§56מבצורות חשבון הודו

§58דע כי זה המספר של הודו נהגו למנותו על אצבעות הידים, והם סימנים לכל מספר, ונהגו לכתבו במכתב. ואמנם לוקחים אותו בשתי צורות מן הפנים אל האחור ומן האחור אל הפנים. והמצויר פה ראשון הוא אשר נקרא אצלם סִפְרֻו, ונראה לי שנלקח מלשוננו והוא סְפַר. כלומר שהוא אצלם סימן האין להורות בו על החזרת חלילה. ומשימים אותו על כל מספר שהוא מורה על סוף האין. והנה כשימנו א' שהוא אצלנו אחד מציירים אותו בציור שעל א' ושנים על (ג') [ב'] וכן כולם עד ט'. ואמנם על י' משימים עליו מספר כמו מ"ם עגולה או ס' עגולה ונקרא אצלנו גלגל. וכשימנו אחד יסמנו צורה זו ו, וכן עד ט' כמו שציירנו. אבל כשימנו עשרה ישימו תחלה גלגל לפי כתיבתם לאחור וישימו אחרי כן צורה א' להורות שאין שם אחדים כדמות זה ו0 וכן יעשו למאות ולאלפים ולרבבות עד אין קץ, יורו על כל מספר לפי הגלגלים כי אלה ו00 מאה, ואלה אלף ו000, ואלה רבבה ו0000 שהם עשרת אלפים אצלנו, וככה עד אין קץ. וכך יסמנו בשאר צורות כי אלה ימנו עשרים 02 ואלה 03 ואלה 09 ואלה מאתים 002 ואל 003 ואלה תשע מאות 009 ואלה אלפים 0002 ואלה שלשת אלפים 0003 ואלה תשעת אלפים 0009 וכן עד אין קץ. כי כן דרך שאר המספרים כולם, שהגלגלים הקודמים יורו על המספר הראשון שעבר ויסירו המעלה ולא תמנה. כי הגלגל כשהוא אחד יעיד שאין שם אחדים והשנים יעידו שאין שם עשרות והג' יעידו שאין שם מאות והד' יורו שאין שם אלפים והה' יורו שאין שם רבבות, וכך הכל.

§59והנה מגזה הולך על דרך אי"ק בכ"ר. כי אי"ק הם ראשים לאחדים ולעשרות ולמאות, שהם שלש מעלות שעליהם נבנו כל המספרים והם תשעה. כי אי"ק אי"ק אי"ק הם מאה ואחד עשרה אלפי אלפים כמספר אי"ק השלישי שהוא הראשון לאחור, והוא קי"א לדרך חשבון הודו. ומאה ואחד עשרה אלף כמספר אי"ק האמצעי ומאה ואחד עשרה וכמספר אי"ק הראשון שהוא הראשון לאחור. וסוד מא"ה ואח"ד עשר"ה במספרם שלש"ה, כי הם שלשה ראשים גם כן באמת, והכל מתגלגל עליהם חלילה. וסודם כ"ח האד"ם הראשו"ן, כי הוא קי"א, והוא א"ש רו"ח מי"ם בכ"ח. וכשהוא שלש"ה הוא שק"ר וכז"ב של היצ"ר, אבל הוא ש"ם הפר"י שהוא מפר"ש י"ה והוא המפרי"ש מעש"ר היו"ד וכאשר קוש"ר זיו"ו. ועל דרך האמת הוא רוח הקדש ובעד"ו שלש"ה אחר"י הקדוש"ה ש"ל כפר"ה. כי הוא ש"ר הכפ"ל להפ"ך שופ"ך דמי"ם והוא מהפ"ך הד"ם מכוש"ף על צורת קי"א, ועושה היש"ן ע"ר או הע"ר יש"ן והוא מעי"ר הקר"י. וגלגלתי לך בו כל אלו הגלגולים להודיעך מעלת המספר אי"ק, ושדרכנו אחת עם דרך הודו. וכמו שהם מסמנים בצורות כך אנו מסמנים באותיות, כי כל האותיות הנכתבות הם צורות לסימנים בלי ספק. וכאשר צורו"ת המציאו"ת יעיר"ו המחשבו"ת כן צור"ת האותיו"ת יעיר"ו הדעו"ת ויחדדו השכלים עם העיונים.

§60הנני מצייר לך עתה צורת המכבר הידוע, כדי שתוכל להוציא ממנו כל מספר שאתה צריך אליו בקלות מפני המרובעים ומפני הערכים. וידוע לכל משכיל שדרך המספר היא דרך מערכות מושכלות. ועל כן תבחן כל דרכיו במכבר הזה ובצורת הערכים הששה המצוירת אחר זה המכבר המרובע ושים לבך להבינם שניהם.

§61צורת המכבר המרובע

§63צורת הערכים הששה

§65הנה כבר ציירתי לך שתי הצורות האלו של המספר. כי ראיתי אשר תועלתם חזקה מאד לענין ההשגה המכוונת להביאך אל חדרי מעונה הנקראים מקדשי אל, להבין המציאות העליון כפי היכולת. ולא כוונתי בזה להודיעך דרכי המספרים על הדרך שחברו הראשונים ספריהם, כדי להבין בהם החכמות החיצונות. אבל זה כתבתי כדי להשכילך בו בסתרי היצירה ובסתרי העיבור ובסתרי השמות לפי דרכי סתרי התורה ודרכי האותיות וצירופיהן ועניניהם הראויים לדעתם. ועל כן אבאר לך בקצור מה ענין הערכים הנזכרים ומה תועלתם אצלנו, ואחר כך אבאר לך גם כן בקצור מה ענין המכבר ומה תועלתו לפי דרכנו במקובלת. מהואומר תחלה, כי כבר אמרו חכמי המדות שהערכים הם חמשה ועם הערך הישר הם ששה, וכולם יצאו ממנו ואליו חוזרים בהכרח. כמו שאמר רבי אברהם בן עזרא ז"ל בספרו "ספר המספר" בסוף השער החמישי. ושם אמר כי הערכים החמשה הם נלקחים מן האחדים והם אלה. האחד ערך הכפל כמו שנים או שלשה עם אחד. והשני כמוהו וחלק ממנו כמו שנים עם שלשה, וזה הערך לא ימצא קודם זה. והשלישי כפלו וחלק ממנו כמו חמשה עם שנים. והרביעי כמוהו וחלקים ממנו כמו חמשה עם שלשה. והחמישי כפלו וחלקים ממנו כמו שמונה עם שלשה ולא ימצא בפחות מזה. ואין ערכין אלא אלו שיצאו מן הערך הישר שהוא הראשון. וחכמת הערכים על שלשה דרכים. הא' כמו ד'ו'ח' שהתוספת היא שוה בדרך החשבון. והב' כמו ד'ו'ט' שערך ו' אל ד' כמוהו וחציו, וכן ערך ט' אל ו'. וכן תוכל לאמר כי ערך ד' אל ו' שתי שלישיותיו, וכן ו' עם ט'. ולפיכך אם תערוך הקטן על הגדול יהיה כמרובע התיכון. כי ד' פעמים ט' או ט' פעמים ד' הכל שוה שהם ל"ו, עולים כמספר ו' פעמים ו' שהוא המספר האמצעי. וכן אם תקח ד' מספרים כמו ג'ד'ו'ח' שערך הרביעי אל השלישי כערך השני אל הראשון, ותערוך הראשון על הרביעי יהיה המחובר שוה למה שיעלה מחבור הערך השני על השלישי. כי ג' פעמים ח' או ח' פעמים ג' עולים כ"ד, וכך ד' פעמים ו' או ו' פעמים ד'. כי זה ההפוך מתהפך בשווי בכל הכאת המרובעים, כי שוה הוא, כשתכה זה על זה כמו מה שתכה זה על זה. וזה אחד מסודות השם הנכבד בהכותך חציו על חציו. וגם צריך לכפול ההכאות בכל אות מאותיות השם עם חברתה לבדה ועם כולם, כמו שנבאר לפנים בענין השם בע"ה. והג' כמו ג"ד שהתוספת שבין ג' וד' הוא אחד, ובין ד' וו' הם שנים, שערך התוספת היא כפל כערך הקטן אל הגדול. וכבר העריכו בספרי המספר בענינם ואין לנו צורך להעתיק דבריהם פה. כי לא נזכיר ממנו כי אם המועיל לעניני להשלים בו כוונתינו הנרמזת.

§66ואמנם מוצריך להודיעך עוד שאם תרצה להוציא חשבון הכפל מן האחדים, שתכתוב החשבון מא' ועד כמה שתרצה על סדר החשבון, ותחתיהם תכפול מספרם תמיד בשווי, ותמצא בשני הטורים מה שתבקש. כי בטור הראשון יהיו האחדים על הסדר כטור הראשון העליון שבמכבר הנזכר שציירתיו לך בצורה הראשונה, ובטור השני לו יהיה הכפל. ואם תרצה להוציא כמוהו וחלק ממנו שהוא חצי היוצא משנים עם שלשה, תמצא זה בשני הטורים שהם הב' והג'. שהנה ערך ג' אל ב' הוא כמוהו וחלק ממנו שהוא חציו. וכן תוציא כפלו וחלק ממנו שהוא חצי היוצא מן ה' אל ב'. והנו כפי הטור החמישי והשני שבמכבר, שהוא כפלו וחלק ממנו. וכן תוציא כמוהו וחלקים ממנו שהם שתי שלישיות, כמו היוצא מן ה' אל ג'. וכל מספר שיש לו חלק החלק מונה אותו כמנינו או כמנין חלק אחד מחלקיו. והמספר אשר חלקו מונה אותו כמספרו אשר ממנו התחייב, נקרא המספר המרובע. מפני שארכו ורחבו שוים והם צורות הקו והשטח לבד כדמות עשרת טורי המכבר. והנה צלעו האחת שוה לצלעו השנית, וכשאתה מונה את צלעו במנינה תקבץ המספר הרבוע כמספר ד' וט' ויו' וכמדומה להם, ואשר חלקו מונה אותו באחד מחלקיו נקרא מספר שטוח, ויש לו ב' צלעות, כמספר ט"ו אשר צלעו האחת ג' והשנית ה'. וכשאתה מונה צלעו במנין הצלע השנית תקבץ מספרו השטוח שהוא ט"ו. וכל מספר שאתה מונה אותו באחד לבדו נקרא מספר ארוך, מפני שאין לו כי אם צלע אחת. והאחד איננו מספר אך הוא ראשית כל המספרים. ונמצא האחד בכל מספר בפעל, וכל מספר באחד בכח. והשנים הם ראשית הזוגות. והשלשה הם ראשית הנפרד. ועל כן השלשה כוללים שלשת הראשים ראשית כל מספר שהוא א', וראשית כל זוג שהוא ב', וראשית כל נפרד שהוא ג'. על כן א'ב'ג' הוא חצי השם, בו ישוער כולו. כי א'ב'ג' הם ו', ומרבעם א'ד'ט' הרי ואד"ט. ובו ישוער אזג"י כי א'א'א' הם ג' שהם א'ב' ועל דרך החבור אא"ב הרי ז', הכה ג' על ז' יצא כ"א והם אזג"י.

§67ודע מזכי כל המספרים הרבועים נמצאים על סדרם מקבוץ האחד שהוא המרובע הראשון עם המספרים הנפרדים על סדרם שהם על דרך א'ג'ה'ז'ט', וכל הבא אחריהם עד איו קץ. כגון יא' יג' יה' יז' יט' וכן כא' כג' כה' כז' כט' וכן השאר. ויהיה המתחייב מהם המספרים המרובעים כסדר מן א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י' וחבריהם עד אין קץ. ודע כי כל המרבעים אשר במעלה הראשונה הם א'ד'ט'. ואשר בשנית הם יו' כה' לו' מט' סד' פא', ומספרם ג'ו'. ויתגלגל זה ויהיו חלקיהם לפנים ד', והם אדט"ו והוא רמז ואט"ד. וכן עוד ד' לאחור והם אדט"ו גם כן. ואמנם ה' כנקודה באמצע, וכן יהיה עוד י' באמצע או הדומה לו כגון ה'. ויתגלגל זה בכל המספרים להיות דומה לאחדים ולעשרות הנזכרות. ופירוש זה הענין הוא שאם תקבץ א', שהוא המרבע הראשון עם ג', שהוא תחלת הנפרדים יעלו ד', והוא מרבע ב'. תוסיף על ד' עוד ה' והם ט' אשר צלעו ג' והוא שרשו. וכך לפי צורת זו התוספת על הסדר הזה תמצא הכל הולך כשורה, וכזה תמצא ענין הערכים שהם תלויים בערך הישר שממנו הורכבו ונקשרו בו ואליו חוזרים כשאתה מתיר הרכבתם וקשרם, כמו ענין המספרים הנפרדים שהם קושרים את המרבעים כולם ואליו חוזרים כשהם נותרים מקשריהם כמו שהוקשרו על סדריהם. וזהו אצלנו סוד איסו"ר והת"ר שהוא קוש"ר הזר"ע ומתי"ר עשר"ת הדברי"ם. ועל כן נתגלה ממנו קש"ר הזרו"ע השמאלי הנקרא קשר של תפילין שהם פתילים הנקראים חוטי"ם החטאי"ם ונבראו מן אכ"ל חטה, והוא חו"ט וד"ם וסודם גל"ם חכמ"ה ובינ"ה, גל"ם חמ"ה ולבנ"ה ומשם המ"ח והל"ב והד"ם והכבד וכל האיברים זה בזה וזה בזה, וזה יתגלה לפנים בענין העיבור.

§68ודע שאם תרצה להתיר הערך הנחלף אל הישר, אתה פוחת ראש מספרו מן השני וישאר בידך ג' שהם שוים או מוערכים על שרש אחד, שהוא קרוב אל השוה. כמו ערך החלק אשר הוא המעלה השלישית בצורה הנזכרת, ומספריו ד'ו'ט'. כשתפחות ד' מן ו' ישאר ב' ואם אתה פוחת ב' עם ו' מן ט' ישאר א', והרי נשארו מחמן השלשה מספרים א' וב' וד'. והם מספרי ערך הכפל אשר על ערך חלק. ואם תפחות מב' א' ותפחות מד' שהוא המספר הגדול א' וב' ישאר לך א' שלש פעמים, והוא הערך הישר. וכן כל הערכים כשאתה מתיר את קשרם ואת חלופם חוזרים אל ערך הישר. ומכאן אמרו החכמים שזה רמז על האדם בקשרי העולם והשנה והנפש שהוא נקשר בם בטבע, ואם יתיר קשריהם ממנו ידבק במי שלמעלה מהם עם שמירת נפשו. על דרך השרידים אשר יי קורא והם "יראי יי וחשבי שמו", הנקראים פרושים יחידים מתבודדים לדעת את השם ברוך ומבורך שמו, וכובשים את עצמם מלהמשך אחר תאות העולם ונשמרים מלהקשר בו ככלב עם זוגתו. ועל כן כשירגיל על הפרישות יוסיף הפרדות והתיחדות וידע ליחד את השם האח"ד היחי"ד המיוחד יהו"ה אחד. ואז יאמר באמת שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד. ויענה הוא בעצמו אחריו ויאמר בלחש לחשב לבו בכוונה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אשר סופי תיבותיו דמ"ו דמ"ך, וראשי תיבותיו לפנים בשכמל"ו. וסודם בכ"ל שמ"ו, לכך שמו דמך דמו, לכך דמו דמך שמו. וסוד הראש והסוף חמשי"ם וחצ"י, על כן מח"י חצ"י שמו. והנה שמ"ו מקו"ר חיי"ם לחיי"ם כדמות שזר"ה הקשורה בתני"ן פנים ואחור בסוד כ"ף בי"ת אותיות שמהם נברא בשר"י. והרמז "מבשרי אחזה אלוה" (בראשית מז' יא') שהוא ש"ר ב"י. וכשיגיע האדם השלם לגדר היושר ביש"ר יבש"ר אחרים בשורות טובות אם ישמעו ואם יחדלו במה שבישרוהו גם הוא, עד שישיגו מה שהשיג וישמחו במה ששמח בו. כי גדר היושר יוצא מדמות האחד אשר דמות העליון כנגדו שהוא שוכן עד לבדו ואין אלוה בלעדו ואין עוד מלבדו. והוא הכל ומאתו הכל ובו הכל והוא ראשית הכל, ויודע הכל ואחרית הכל בפרט וכל. לא על דרך חלק מהכל, אלא על דרך כל. ואליו תשוב רוח הכל בהיותה אוסרת החלקים וקושרת הכל בכל ומכל וכל. ובזה היא מקיימת סוד כל ההתחלות וסתרי כל התפילות. ואלה הם התועלות והמעלות הגדולות אשר במשכיל נקהלות בדעתו סוד הספירות והמערכות הנכללות בשירי המעלות ובסדרי הנתיבות המקובלות העונים אל המושכלות.

§69ועתה מטאשוב לדבר בענין המכבר ובתועלתו אצלינו. דע כי דרך המכבר המצויר היא למצוא המספרים בקלות, וצריך להיותו נודע על פה כמו שהוא מצויר בספר, ושיהיה חקוק בלב. וידוע שכל מספר שאתה מרבעו יצא כלל חשבונו כפעמים שאתה מכהו עליו. כגון ג' על ג' שהם ט', ר"ל קבוץ ג' פעמים ג'. כגון קבוץ ג'ג'ג' שעולה ט', וכולם בכח. ועל כן אם תרצה למצוא חשבון נערך על חשבון על דרך המרבע מן א' עד י', כמו שתרצה לערוך ז' על ח'. אתה נותן אצבעך האחד בז' של אחד משני הטורים הראשונים, האחד שהוא באורך והשני שהוא ברוחב, ואע"פ ששניהם שוים. והאחד תשימיהו על ח' שבטור השני, שבשניהם ציורו עשר אותיות מכאן ועשר מכאן, עם היותך מונה ח' פעמים, כי הוא מספיק לכאן ולכאן. כאשר י' בספירות אמצעי בין יא' ובין ט' ועונה לכאן ולכאן בשווי, כי ט' נפחת ממנו א' והוא אשר נוסף על יא'. ואחר כן תמשיך אצבעותיך לפי הטורים, ובמקום שיפגשו שם המספר הזה והוא נ"ו, וכן תעשה לכל חשבון. ואם תרצה לספור למעלה מעשרה מכל שאר המעלות, חשוב כל המעלות כאלו הם אחדים. כגון שתרצה להכות ו' מאות בד' אלפים, ראה מאיזה חשבון הם המאות והם מששה והאלפים מארבעה, ערוך ששה על ארבעה כאילו הם אחדים והם כ"ד ושמרם. ועוד קח מעלת המאות שהיא ג', ומנה מן האלפים ולמעלה ג' מעלות, ותמצא מעלה ששית ושם חשבון האחדים ששמרת. והנה העשרות במעלה שאחריה והיא הז', לפיכך אתה יודע כי החשבון הנשמר שהוא כ"ד ב' אלפי אלפים וד' מאות אלף שדומים להם כ"ד וכן תעשה לכולם.

§70ואין צורך להאריך בם, כי כוונתנו במכבר הוא למצוא המספר בלב משוער מן אחד עד אלף לבד לפי דרכנו. שכל אלף אצלנו על דרך הקבלה חוזרים חלילה אל אחד, ועל כן אלף אחד. וכל ט'צ'ץ' חצאים ומתגלגלים עד שעלה המספר הנמצא לאותיות כ"ח בכללם ה' אלפים פחות ה'. ושבו רוח והלכו להם. ומצד אחד מספרם מלכו"ת, ומצד אחד מספרם של הנוספים ברא"ש, ומצד נאחד מספרם עי"ר והוא כר"ס והנו פ"ר. ותועלת המכבר הוא שסוד צורת מעש"ה המכב"ר הוא סוד צורת מעש"ה מרכב"ה, לפי ידיעת מערך ענין השמות במחוברים מצירוף האותיות. והוא כי השם המחובר מן האותיות שסודו ש"ר צבאו"ת שר"ץ באו"ת והוא מטטרו"ן ש"ר הפני"ם, שכחותיו בא"ש רצו"ת בצור"ת צור"ה בצור"ת א"ש, והוא בר"א א"ת השמי"ם הנה הוא בראש"ו ממי"ת אבל בזנב"ו מחי"ה. אמנם שר"ו הוא ראש"ו גם רא"ש שר"ו ח"י על פי שר"ש או"ר ח"י. והנה זנב"ו זנב"ו כפ"ל, אבל ראש"ו ראש"ו הוא חצי השם, והוא שקש"ר או"ר או"ר, כלומר שקש"ר עש"ר ספירו"ת בלימ"ה, והוא שקש"ר עש"ר ספירו"ת במיל"ה. כי סוד מילה בו ראש יום וראש לילה, ובו סוף יום וסוף לילה שהם זנב יום וזנב לילה. ומן הראש יולדו בני העולם הבא, ומן הזנב יולדו בני העולם הזה. נמצא לפי מכותיו, כי במה שהוא מכה בו מרפא. והנה לשו"ן מכ"ה מרפ"א, והנה בו בלשונו בו מכ"ה בו מרפ"א, ד"ם הפ"ר שהוא מעש"ה בראשי"ת בו מכ"ה ד"ם  הכ"ד שהוא גל"ם החיי"ם ודע זה.

§71הנה כבר בארתי לך מה שיעדתיך להודיעך אותו בענין הערכים והמכבר, ואשלים ענין הספירות לפי הספר פה. ואחל ענין האותיות, ושמע מה שאומר בם עם היותם קשורים עם הספירות יחד.