78חלק ק' עניין ד' סימן א' כולל גימטריא וחבריו.
דע כי בספר יצירה לא מצאנו כי אם דרך אחת מבוארת והיא הצירוף. ואע"פ שנאמר שם חקקן וחצבן שקלן המירן צרפן, ואמנם אמרו חקקן הורה על התחלת הכתיבה בחקיקה, כי כן שם הסופר בלשונינו מחוקק. והוא עניין תיקון החומר להכינו לקבל צורה. ואמנם אמרו חצבן הורה על נתינת צורה בחומר, אבל שקלן והמירן הם מה שספרנו. ואולם צרפן הוא אשר באר שם עניינו לבד, וזה מפני שהוא ראשית כולן. וכל מי שקבל הצורה הראשונה הזאת שהיא צורת הצירוף קל עליו לקבל השאר כולן. ומי שלא יקבל זאת ולא שת לבו גם לזאת לא יקבל דבר מן האחרות, כי כולן תלויות בזאת. ועל כן סמך על הראשונה ולא זכר דרכי פרטי חבריה, כי אם בשם הכללי לבד, והוא אמרו שקלן והמירן. ובאמת כבר רמז באמרו כיצד שקלן והמירן, א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב' חוזרת חלילה. וידוע שזו הדרך שזכר היא דרך הצירוף ואינה לא דרך שקול ולא דרך המרה, ואעפ"כ יחס להן עניין הצירוף. והנה גימטריא הוא עניין חשבון שווה במספר שעליו נבנה, כאמרו ארב"ע בגימטריא והוא רג"ע, וכהנה רבות כולן בזו הדרך, כמו אליעז"ר בגמטריא שי"ח, וכן כולן ואין להם חקר. ואמנם נוטריקון יוחס אל גמטריא ואל ראשי תיבות, כגון "י'בוא ה'מלך ו'המן ה'יום" פעם יקראו זה נוטריקון ופעם יקראוהו ראשי תיבות ופעם יקראוהו גימטריא מפני שיתוף שיש ביניהם בעניינים. והנה רבותינו כתבו דברים רבים מאלו העניינים בענין פס ידא אשר בעניין דניאל על אמרו, "ולא כהלין כתבא למיקרא" (דניאל ה' ח'). ואמרו פלוני אמר בגימטריא איכתוב להו מנא מנא תקל ופרסין שהוא יטת יטת אידך פוג חמט, ואחר אמר אנם אנם לקת ניסרפו, ואחר אמר ממתוס ננקפי אאלרן (סנהדרין כב.), וכן יתכן לחשוב עליהם רבים. כי הנה האותיות כחומר וההבנות בצורות, על כן יתגלגלו ההבנות על האותיות, והאותיות עומדות במקומן. ולא שנו 79כי אם סדר תנועתן, כי החומר מתנועע בעצם ומניע את הצורה במקרה, גם הצורה מניעה את החומר בעצם ומתנועעת במקרה. ודרכי תוכי תיבות משתמשים בה מעט מפני חסרון חכמה, אבל סופי התיבות יותר וראשי התיבות הרבה. כגון אל מלך נאמן, אמ"ן הוא ראשים, לכ"ן הוא סופים מל"א הוא תוכים. וכיוצא בם הכל כל מה שימצא מזה המין, ואין לי צורך לכתוב מהן יותר מזה, כי לראיה כתבתים לרמז כדמות ראשי הפרקים ואלה לפי הכוונה מספיקים.