אל הטקסט
ספריםחיפושמפתחותאודות

אמרי שפר

תוכן
בשמך רחמנא…עמ' א–דמאמר א'עמ' ד–ימאמר ב'עמ' י–יגמאמר ג'עמ' יג–טזשער א'עמ' טז–יטשער ב'עמ' יט–כדשער ג'עמ' כד–כוחלק א'עמ' כו–לחלק ב'עמ' ל–לדחלק ג'עמ' לד–עדחלק ג' · בעמ' עד–פזא' ב' ג' אלף בית גימל אחד שנים שלשה.עמ' פז–קכחא' ב' ג' אלף בית גימל אחד שנים שלשה. · בעמ' קכח–קלדואלה הם ספירות שבעולם הנכתבותעמ' קלד–קלהואלו הן י' ספירות שבעולם הנבטאות.עמ' קלה–קלחואלו הן י' ספירות שבעולם הנחשבות.עמ' קלחואלו עשר ספירות שבשנה הנכתבות.עמ' קלטואלו הן עשר ספירות שבשנה הנבטאות.עמ' קלט–קמאואלו הן עשר ספירות שבשנה הנחשבות.עמ' קמא–קמדואלו הן י' ספירות שבנפש הנכתבות.עמ' קמדואלו י' ספירות שבנפש הנבטאות.עמ' קמד–קמהואלו הן י' ספירות שבנפש הנחשבות.עמ' קמה–קעטואלו הן י' ספירות שבנפש הנחשבות. · בעמ' קעט–קצח
ספרים
אוצר עדן גנוזאור השכלאיש אדםאמרי שפרגט השמותגן נעולהמלמדחותם ההפטרהחיי הנפשחיי העולם הבאמפתח החכמותמפתח הספירותמפתח הרעיוןמפתח השמותמפתח התוכחותמצרף השכלנר אלהיםספר האותספר הבריתספר החייםספר החשקספר הישרספר המליץספר העדותסתרי תורהשומר מצוה
אמרי שפר · ואלו הן עשר ספירות שבשנה הנחשבות. · עמ' קמא–קמד · aboulafia-writings.com/books/imrei-shefer/p/141

§388קמאואלו הן עשר ספירות שבשנה הנחשבות.

§389הן נכללות תחת יומו של הקב"ה כי הוא אלף שנה. והנה קראנום נחשבות מפני שצריכות חשבונות מופלאות והוא שכלל המספרים נכללים תחתיהם. ולזה קצת רומז על דרכיהם.

§390דע כי הכתוב אמר, "כי ששת ימים עשה יי את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" (שמות לא'). וכך רמזנו בו למעלה קצת רמז. ואמנם פה יש לנו בו לגלות בעניינו דבר אחר. והוא כי ששת מספרו אלף כמספר תת"ר ובחשבון תשר"ק שהוא קרשת בעצמו והוא תקת"ק והוא שר שר. וכבר נאמר כי מן הארץ ועד הרקיע מהלך חמש מאות קמבשנה. ובין כל רקיע ורקיע חמש מאות שנה. והנה אלף שנה שהם בדמות יום ולילה נחלקים בשווי ש"ר ליום ש"ר ללילה. י"ב שעות אלוהיות ליום י"ב שעות אלוהיות ללילה. ויהיה מספר כל שעה מן השעות האלוהיות מ"א שנה ורמ"ג ימים וי"ב שעות מימות החמה. ויעלה מספר י"ב שעות תצ"ב שנה אשר יצאו מן מ"א שנה י"ב פעמים ומספר רמ"ג ימים. עוד שהם ב' אלפים ותתקי"ו ימים לי"ב פעמים שהם בכללם ב' שנים ומחצה וב' ימים וכ"א שעות למספר תתקי"ו. ועוד למספר ב' אלפים שנה חבר אליהם ה' שנים וקע"ג יום וי"ח שעות שהם אלפים שנה. שהם ח' שנים פחות ו' יום ויהיה הכל ת"ק שנה חסר ו' ימים. ועוד חבר אליהם קמ"ד שעות שהתקבצו מן י"ב פעמים י"ב שעות שהם ו' יום מן כ"ד שעות לכל יום ויום ויהיה המספר שלם ת"ק שנה שהם חצי יומו של הקב"ה.

§391וצריך מזה שתתעורר לחשוב אלף ספירות שבהן תכלית ההשגה והם אלף שנים. ורמזם "וכחול ארבה ימים" (איוב כט'). הוא חול הנזכר באיוב שכל העופות אכלו מעץ הדעת והוא לא אכל ממנו. ואמרו עליו בבראשית רבה הכל שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול הה"ד "ואומר עם קני אגוע וכחול ארבע ימים" (שם). ועוד חלקו בו שני חכמים ר' ינאי ור' יודן זה אומר אלף שנים הוא חי לסוף אלף שנה אש יוקמגצאת מתוך קנו ושורפתו והוא משתייר בו כביצה והוא חוזר ומגדל אברים וחי. וזה אומר אלף שנים הוא חיי ולסוף אלף שנה גופו כלה וכנפיו מתמרטין ומשתייר בו כביצה והוא חוזר ומגדל אברים וחי.

§392ויש תחת זאת ההגדה פלאות תמים דעים נעלמים מאד. וכבר ידעת אמרם שאדם הראשון דינו היה לחיות אלף שנה אלא שנתן מהם ע' שנה לדוד המלך. וחיה הוא תתק"ל שנה כמו שכתוב בהגדה. ורמז חול הוא אמרו לפי דרך הנסתר שבו, "אשר שמתי חול גבול לים חק עולם לא יעברנהו" (ירמיה ה' כב'). תבינהו מסוד חק עולם שסודו עמ"ק חו"ל. וסוד חק העולם הוא סוד להט החרב המתהפכת בסוד הים המתהפך מהשכל כאשר יתהפך וילון הספינה מכח הרוח המרחפת על פני המים. ובהתהפך הוילון מפני הרוח תתהפך הספינה במים ובסיבת הרוח ההוא המשתנה המחלף המתחדש ישתנו ויתחלפו הלבבות של אנשי הספינה. אם לטובה אם לרעה אם למות אם לחיים.

§393וכן ימי החול שיש מהם שש"ת ימי בראשית והם אלף שכל מאה אחת. ורמז לאלף שב"ע ברכו"ת ורמז למאה מאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום, ומפני שהם עשר מאות נקראו עשר ספירות. וכן ספירות מחשבות. והם אלף מחשבות נחשבות מן אחד ועד אלף. והנה ימים הם שנים. והחולקים על חול לא חלקו על זמנו כי דעתם שווה שאלף שנים הוא חי. ולא חלקו על כמות מה שישאר ממנו כי שניהם אמרו כביצה והוא שיעור חוזרו אל הטבע קמדהראשון. שכל עוף נברא ממנו כלומר מן הביצה וגם לא חלקו על טבע גדולו כי טבע כל עוף לגדל אברים וחיות. אבל חלקו על איכות הפסד צורתו והתהפכותו מטבע שלם בפעל אל טבעו שבכח. והוא שזה אמר אש יוצאה מתוך קנו ושורפתו כעניין האומר, "רוחכם אש תאכלכם" (ישעיה לג' יא'). ואמרו ולהט אותם היום הבא מלמד שתצא אש מגופן של רשעים ושורפתן. וזהו אמרם גופו כלה וכנפיו מתמרטין כעניין האומר, "ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם" (מלאכי ג' כא'). אשר גופן כלה וכחותיהם נושרים מאליהן. והבן המשל והנמשל. ותדע דעת הנמשל בזה וממנו תבין תועלתו גם כן.