הקושיא ופרוקה אשר בפרק ב', ועניין ההבדל אשר בין טוב ורע הנולדים מעץ הדעת והמושגים במפורסמות, וההבדל אשר בין אמת ושקר הנולד משתוף שני העצים, ר"ל עץ החיים ועץ הדעת, כלומר החיים שהם אמיתיים המושגים במושכלות, והמות שהם הדעות השקריות המדומות אשר אין להם מציאות כלל. ותבין מה הבדל …

… כן יש לעולם הנגלה נשמה מיוחדת נסתרת והיא נקראת יחידה, ויש לה ג"כ כוחות רבים טובים רעים והם כולם שמשים לנשמה היחידה והם נסתרים ג"כ ממנו כמעט כמוהו. כן יש לעולם הנגלה נשמה מיוחדת נסתרת היא הנקראת אלהות ויש לה כוחות רבים טובים ורעים ר"ל מאכים ושרים והם כולם שמשים לש"י והם נסתרים ג"כ ממנו כמעט כמוהו. ומפני זה חויב אצל לשוננו שיקרא שם העצם בשם שאותיותיו נגלים ונסתרים, שכן כלל מציאות העצמים, מהם נגלים ומהם נסתרים. והנה בהשימך שם אהו"י …

ועל זה תראה רבים מן המתאבלים הנאנחים והנאנקים, מפני שדבק לבם בציור האבל, וחזקו שאפילו יבואו כל בעלי מינים זמר וינגנו וירקדו לפניהם, לא יסור מהם ציור היגון, שכבר גבר מאד. כמו שקרה ליעקב אבינו ע"ה על ענין יוסף שנאמר "ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם" (בראשית לז' לה'). ואלו מדות חלוקות בנבראים, ולהם קצוות שתים כמנהג הדברים כולם. ואמצעיות קרובות ורחוקות רבות, ולפי קרבתם וריחוקם יתעלו ויופחתו. כי הקרוב אל הטוב ייטיב, והקרוב אל הרע ירוע. כמו שנרמז בכיוצא בזה במאמר שלמה המלך ע"ה, "הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע" (משלי יג' כ').

וכדברי דעת סוד מאמר האומר לב בנפש כמלך במלחמה, ולא אמר נפש בלב, וסוד באר"ץ, בחומ"ר הל"ב שסודו עליון ותחתון. והנה טו"ב ור"ע וסוד חוצ"ה לאר"ץ נפ"ש שהיא זוה"ר האו"ר ושמה תה"ו ובה"ו. ואחר שתשרה שכינה בפר"ט שסודו פרגו"ד שהוא גו"ף צדי"ק תשרה בנפש שהיא חוצ"ה לאר"ץ. ומאלו הראיות המקובלות יש בידינו מהם בלי קץ. רק חכמת הטבע מעידה שהשכינה בכל מקום, ושורה על הראוים, ולא תשרה על מי שאינו ראוי, לא בארץ ולא בחוצה לארץ, בין לדעת הפשט בין לדעתנו שלא תשרה על מי שאינו ראוי, לא על לבו, ולא על נפשו וזה מבואר.

… בשפעו כל זה הורה היו"ד. ואמר בספר יצירה בעשר ספירות נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת. ועל כן הספירות עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה. ועוד אמר עשר ספירות שאין להם סוף עומק ראשית ועומק אחרית, עומק טוב ועומק רע, עומק רום ועומק תחת, עומק מזרח ועומק מערב, עומק צפון ועומק דרום. ואדון יחיד אל מלך נאמן ית' מושל בכולן, ממעון קדשו ועד עדי עד. כולו מושל באלה העשר עמוקות לעולמי עד שהם ראשית ואחרית וטוב ורע וו' פאות, …

… "ויפח באפיו נשמת חיים", והעיניים לראות האותיות, והאוזניים לשמוע הקול היוצא מהפה אל הדבור, ואז הלב מבין אחר שלמד הלשון ההוא שמדברים לו בו טוב. ועל כן ההבנה שבלב היא הנקראת השגה, ממנה דמיונית וממנה שכלית. והשכלית ממנה מבדלת בין טוב לרע, וממנה מבדלת בין אמת לשקר. והמבדלת בין טוב לרע נקראת פרעומית, והמבדלת בין אמת לשקר נקראת אלבית. ואחר זה אודיעך כי צורת הדבור, אלמלא שהיא מצויירת בלב המדבר לא היה יכול להוציא הדבור לפועל לדבר בו. וידוע …

… סתמו משלשה רוחותיו והניח צד צפון פתוח ואמר, כל מי שיתפאר שהוא אלוה יבוא ויסתום את הפתח וגם אני אודה לו שהוא אלוה. וכן כתיב "וגם אני אודך כי תושיע לך ימינך" (איוב מ' יד'), כלומר שסתמת שמאלך בכח ימינך. וידוע כי משכן צד הרע בשמאל ומשכן צד הטוב בימין, ועל כן נזכר לשם ימין ולא נזכר שמאל. כאמרו "ימין יהוה עושה חיל ימין יהוה רוממה" (תהלים קיח' טז'). וכתיב "ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב" (שמות טו' ו'). וכתיב "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" …

ודע שזה מפתח גנזי חדרי המרכבה ושמח בו מאד על שאני מוסרו בידיך ושמרהו מאד כבבת עיניך. והוא שכל דבור ודבור אתה מוצא בו טוב ורע בהכרח פעמים, כלומר רעות רבות וצרות גם טובות רבות וסודות וחכמות נפלאות ועמקות נוראות. ואמנם שמר בם סימן סמו"ט ולעולם לא תמוט. ודע שסופי תיבות זה הרמז רעה"ב וסודם סם הרע טוב סם הטוב רע, מסרו הטבע ואתה סור מהטבע. "סור …

… לו באמתתו. ואמנם חזר עוד והשביעו בשבתו ברומי על נהר טיבריס שהוא טיב רע בפרט ארץ הפור ארץ המרום ארץ דרומיאל ארץ גבול דרום. כי נהר דרומיאל שומר מעלות בחמר הארץ. וסודו השכל הפועל בחמר הארץ שומר החמר בארץ אשר נברא טוב ורע גם נברא בארץ והוא חמר חמרים ומדבר בעולם המלאכים. ועניין אמרו קום והקם ראש משיחי הוא חיי הנפשות ובראש השנה ובבית המקדש הוא כח הנפשות. ואמר תמשחהו כמלך, תמשחהו כמלך מכח כל השמות כי אני משחתיהו למלך על ישראל על קהילות …