רנטדרכי הסדרים
שנת בח"ג פ', וילך ו' בתשרי, נח ד מרחשון, תולדות ג' כסלו, מקץ ט' בטבת, וארא בא' שבט, ויקחו ו' אדר, ויקרא ה' בניסן, תזריע ומצורע ג' באייר, במדבר ב' בסיון, פרה ז' בתמוז, הדברים ו' באב שפטים ד' באלול, נצבים כ"ה בו.
רסשנת בח"ה ע', וילך ו' בתשרי, נח ד' במרחשון, תולדות ג' בכסלו, מקץ ב' בטבת, וארא א' בשבט, ויקחו ו' באדר ראשון, פקודי באדר שני תזריע ג' ניסן קדושים א' אייר נשא י"ד בסיון קרח ה' בתמוז הדברים ד' באב שפטים ב' באלול נצבים כ"ג בו.
שנת בש"ה פ' וילך ו' בתשרי נח ד' במרחשון תולדות ב' בכסלו ויגש ז' בטבת בא ו' בשבט ויקחו ד' באדר ויקרא ג' בניסן זרע צרעת א' באייר נשא יד' בסיון קרח ה' בתמוז דברים ד' באב שפטים ב' באלול נצבים כ"ג בו.
שנת בש"ז ע' וילך ו' בתשרי נח ד' במרחשון תולדות ב' בכסלו ויגש ז' בטבת בא ו' בשבט ויקחו ד' באדר ראשון פקודי ב' באדר ב' זרע א' ניסן קדש ו' באייר במדבר ה' בסיון קרח ג' בתמוז מטה מסע ב' באב שפטים ז' באלול נצבים כ"ח בו.
שנת גכ"ה פ' וילך ה' בתשרי נח ג' במרחשון תולדות ב' בכסלו ויגש ז' בטבת בא ו' בשבט ויקחו ד' באדר ויקרא ג' בניסן זרע צרעת א' באייר נשא יד' בסיון קרח ה' בתמוז דברים ד' באב שפטים ב' באלול נצבים כ"ג בו.
שנת גכ"ז ע' וילך ה' בתשרי נח ג' במרחשון תולדות ב' בכסלו ויגש ז' בטבת בא ו' בשבט ויקחו ד' באדר ראשון פקודי ב' באדר שני זרע א' בניסן קדש ו' באייר במדבר ה' בסיון קרח ג' בתמוז מטה מסע ב' באב שפטים ז' באלול.
שנת הש"א פ' האזינו ג' בתשרי נח א' במרחשון ויצא ג' בכסלו ויגש ד' בטבת בא ג' בשבט ויקחו א' באדר ויקרא ז' בניסן זרע צרעת ה' באייר במדבר ד' בסיון קרח ב' בתמוז מטה מסע א' באב שפטים ו' באלול נצבים כז' בו.
שנת הש"ג ע' האזינו ג' בתשרי נח א' במרחשון ויצא ו' בכסלו ויגש ד' בטבת בא ג' בשבט ויקחו א' באדר ראשון ויקרא ו' באדר רסאשני מצורע ה' בניסן כהנים ג' אייר נשא ב' בסיון בלק ז' בתמוז דברים ו' באב שפטים ד' באלול נצבים כ"ה בו.
שנת הכ"ז פ' האזינו ג' בתשרי נח א' במרחשון ויצא ז' בכסלו ויגש ה' בטבת בא ד' בשבט ויקחו ב' באדר ויקרא א' בניסן זרע צרעת ו' באייר במדבר ד' בסיון קרח ג' בתמוז מטה מסע ב' באב שפטים ד' באלול נצבים כה' בו.
שנת הח"א ע' האזינו ג' בתשרי נח א' במרחשון ויצא ז' בכסלו ויגש ו' בטבת בא ה' בשבט ויקחו ג' באדר ראשון פקודי א' באדר שני מצורע ז' בניסן כהנים ה' אייר נשא ד' בסיון חקות ב' בתמוז מסעי א' באב שפטים ו' באלול נצבים כז' בו.
שנת זש"ג פ' האזינו ח' בתשרי נח ז' במרחשון תולדות ד' בכסלו מקץ ב' בטבת וארא א' בשבט ויקחו ו' באדר ויקרא ה' בניסן זרע צרעת ג' אייר במדבר ב' בסיון חוקות ז' בתמוז דברים ו' באב שפטים ד' באלול נצבים כה' בו.
שנת זש"ה ע' האזינו ח' בתשרי נח ו' במרחשון תולדות ד' בכסלו מקץ ב' בטבת וארא א' בשבט ויקחו ו' באדר ראשון פקודי ד' באדר שני זרע ג' בניסן קדש ביום ראש חדש אייר נשא יד' בסיון קרח ה' בתמוז דברים ד' באב שפטים ב' באלול נצבים כג' בו.
רסבשנת זח"א פ' האזינו ח' בתשרי נח ו' במרחשון תולדות ה' בכסלו מקץ ד' בטבת וארא ג' בשבט משפטים א' באדר ויקרא ז' בניסן זרע מצורע ה' אייר במדבר ד' בסיון קרח ב' בתמוז מטה ומסע א' באב שפטים ו' באלול נצבים כז' בו.
שנת זח"ג ע' האזינו א' בתשרי נח ו' במרחשון תולדות ה' בכסלו מקץ ד' בטבת וארא ג' בשבט משפטים א' באדר ראשון פקודי ו' באדר שני תזריע ה' בניסן קדש ג' אייר במדבר ב' בסיון חקת א' בתמוז דברים ו' באב שפטים ד' באלול נצבים כה' בו.
הנה כבר נשלמו דרכי הסדרים וידוע שעם ידיעת אלה יוודעו (שהם) הנשארים כולם למבין.
דע כי אלה הפרשיות הנזכרות ואשר יוודע מהם מן הנשארים נסדרו כולם בסדרים הכרחים שישתנו לפי הזמנים בענין קריאתם בבתי מדרשות לתינוקות של בית רבן ובבתי כנסיות בעבור מי שמעלתם פחותה מאד ממעלת התינוקות הלומדים כל ימי השבוע. והם המון העם אשר לא יחשבו שיש מעלה אחר מעלת העולים לקרוא בספר תורה שלשה פסוקים במקום שבחר בו הוא או אבותיו הדומים לו או פסוקים רבים כמו שיזדמן. וזה מפני שתאמרנה הנשים ראו פלוני כמה הוא מעולה שיש לו מקום קבוע לקרוא בתורה. ואילו קבע זו הקביעה בבית מדרשו, אם גברא רבא הוא והיה דורש באותם הפסוקים שיקראם לבד היה יותר ראוי לאיש ההוא המתהלל במעלות שוא, ולא ידע כי יותר (פחות) ירד ממה שעלה, לפי דעת משכילי עם הידעים עבודת השם מה היא. והנה חכמים אמרו לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שם ודם שמו"ת מאד"ם. ואמרם תרגום מפני שיפורשו יותר כי המליץ יקרא תורגמן והוא שמפרש הענין עד שיובן. וזאת הפחיתות שקראוה בֶּעֲלֶיהַ מדרגה ומעלה ודרגא שאחריה תביר לעולם. כמו שנאמר "לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח" (משלי טז' יח'). ראיתיה מוחזקת ביד חכמי העיר הזאת שבה חובר זה הספר עד שנמשכו אחריהם עמי הארצות אשר לא ידעו בין ימינם לשמאלם. ובחרו להם מקומות כמותם מפני שמירת גבורת הקנאה ויכלו עליהם ונצחום. ומי ששמו אברהם יעלה בענין אברהם ומי ששמו יצחק בענין יצחק ומי ששמו יעקב בענין יעקב ויהודה בענין יהודה ויוסף רסגבענין יוסף וכן השאר לפי בחירתם. ואני אומר כי מי שעושה מעשה עשו היה ראוי שיעלה בענין עשו וכן השאר והמבין יבין. וזה דומה לי למה שאמרו חכמים ז"ל כי מי שקורא קרית שמע בלא ציצית ובלא תפילין הרי הוא כמעיד עדות שקר על עצמו. ועל כן יעדתי להודיע הנה ענין התפילין והמזוזה מפני הפרשיות שבם. וידוע כי מי שתקן הסדרים סדרם בעבור ההמון מפני שישמעו לעתים שום דבר תורה בענין סדרי התפלות, עד שלא ידמו לגויי הארץ ואע"פ שאינו מספיק באמת כבר מועיל מפני מציאות קצת מנהג כסדר.
ואמנם ארבע פרשיות שבתפילין שהן, קדש, והיה אם, שמע, והיה, הכתובות בתפילין של ראש בארבעה בתים, וארבע פרשיות בתפילין של יד והן הן בעצמם אלא שנכתבין ומונחין בבית אחד. כלום לא נצטוינו עליהם בעבור שנניחם בראשינו ובידינו ולא נשגיח במה שכתוב בהם, כמה שנניחם ולא נקיים מה שכתוב בם. והראוי לכל שלם להניחם בזמנם ולעיין במה שכתוב בם ולקיים מצות הדברים שהיא מצות השם באמת וכונתו. והיא הדרך הישרה והנכונה ללכת בה. והנה במזוזה ב' פרשיות השנויות בתפילין והן, שמע, והיה. ואם כן נמצאו כולם י' פרשיות, ד' בראש וד' ביד וב' בשער, ח' על הגוף וב' חוץ לגוף. וכל אלה רמזי סתרי תורת אמת להביא את האדם בם לחיי עד. והשתכל תחלה אמרו "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא". וענין הבכור ידוע שהוא השכל האנושי. והבהמה גם כן הם בני אדם הדומים לבהמות כענין "אדם ובהמה תושיע יי" ורבים כמוהו, בסוד ארבע חיות המרכבה אשר כולם דמות פניהם פני אדם והם אדם וחיה ובהמה ועוף וכלם אדם. ועל הרקיע גם כן דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. ובפרשת קדש זכרון יציאת מצרים וענין פסח ואכילת מצה ומצות שמירה בבל יראה חמץ ולא שאור שסודם ראש מצח בסוד ע"ץ הדע"ת. ונאמר "והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך" ונתן הטעם ואמר שהכונה בכל זה היא אחת והיא כדי שתהיה התורה מצוייה בפיך, באמרו "למען תהיה תורת יי בפיך". ואנחנו בלתי משגיחים בכונה הזאת. ובפרשת והיה כי יביאך רסדזכר הענין הזה עוד והוסיף סוד הפדיון באמרו "וכל בכור אדם בבניך תפדה". ובראשונה הגדה לבן מפי האב ובשניה שאלה מפי הבן לאב והתשובה הודעת יציאת מצרים. וזביחת הבכורות נתינת טעם, שנאמר "על כן אני זובח ליי". וידוע כי מי שלא יצא ממצרים הוא עובד לפרעה ולמצרים ועדיין הוא עושה חמר ולבנים ונטבע בם. והנה רחם תחת חמר ובנים תחת לבנים ובכור תחת בכור והוא כרוב. ואמנם בפרשת שמע, מצות ידיעת סוד הייחוד בכל מקום הראוי ובכל זמן הראוי. ועליו נאמר הקשירה והכתיבה והלמוד (התמות) [התמידי]. ובפרשת והיה אם שמוע מצות האהבה והעבודה בכל לב ובכל נפש. והייעוד הטוב עליהן נתינת המטר בעתו כל זה לעושי רצונו, והפכו לעוברי רצונו. והשיב ענין הלמוד והקשר והכתיבה והוסיף נתינת טעם באמרו "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יי לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ". וה' של מלת להם לראייה על הנצחות, ומורה שהיום ותמיד הארץ הנזכרת היא נחלת אבות שכבר ירשוה. ובלכתנו אנחנו בניהם בדרכיהם נירשנה. והיא הארץ העליונה הגבוהה מכל הארצות המעולה מכל המעלות. והזקנים של דורנו זה לא השגיחו להשתדל להרויח אותה המעלה הגדולה של הארץ הגבוהה ההיא, אבל אותה מאסו וזאת דרשו עד שנשקעום בהבלי הפתאים. השם יורנו הדרך הישרה ונלך כולנו בה על דרך האמת.