קנאאוצר חלק ה'שתים עשרה פשוטות
ה'ו'ז' ח'ט'י' ל'נ'ס' ע'צ'ק' יסודן ראייה שמיעה ריחה שיחה לעיטה תשמיש מעשה הילוך רוגז שחוק הרהור ושינה, מדתן שנים עשר גבולי אלכסונין ואלה הם:
| גבול מזרחית צפונית | גבול מזרחית דרומית |
| גבול מזרחית רומית | גבול מזרחית תחתית |
| גבול מערבית צפונית | גבול מערבית דרומית |
| גבול מערבית רומית | גבול מערבית תחתית |
| גבול דרומית רומית | גבול דרומית תחתית |
| גבול צפונית רומית | גבול צפונית תחתית |
ומרחיבין והולכין עד עדי עד והם הם זרועות עולם. שתים עשרה פשוטות שזכר בא להודיענו בם הדרכים הראשונים בעצמם, ולקיים בלבינו לפי המורגש והמושכל והכתוב והמקובל בו שהכל יוצא שוה בשוה. ענין העולם עם ענין השנה ועם ענין הנפש. וכמו שיש לזה חלקים ראשים מנהיגים למה שלמטה מהם, יש לזה גם כן חלקים ראשים מושלים על מה שלמטה מהם. ועוד אמר י"ב פשוטות ה'ו'ז'ח' ט'י'ל'נ' ס'ע'צ'ק' חקקן חצבן צרפן וצר בהן י"ב מזלות בעולם וי"ב חדשים בשנה וי"ב מנהיגים בנפש.
ואלו הן י"ב מזלות בעולם כסדר שזכרם בעולם:
ואלו הן י"ב חדשים בשנה:
ואלו הן י"ב מנהיגין בנפש:
ב' ידים ב' רגלים ב' כליות טחול כבד מרה המסס קיבה קרקבן,
עשאן כמין מריבה וערכן כמין מלחמה גם את זה לעומת זה עשה האלהים. אחר שהשלים לדבר בכל מה שכללוהו כ"ב אותיות חזר ואמר עוד, שלש אמות שהן שלשה אבות שמהן יצא אש ורוח ומים ג' אמות וז' כפולות וי"ב פשוטות. אלו עשרים ושתים אותיות שבהן יסד הקב"ה יה יהוה צבאות אלהים חיים אלהי ישראל אל שדי רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו.
דע כי טרם שאדע שום קבלה בספר יצירה גם אני הייתי חולק חלוקה חזקה וקשה על אמתתו. ולכשקיבלתי מה שהיה ראוי לקבל בו לכל בעל קבלה, ר"ל מה שלא היה ראוי לשום חכם להיותו חסר מידיעתו, חזרתי בתשובה בו. וחלקתי על חולקיו כמו שראוי לעשות לכל שלם. כמו שנאמר "עזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם" (משלי כה' ד'). וזה בראותי ענין מהות הדברים ואיך נבראו הנבראים ואיך נוצר כל יצור בדבור, [ה]עליתי הסבה הקרובה אל הדבור בכח הדברי שבי ופחתתי זולתו מכל מה שלמטה ממנו. ובראתי לכח הדבור יסודות והם הצירופים וכל מיניהם וסוגיהן. ובניתי עליהן עליות מרווחים ופתחתי בם חלוני שקפים אטומים, והיה האור האלוהי אשר נברא ביום האחד הוא הראשון, ונגנז לצדיקים לעתיד לבא, בא בארבע רוחות הבית ומאיר כל הבית. ואז ראיתי מה שהיה ראוי לראותו לפי מהותי אני ולפי קוצר השגת שכלי, ושמחתי באור ההוא הבהיר בעת ראותו ובעת ראות בו מה שהייתי מחפש למצוא ושכחתי ש"ם עליו"ן. כי עלינו לשבח לאדון קנדהכל ולתת גדולה ליוצר בראשית. ודע כי מפני שאני רוצה בחלק הבא אחר זה לכלול כל מה שקדם, אקצר זה החלק עתה ואדלג ממנו אל הקרוב לו כדי שאשלים כל ספר יצירה בזה החלק הבא. ואחר כן אדבר גם בזה מעט והוא מה שאניחנו פה מפירושו ואחל בחיבורו.