Skip to the text
BooksSearchIndexesAbout

אור השכל

Or ha-Sekhel
Contents
הקדמהpp. 1–7חלק א' עניין א' סימן א' כולל גדר כל פרצה.pp. 7–9חלק ב' עניין ב' סימן ב' כולל מהות תועלת הגדר.pp. 9–10חלק ג' עניין ג' סימן ר' כולל הכרח מציאות התועלת.pp. 10–12חלק ד' עניין ד' סימן ה' כולל טעם ההכרח המועיל.pp. 12–13חלק ה' עניין ה' סימן מ' כולל הפסד העדר הגדר.pp. 13–16חלק ו' עניין א' סימן ס' כולל כל המצות,pp. 16–21חלק ז' עניין ב' סימן פ' כולל מהות תועלת המצות,p. 21חלק ח' עניין ג' סימן ר' כולל הכרח מציאות תועלת המצוה.pp. 21–22חלק ט' עניין ד' סימן ד' כולל טעם הכרח המצוה ותועלתה בכלל.p. 22חלק י' עניין ה' סימן י' כולל הפסד העדר המצוה.pp. 22–23חלק כ' עניין א' סימן ב' כולל סתרי הלשונות.pp. 23–29חלק ל' עניין ב' סימן ן' כולל סוד הלשון המובחר שבכל הלשונות.pp. 29–32חלק מ' עניין א' סימן ש' כולל עניין יצירת האדם.pp. 32–39חלק נ' עניין ב' סימן מ' כולל כ"ב אותיות.pp. 40–41חלק ס' עניין ג' סימן ו' כולל חילוקם.pp. 42–43חלק ע' עניין ד' סימן א' כולל כל המספרים.pp. 43–45חלק פ' עניין ה' סימן ל' כולל חלוק שווה.pp. 45–49החלק ה'p. 49חלק צ' עניין א' סימן א' כולל סוד השמות.pp. 49–53חלק ק' עניין ב' סימן ב' כולל עניין הפעולות.pp. 53–58חלק ר' עניין ג' סימן ו' כולל דרכי המלות.pp. 58–59חלק ו'p. 59חלק ש' עניין א' סימן א' כולל אותיות שם המיוחד.pp. 60–64חלק ת' עניין ב' סימן ל' כולל עניין הוראת אותיות השם.pp. 64–74חלק ת' עניין א' סימן ע' כולל צירוף האותיות.pp. 74–76חלק ש' עניין ב' סימן פ' כולל תמורת האותיות.pp. 76–77חלק ר' עניין ג' סימן י' כולל משקל האותיות.p. 77חלק ק' עניין ד' סימן א' כולל גימטריא וחבריו.pp. 78–79החלק הח'p. 79חלק ה עניין א' סימן ז' כולל הזכרת השם בניקודיו.pp. 79–83חלק ו', עניין ב', סימן כ', כולל סתרי הנקוד.pp. 83–89חלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל שיתוף האות עם הנקוד.pp. 89–93החלק הי'p. 108חלק ו', עניין א', סימן ל', כולל השגת השכל.pp. 108–110חלק י' עניין ב' סימן ב' כולל צורת השגת השכל.pp. 110–111חלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל תואר דבורו עם כל מי שדבר אתו.pp. 111–112חלק י' עניין ד' סימן כ', כולל ההבדל אשר בין המשיגים והמתנבאים.pp. 113–114חלק ה' עניין ה' סימן ה' כולל ציור הכרח השפע המביא לדבר ולחבר.pp. 115–117אור                                השכלp. 117
Books
Otsar Eden Ganuz · אוצר עדן גנוזOr ha-Sekhel · אור השכלIsh Adam · איש אדםImrei Shefer · אמרי שפרGet ha-Shemot · גט השמותGan Na'ul · גן נעולHa-Melammed · המלמדHotam ha-Haftarah · חותם ההפטרהHayyei ha-Nefesh · חיי הנפשHayyei ha-Olam ha-Ba · חיי העולם הבאMafteah ha-Hokhmot · מפתח החכמותMafteah ha-Sefirot · מפתח הספירותMafteah ha-Ra'ayon · מפתח הרעיוןMafteah ha-Shemot · מפתח השמותMafteah ha-Tokhahot · מפתח התוכחותMatsref ha-Sekhel · מצרף השכלNer Elohim · נר אלהיםSefer ha-Ot · ספר האותSefer ha-Berit · ספר הבריתSefer ha-Hayyim · ספר החייםSefer ha-Hesheq · ספר החשקSefer ha-Yashar · ספר הישרSefer ha-Melits · ספר המליץSefer ha-Edut · ספר העדותSitrei Torah · סתרי תורהShomer Mitsvah · שומר מצוה
אור השכל · הקדמה · pp. 1–7 · aboulafia-writings.com/books/or-hasekhel/p/1

§11הקדמה

§2בהיות המחשבה האנושית קצרה מאד מהשיג העניינים האלהיים הנעלמים מעיני בשר, והשפע האלהי מכריח ודוחק אותה דוחק גדול מאד לגלות עניין כוחותיה התחייב על זה כל איש ואיש ממין האדם שלמד והתחכם מכוחו להמשך אחר דרכיו, וכפי מה שדחקו השפע ההוא הנכבד דחקתו מחשבתו להשפיע משלמותו לזולתו. וכפי מה שקצר שכלו יהיה קצר שפעו בשיעורו, וכפי מה שרחב והתפשט שכלו יהיה רוחב שפעו בשיעורו. כלומר ברצותו להשפיע על זולתו ישפיע כפי הנמצא אתו מריבוי מדע ומיתרון חכמה, אם מעט ימצא אתו לא יתכן שישפיע רב, ואם רב ימצא אתו לא יתכן שישפיע מעט ואם לא ימצא אתו דבר מהשפע לא יתכן שישפיע ממנו דבר, כי איך יתן לזולתו אשר לא נמצא אתו. וכבר דימו חכמי העולם עניין השפע הנכבד העליון לעניין שפע הממון, כלומר שיש ביד מי שהרבה לו ה' ממונו להעשיר זולתו. כי לא חלקנו זאת החלוקה הנזכרת בכלל כי אם לפי היכולת לא לפי הרצון. כי יש מי שיכול להעשיר אנשים רבים ואולי לא יעזבנו רצונו, ואפילו להעשיר עצמו עושר אמיתי, אך יקצר כוחו מאד מלהיטיב לעצמו מממונו, כל שכן שלא ייטיב לזולתו. ועליו אמר שלמה בחכמתו "ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו כי איש נכרי יאכלנו" (קהלת ו, ב), ר"ל שיענישנו ה' על ככה בעבור היות עינו צרה בטובת האלהים. ואולם השפע הנכבד בהמצאו דוחק להוציא כח המחשבה לפועל אם לא ימנענו המקבל מונעים פנימיים או חיצוניים, גם יבקש מי שקיבל לתת מאשר קבל. ומפני שהשפע מביא לידי עניינים רבים יפעל מי שקיבלו מהעניינים ההם כפי מחשבותיו הקודמות לקבלת השפע ההוא. וגם יתכן שיחדש אצלו השפע העליון מחשבות אשר לא קדמו לו ויכריחוהו להוציא עניינים לפועל, מהם הנהגות אנושיות כוללות, ומהם פרטיות מועילות או מוכרחות להקדימם לפני המועילות, עד שתמצא התועלת שוכנת במשכן חזק מדביק הכוחות ההכרחיות עם הכוחות המועילות. כמו שמחנך הנער במעשים שהם הקדמות 2לחכמות המושכלות, מפני שהמעשים ההם הם משכנות השכל. ונמצא שאם אין מעשים הגונים אין שכל, שאחר שלא ימצא השכל משכן לשכון עליו לא ישכון עליו כלל. ואע"פ שאין לעצם השכל צורך ולא הכרח לשכון במקום, שהשכל אינו גוף ולא כח בגוף וגם אין לו בעצמו יתרון בשכנו על מקום, רק שהדבר שהוא משכן לו, יתקדש בעדו אחר ששכן עליו. ואחר שהיה בלתי קדוש כדמיון האור השמשי עם הבית האפל, שהבית לפני הגיע אליו אור השמש הוא נקרא אפל, ובהגיע אליו האור יקרא מאיר. והבא אליו יראה מה שבבית מפני ששכן עליו האור, והאור אינו גוף. ואמנם אע"פ שהוא כח בגוף השמש, אינו כח דבק בגוף הבית. ועל כן בהיפרד אור השמש מהבית ישוב הבית אפל וחשוך כבתחילה.

§3ואמנם כבר קבל בעל הבית התועלת ההכרחית לו מהעניינים אשר בבית מפני ששכן עליו האור, והוא שבו השיג בראות עיניו מה שהיה בבית, ותקן כל דבר בו בעוד שהאור שם, וכשזז ממנו אחר תיקונו זז. אם היה בעל הבית זריז והשכיל שהאור ייפרד בלילה מהבית עד שגנז בו מה שראוי לגנזו, ועד שגלה בו מה שראוי לגלותו ועוד שגדר פרצותיו כדי שלא יזיקוהו גנבים ובסורו אורו. כן גוף האדם הוא בדמות הבית, וחפצי הבית הם המעשים אשר לא יתכן לעשותם מבלעדי האיברים, ובעל הבית הוא הרוח הנפשי המתקן ענייני הגוף. ובהשפיע אור השכל על המוח ועל הלב ועל הכליות ועל שאר המקומות אשר אור השכל שוכן עליהם, ובהיות הרוח זך ומבין כח אור השכל, ומשיג עם כוחו מציאותו והעדרו. והנה ישתדל לתקן כל העניינים הראויים לתקנם בעת מציאות אור השכל, כי כבר ישיג עניין היות מציאותו עם הגוף לעתים מצדו, והעדרו לעתים מצד מונעיו. והמעשים הטובים הם הגודרים הפרצות, ואם לא יגדרו המקומות הפרוצים בכח השכל, יתכן שיבואו מזיקים ויזיקו כל צרכם, ולא ימצאו מונע מהזיק. שהנה נשארה הפרצה בלתי גדר ופרצה קוראת לגנב. ומפני שאור השכל היא הסיבה הראשונה הגודרת כל הפרצות, חברתי אני זה החיבור 3לגדור כל פרצה, וקראתי שמו כשם הסיבה הראשונה והוא "אור השכל".

§4ובעזרת אור השכל אאיר בחיבורי זה עיני לבות המשכילים. ומפני שאור השכל מיוחס בשם עשירי אחלקנו לעשרה חלקים ראשונים, וכל חלק וחלק אסמנו באותיות אלפא ביתא, וכל אות ואות תכלול אות עד שיורכב מכללם שם אחד או תיבה אחת נחלקים לחלקים ידועים לפי הדיבור. ואכוון בזה הספר להועיל המתחילים בעיון השם המפורש ואורה להם דרך ידיעתו, עד שיהיה ערך זה החיבור אל ידיעת ה' הידוע על דרך הקבלה הנבואית כערך חכמת מעשה בראשית אל מעשה מרכבה. והנה העירתני אל זה לעשותו כן אהבת שני חברים מאוהבי החכמה מכלל מבחר בני מסיני אשר באיסקליאה אשר הקריבוני אליהם מאד והם סרים אל משמעתי. ושמם ר' אברהם המשכיל ור' נתן הנבון ז"ל, וזה כי בהיותי עמם ימים מועטים ביקשו ממני לכתוב להם בקצרה הקדמות כוללות מעניין ידיעת ה' הנכבד והנורא. ומרוב אהבתי אותם אהבת אמת, הכרחתי עצמי לתת את שאלתם ברצון, כי הזמן והמקום והחסרון היו בזה כנגדי למונעי. אבל מתוך גבורת האמת עליהם ניצחתי המונעים והשתדלתי להשלים חפצם בעזרת הצור. ואני יודע שזה החיבור יועיל להם מאד, ולדומים להם בהיותם שומרים מצות הספר הזה עד שיביאם מה שאכתוב בו אל השגת השכל הפועל, אשר השגתו היא גם כן מביאה לידי קבלת הדבור מפיו. ואם ימנעם מונע מזו המעלה העליונה חס ושלום, הנה יועילו בזה החבור ג"כ תועלת שפע שכלי שבו ישכילו, וישיגו סתרי תורה וטעמי מצות בכלל. והנה אם כן לא ימלטו בעדו משום תועלת רב או מעט, ומפני שהשפע הרב מביא לידי חבור ולידי דיבור יתכן שיקבלו מספרי זה דבר, עד שיחשקו להידבק בסבתם הראשונה. ונמצא שיצא שכלם לפעל עמו עד שייוחסו אלי להיותם בניי, וגם יהיו מצד אחר בני האלהים. ואם יוחסו בני האלהים בשם בניי נמצא שהתועלת שבה גם כן אלי בצד מן הצדדים. שאם בבני גופי ונשמתי אשמחו כל שכן בבני שכלי. ואם תעבור חכמת נפשי אל 4נפש אברהם נתן אלהים שכרי. ואחר שהקדמתי זאת ההקדמה המודיעה סבת החבור אחל להודיע בו כוונתי, ומה' ית' אבקש עזרה לעוזרני בהודעת שמו לזולתי, למען ספר שמו בכל הארץ.

§5יסתרו   שמש  וירח   בעת  שכלי   נביאים  יעלו  שמים.

§6זרח מאד שכל ובו יתנבאו אישים בבוא יום אחרי יומים.

§7רוח אלהים תעלה מעלה וגם תשוב תרחף על פני המים.

§8החלק הראשון-כולל חמש אותיות והם א'ב'ג'ד'ה' ואותם כוללים חמשה חלקים מסומנים באותיות א'ב'ר'ה'ם', ובהם אכלול חמשה עניינים. הא' אשר סימנו א' יכלול עניין גדר כל פרצה. והב' אשר סימנו ב' יכלול מהות תועלת הגדר. והג' אשר סימנו ר' יכלול הכרח מציאות התועלת. והד' אשר סימנו ה' יכלול טעם הכרח המועיל, והה' אשר סימנו מ' יכלול עניין הפסד העדר הגדר. ונמצא שראוי לקרא שם זה החלק הראשון בכללו גודר פרצות.

§9והחלק השני-כולל חמש אותיות והם ו'ז'ח'ט'י' ואותם כוללים חמשה חלקים מסומנים באותיות ס'פ'ר'ד'י', ובהם אכלול חמשה עניינים. הא' אשר סימנו ס' יכלול עניין כלל כל המצות, והב' אשר סימנו פ' יכלול מהות תועלת המצות. והג' אשר סימנו ר' יכלול הכרח מציאות תועלתם. והד' אשר סימנו ד' יכלול טעם ההכרח בכללו. והה' אשר סימנו י' יכלול עניין הפסד העדר המצוה. ונמצא שראוי לקרא שם זה החלק השני בכללו כולל המצות.

§10והחלק השלישי-כולל שתי אותיות והם כ'ל' ואותם כוללים שני חלקים מסומנים באותיות ב'ן, ובהם אכלול שני עניינים. הא' אשר סימנו ב' יכלול סתרי הלשונות, והב' אשר סימנו ן' יכלול סוד הלשון המובחר שבהם. ועל כן ראוי לקרוא שם זה החלק השלישי בכללו סוד לשון הקדש.

§115והחלק הרביעי-כולל חמש אותיות והם מ'נ'ס'ע'פ', ואותם כוללים חמשה חלקים מסומנים באותיות ש'מ'ו'א'ל', ובהם אכלול חמשה עניינים. הא' אשר סימנו ש' יכלול עניין יצירת האדם, והב' אשר סימנו מ' יכלול כ"ב אותיות שבהם נוצר, והג' אשר סימנו ו' יכלול התחלקם לשלשה חלקים ראשונים, והד' אשר סימנו א' יכלול המספר הכולל את כולם, וקצת מנסתריו, והה' אשר סימנו ל' יכלול התחלקם לחלוק שווה, חציים לשרשים, וחציים לשרשים ושמושים. והנה ראוי שנקרא שם זה החלק הרביעי סוד אותיות היצירה.

§12והחלק החמישי-כולל שלש אותיות והם צ'ק'ר' ואותם כוללים שלש חלקים מסומנים באותיות א'ב'ו', ובהם אכלול שלשה עניינים. הא' אשר סימנו א' יכלול סוד השמות, והב' אשר סימנו ב' יכלול עניין הפעולות, והג' אשר סימנו ו' יכלול דרכי המלות. ועל כן ראוי שנקרא שם זה החלק החמישי שלוש הדבור.

§13והחלק הששי-כולל שתי אותיות והם ש'ת' ואותם כוללים שני חלקים מסומנים באותיות א'ל', ובהם אכלול שני עניינים. הא' אשר סימנו א' יכלול אותיות השם המיוחד, והב' אשר סימנו ל' יכלול עניין הוראתם. ולפיכך נקרא שם זה החלק הששי יחוד השם.

§14והחלק השביעי-כולל ארבע אותיות והם ת'ש'ר'ק', ואותם כוללים ארבע חלקים מסומנים באותיות ע'פ'י'א', ובהם אכלול ארבעה עניינים. הא' אשר סימנו ע' יכלול צירוף האותיות, והב' אשר סימנו פ' יכלול תמורת האותיות, והג' אשר סימנו י' יכלול משקל האותיות, והד' אשר סימנו א' יכלול גימטריא ונוטריקון וראשי תיבות ותוכי תיבות וסופי תיבות. ולכן נקרא שם זה החלק השביעי בכללו הפוך האותיות.

§15והחלק השמיני-כולל שלש אותיות והם ה'ו'ה' ובהם כוללים שלשה חלקים מסומנים באותיות ז'כ'ר', ובהם אכלול שלשה 6עניינים. הא' אשר סימנו ז' יכלול סוד הזכרת השם בניקודיו, והב' אשר סימנו כ' יכלול סתרי הניקוד, והג' אשר סימנו ר' יכלול עניין שתוף האות עם הנקוד. ועל כן נקרא שם זה החלק השמיני בכללו סוד מבטא השם.

§16והחלק התשיעי-כולל ארבע אותיות והם ו'ה'י'ה', והם כוללים ארבע חלקים מסומנים באותיות צ'ד'י'ק', ובהם אכלול ארבע עניינים. הא' אשר סימנו צ' יכלול קשר הכוחות העליונות והתחתונות בשם, והב' אשר סימנו ד' יכלול דמות השמות שבהם קושרים ומתירים, והג' אשר סימנו י' יכלול איכות הקשר וההיתר, והד' אשר סימנו ק' יכלול תועלת הקשירה וההתרה. ונקרא שם זה החלק התשיעי בכללו סוד איסור והיתר.

§17והחלק העשירי-כולל חמש אותיות והם ו'י'ה'י'ה', ואותם כוללים חמשה חלקים מסומנים באותיות ל'ב'ר'כ'ה', ובהם אכלול חמשה עניינים. הא' אשר סימנו ל' יכלול השגת השכל, והב' אשר סימנו ב' יכלול צורת השגתו, והג' אשר סימנו ר' יכלול תואר דברו עם הנביאים בכלל, והד' אשר סימנו כ' יכלול ההבדל אשר בין המשיגים והמתנבאים, והה' אשר סימנו ה' יכלול ציור הכרח השפע המביא לדבר ולחבר. והנה ראוי שנקרא שם זה החלק העשירי שהוא התכלית האחרון צורת הנבואה.

§18ואחר שהשלמנו הי' חלקים לפי סדוריהם נכלול שמותיהם בסדר שווה יחד ואלה הם: הא' גודר פרצות, והב' כולל המצות, והג' סוד לשון הקודש, והד' סוד אותיות היצירה, והה' שלוש הדבור, והו' יחוד ה', והז' הפוך האותיות, והח' סוד מבטא השם, והט' סוד איסור והיתר, והי' צורת הנבואה. ואחר שזכרנום בכלל נשוב לפרשם בפרט כל חלק וחלק כפי מה שסובל מהפירוש, כאשר תשיג קצור יד שכלינו אחר היותנו בטוחים בכח העליון המעורר דעתינו לזאת ואם לא היינו ראויים לכך.

§197החלק הא'-סימני אותיותיו א'ב'ג'ד'ה' חלקיו חמשה וענייניו חמשה והשם א'ב'ר'ה'ם.