מחלק נ' עניין ב' סימן מ' כולל כ"ב אותימאות.
כתוב בספר יצירה (פרק ב') כ"ב אותיות יסוד ג' אמות אותיות אמ"ש וז' כפולות בג"ד כפר"ת, וי"ב פשוטות ה'ו'ז' ח'ט'י' ל'נ'ס' ע'צ'ק'. ושם כתוב שאלה כ"ב אותיות הן הן שבהן נברא הכל. באמרו כ"ב אותיות חקקן חצבן שקלן המירן צרפן וצר בהן נפש כל יצור וכל העתיד לצור. ועוד אומרו שם כ"ב אותיות חקוקות בקול, חצובות ברוח, קבועות בפה בחמשה מקומות. וזכר מקום מבטאן ומוצא כל אחת מהן לפי מציאותן. ואמר שהן קבועות בגלגל ברל"א שערים, וכל מה שנמשך לזה ומשם תבין השאר. הנה בא המחבר ספר יצירה יהיה מי שתרצה ז"ל, להודיע ליראי יי' ולחושבי שמו שכ"ב אותיות הם יסוד הדבור והוא גלגל עשירי, ר"ל גלגל האותיות והוא הגלגל המעולה שבגלגלים והוא גלגל ראשון במעלה, וקדם לכל גלגל במציאות, והוא גלגל התורה והמצוה, וכל העליונים והתחתונים מתנהגים על פיו. ועליו נאמר "בדבר יי שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" (תהלים לג' ו'). וכבר קראו בעל ספר יצירה ספירה אחת ראשונה, ואמר אחת רוח אלהים חיים. ואמר קול ורוח ודבור זו היא רוח הקדש. וגם קראו ספירה שנית, באמרו שתים רוח מרוח, שיתף שם רוח לשני עניינים, מפני שהדבור הראשון הפנימי הוא רוח הקדש, והדבור השני החיצון הוא הכח הדברי. וסוד "ויהי האדם לנפש חיה" תרגום והות באדם לרוח ממללא. ומזה תבין סוד חיות אש ממללות פעמים חשות ופעמים ממללות, ח"ש מ"ל, ח"ש ממהר התנועה, מ"ל פוסק מהתנועע. וכן ח"ש שותק סימן חשבון ומחשבה, מ"ל מדבר סימן מלות, חבר סופיהן תמצא בונות, רמז שתי אבנים בונות שני בתים וכן כולן. ושם נאמר אשר ברוח השני הנברא מהראשון חקק וחצב כ"ב אותיות. והנה הורה בדבריו כולם שהספירות העשר הם העיקר הראשון, והקרוב אליהם במציאות הם כ"ב אותיות. ושני העניינים שקראן ל"ב נתיבות פלאות חכמה, ואמר שבהם חקק י"ה יהו"ה צבאות שמו.
ואני מעוררך על זה הסוד, ודע כי שם י"ה הוא השם המעולה והנכבד שבכל השמות. גם המלא הוא הוא עצמו, אלא שזה בן ב' אותיות, וזה בן ד' אותיות. וכמו שניכתב הראשון חצי השם, כן ראוי שתפריד חציו האחרון מהכל. ויהיה הראשון י"ה וזה חציו, ויהיה האמצעי יהו"ה וזה כולו, ויהיה האחרון ו"ה וזה חציו האחרון הנשאר מהחצי הראשון. ואז הכל שני שמות שלמים, אלא שנתגלה מחיבורם ומפירודם סוד העניין המורה על השורש הנקרא בזה השם. וכתבהו בצורה זו, שני החצאים נפרדים ואמצעי מלא מחובר כזה, י"ה יהו"ה ו"ה. עתה חלקם לח' אותיות בחילוק שווה ד'ד' ותמצא הסוד המפורש יהי"ה והו"ה, חבר עוד חצי האחרון אל חצי הראשון ושים האחרון ראשון והראשון אחרון ותמצא שיהיה בתחילה כן י"ה ו"ה. והרמוז הנהפך מראש לסוף ומסוף לראש ו"ה י"ה, חברם ותמצא והי"ה. חבר השנים הראשונים עם זה השלישי ועשה מהם שלש תיבות בני ארבע ארבע אותיות ותמצא סודם יהי"ה והו"ה והי"ה. עוד קח ב' אותיות אחרונות ושימם בראש התיבה הראשונה, ותמצא הסוד מפורש מן ו' אותיות, ו' מפה ו' מפה. ודי לך בזה הרמז המופלא בזה המקום כי לפנים יושלם זה הסוד יותר רחב בע"ש. ואמנם היתה זו ההערה פה להודיעך כי ראשית מעלות השמות שאינן נמחקין היה זה השם הנכבד, וסוף המעלות הוא שם צבאו"ת. ובעל הספר חבר הראש עם הסוף, ואולם מה שביניהם הם ג' מעלות לבד, והם אדנ"י אלהי"ם שד"י. והנה א"ל גם אלו"ה הם מעניין אלהי"ם. והנה חבור א"ל עם ו"ה נתקדש בצורת הפוך בענין אלוה"י, וחבור א"ל עם י"ה נתקדש והוא כפל אהי"ה, גם א"ל וי"ה נתקדש גם כן, וסודו נעלם בשם אליהו, וברמז ובאלה"י יעקב, והוא כפל יהו"ה ויש לחצאים נפלאות. וכן לחלקים וכן לכללים ולחיבורים ולפירודים, כי מדרכם יוודע סוד שם המפורש על אמתתו. וכבר עלה השם לחמש אותיות בשתי המעלות והן אלהי"ם צבאו"ת, והיו עשר. ועל כן י' עשרה, וכל שם המיוחס לשם לא ימלט מהיות בו אות מאותיות אהו"י, שהם ארבע אותיות הנח ונקראו אותיות ההעלמה, ומהם חובר שם הקדש העצמיי.
ועתה כתוב י' אותיות הנזכרות חמש למעלה וחמש למטה והפרש מעט ביניהם כזה:
אלהים
צבאות
ואם תמצא כוח שכלי בקדקדך בקלות תבין סודותיהם מפורשים, ומסוד זכרים ונקבות תתעורר אל עניינים נרמזים בם וממה שרמזנו לך, וגם ממה שתשמע אחרי זה, תדע שהכל תלוי בי' ספירות בלימה ובכ"ב אותיות הקדש.