נר אלהים
ספר בראשי פרקים על "נסתרי הדבור" וגלגול האותיות, שכתב מחברו לנמען שהוא קורא לו "בני", וכוונתו בו, בלשונו, "לרמוז הדרך הראויה להקריאה לידיעת הגלגול אשר עליו כל כוונתנו, ואחריו סוד המצוות". הוא קורא לעצמו "נר אלהים", ופסוק שמו — "נר אלהים נשמת אדם" — עומד בראשו ושב בגלגול הניקוד השני כסימן למספר נ"ר. מסוד ברכת כהנים הוא עובר אל מוצאי האותיות מן הפה, אל הניקוד ואל הניגון, ומהם אל גלגול האותיות בשם יהו"ה, שהוא לדבריו "עיקר היצירה כולה"; אחריהם סוד המצוות כולן וסוד ברית מילה, "יסוד לכל המצוות", ולבסוף רמזי ספר יצירה — שלא כיוון, הוא אומר בחתימתו, לפרשו, אלא להודיע איך רמז בו מחברו את הדרך שהאדם מחויב ללכת בה כשירצה להימשך אחר השגת השם.