§308רכעדן חלק ב' דרכי התקופות

§309דע כי דרכי התקופות משותפין עם דרכי המולדות כמו שאמרתי למעלה בדרכי המולדות. וזה כי השמש פועל בפעל הירח  פעל ידוע לפי חלקו והירח פועל בפעל השמש פעל ידוע לפי חלקו. ואם כן לזה מיוחס בדבר פעל שלם מצד אחד וחצי פעל מצד אחר. ומיוחס לזה חצי פעל מצד אחד ופעל שלם מצד אחר. וזה כדמות שם וחצי לזה ושם וחצי לזה. ולשניהם שלשה שמות שלמים וכך הכל מתגלגל. ואמנם דרכי התקופות הם ניכרים בשתי שנים כי מהלכם בשנים הנפרדות הוא על פי סימן ואזג"י, ומהלכם בשנים הזוגות הוא על פי סימן ואט"ד. ושמו להם עוד סימן בשנים בארבע תקופות לדעתם בקלות, והוא נפל"כ חזו"ז. ואומר שאמרו עליו לעולם לא יזוז. ואמנם כי בשנת ט' למחזור רס"ו לירח שהיא שנת ד' למחזור קפ"א לשמש, היתה תקופת ניסן בסימן יזוז. כי נפל"ך חזוז נחל"ף כזו"ז, וזה מפני שכבר נפ"ל כ"ח זו"ז וז"ז כ"ל חנ"ף ושב חלזו"ן כפ"ז, כלומר כלבנ"ה. והנה נכפ"ל הו"א הי"א והי"ה כפ"ז לחזו"ן ז"ך לחפזו"ן. והסוד כי נפל"כ הוא מספר ק"פ גם חזו"ז הוא מספר כ"ח. והנה כבר רכאעברו ק"פ מחזורים מן חזוז, ועל כן אמרתי כי בשנת ה"מ שהם חמשת אלפים וארבעים שנה ת"ם מ"ה. ועברו ח"ו מן חזו"ז שהיו ח"ש שתי וערב והסוד מ"ת חו"ם הא"ש שהיא ש"ם ה"א בעדות ראשי תיבות וסופם. ואמנם תוכם לפי ארבע שנים יעבר אל"ף שני"ם על שם אלה"י מש"ה ב"ן עמר"ם ד' ארבעים אלף שנ"ה, שתהיה עוד בהם חדוש שנת השמט"ה, שנ"ת הש"ם ט"ה. והיה שם חו"ה אמתי כי היה החותם חמש מאש. ואמנם בחמשת אלפים ומאתים וחמישים שנה שהוא סוף העולם ועת הקץ באמת יודעו דרכי כל המולדות וישתנו, ועוד נפל"ך פעל, וסוד חזו"ז כ"ח. ואם כן עם צאת שמו של אדם מן הכח אל הפעל מיד יעלה שתי מעלות בפע"ל ושתי מעלות בכ"ח, ויתחייב מזה יעק"ב שהוא מלא"ך האלהי"ם ומזה יהוד"ה. ועל זה יתחדש אז ליעקב דבו"ר, והוא האור של יר"ח הנמצא לעתים והנעלם לעתים, והאו"ר הנמצא בחבור יר"ח עם טבע הלב או עם כס"א הכבו"ד בצורת כרו"ב ירח"י הנקרא ע"ץ חיי"ם, הוא הנמצא בכח ובפעל על פי יעקב ויהודה, והם רמז י' שנה שנשארו מן הזמן של פע"ל ונוספו עד תשלום ק"ץ ואז יפעל כח הפעולה. והנני שב עתה לכתוב לך דרך מהלך התקופות כמו שכתבום הראשונים ואסבירה כראוי. ואחרי כן אבאר לך ענייניהם ופירושיהם וקצת סדריהם ואתן לך ראשי פרקים מהם עד שיספיקו לך ולדומים לך מן החפצים לדעת כונתי בם.

§310מחזו"ר חמ"ה תקופ"ת ניס"ן

§311מטטרו"ן

§313נשלמה תקופת ניסן בחזרת חלילה לעולם ובכל ד' וב' שנים מתגלגלים חלילה כ"ו במרצו, כ"ו במרצו בסימן ו'ו'ו'ה' וכן השאר

§314מלא"ך היר"ח תקופ"ת תמו"ז

§315שד"י

§317נשלמה תקופת תמוז בחזרת חלילה לעולם ובחשבון הגוים כ"ה ביוניו תמיד בסימן ה'ה'ה'ה' וכן הכל.

§318א"ם החר"ם תקופ"ת תשר"י

§319מחסו"ר

§321נשלמה תקופת תשרי בחזרת חלילה לעולם כ"ד בשטמרו כ"ד ב"ש כ"ה ב"ש כ"ד ב"ש וכן כולם בסימן ד'ד'ה'ד'.

§322ד"ם הסה"ר תקופ"ת טב"ת

§323מטה"ר הטמא"ה

§325נשלמה תקופת טבת בחזרת חלילה לעולם כ"ד בדצמרו כ"ה כ"ד כ"ה כ"ד כ"ד כ"ד בסימן ד'ה'ה'ד' חלילה תמיד.

§326אלה הן הארבע תקופות בכל שנה ושנה ומתגלגלין וחוזרין.

§327ואלה הן אחדי מחזורי התקופות ועשרותיהם ומאותיהן לפנים כלומר שבהן ימצאו העירובים שיש להם עם המולדות עם האחדים והעשרות.

§328אחדים                   עשרות                     מאות

§330רכואלה הם הדרכים הנמנים לתקופות לאחדים ולעשרות ולמאות לפי דרך מחזורי לבנה הם. כי שארית יט' הוא שעה אחת ותפ"ה חלקים שיש בין י"ט מחזורי חמה לי"ט מחזורי לבנה. ויהיה זה מפני עבורי ז חדשים שיש לזה יותר מזה. לפיכך יתחייב שתהיה שנת החמה שהיא שס"ה יום [ורביע] שהוא ו' שעות, יתרה על שנת הלבנה שהיא שנ"ד יום וח' שעות ותתע"ו חלקים בפשוטה בסימן יכ"א ר"ד שהם י' ימים וכ"א שעות ור"ד חלקים ובמעוברת תצ"א.

§331ואלה הן אחדי ועשרות ומאות מחזורי התקופות לאחור.

§332אחדים                    עשרות                     מאות

§334ואלה הן דרכי התקופות לשנים לפנים יכ"א ר"ד לפשוטות ט"ח תצ"א למעוברות לאחור מפני שלא יחסר לך דבר בזה מכל מה שאתה צריך אליו פנים ואחור בעזרת הבורא.

§336הנה נשלמו כל התקופות לשנים לפנים ועוד עתה אכתוב השנים שתקופותיהן כנגד אלה

§338ואלה הן דרכי התקופות לשנים גם כן לאחור כנגד יכ"א ר"ד לפשוטות וכנגד ט"ח תצ"א למוברות די"ה תקפ"ט

§340רכחנשלמו דרכי התקופות אשר עם המולדות משתתפות.

§341ועתה נשוב לבאר מה [עניינם] בם להודיענו. דע כי ענין אלד"א בלה"ו גיו"א דיז"ו לפי מה שסדרוהו החכמים הקדמונים מורה שהתקופה הראשונה של שנת היצירה שמתחילין בה מסימן לבהר"ד כמו שאמרנו במולדות היתה אחר ששה חדשים מהשנה ההיא, ונפלה תקופת ניסן בה בסימן אלד"א. והנה האל"ף סימן לשנה ראשונה, והלמ"ד סימן ליל והדל"ת סימן יום רביעי והאל"ף האחרונה סימן לשעה ראשונה של יצירה בליל רביעי בשעה ראשונה, ובזו הדרך תבין השאר כולם. וצריך שתדע כי תקופת תשרי באותה שנה הראשונה אעפ"י שאין מונין אותה ואין מתחילין ממנה לסוד גדול היתה בסימן אלג"ט וסודו גלט"א. וסימן תקופת טבת היה איג"ד וסודו אגי"ד. וסוד הארבעה הנזכרים שהם הראשונים אל ר"ל אהו"ב אגי"ד זיו"ו. ואלה הם ראשי פרקים מהם תתעורר אל מה שבם תמיד, והגלגול בם כ"ח שנים על דרך אזג"י ואט"ד. ודע כי ענין תקופות הוא על צורת סבובים וגלגולים ותקופות. וזה כי יש בשנתים ח' תקופות ונחלקות אל ד'ד' והיו ד' מהם מורים בשעותיהן סימני אזג"י והם הנפרדות, על דרך שנות א'ג'ה'ז'ט' עד כ"ז, וד' מהן מורים בשעותיהן סימני ואט"ד והן הזוגות על דרך שנות ב'ד'ו'ח'י' עד כ"ח, כמו שרמזנו בראש זה החלק. ונוסיף עליו ביאור ונאמר שכבר נודע שהגלגול הוא כך, והוא שאין בין כל תקופה ותקופה אלא צ"א ימים וז' שעות ומחצה. הוצא מהן צ"א ימים שיוצאים ז'ז' ונשארו ז' שעות ומחצה. וסימני תקופות ניסן לעולם א"ו וסימני תקופות תמוז לעולם א"ז. ורמזם יחד "א"ו א"ז יכנע לבבם  הערל" (ויקרא כו' מא'). ואלה הם פירושיהם, א' של ניסן שעה ראשונה מן היום או מן הלילה, ו' של ניסן שעה ששית בסופה שהיא חצי יום או חצי הלילה. והנה ימות השנה לשמש שהוא בעל התקופות הם שס"ה יום ורביע כמו שאמרנו. וכשתמנה צ"א ימים ד' פעמים שסודם ד"ניאל והוא מאדי"ם והוא המן, יעלה שס"ד והוא השט"ן. ונשארו יום ורביע מן השנה שהם ל' שעות חלקם לד' חלקים יבא לכל חלק ז' שעות ומחצה והם שבין כל תקופה ותקופה. כי רכטכשתמנה מן תקופת ניסן עד תקופת תמוז ז' שעות ומחצה תמצאנה מיד וכן תעשה ממנה אל תקופת תשרי וממנה אל תקופת טבת וממנה אל תקופת ניסן חלילה. הנה עלה לארבעתם ל' והרמז יעלה "יהוד"ה יעלה" (שופטים א' ב'). כי הנשאר יעקב והוא השט"ן שלקח הבכרה והברכה מידי עשו אחיו במרמה, גם רמה את לבן הארמי כי הכתוב אומר "עם נבר תתבר ועם עקש תתפל" (שמואל ב' כב' כז'). ורמזם נב"ר לב"ן עק"ש עש"ו ואשר נהפך בם הוא קרל"ו ודעהו שסודו פורים. והנה זה אחיו וזה חמיו ומשל על תחבולותיהם כי יעקב האחד הוא מלאך האלהים אבל השנים עולים השטן והוא פעמים מלאך. גם זה מכלל ראש"י הפרקי"ם שהם ראש"י המספרי"ם להודיע בם סוד הרקיעי"ם אשר הם שמי"ם ומהם הנפ"ש. כי הנפ"ש היא מהשמי"ם ונבראת לנשימ"ה מנשמ"ת מלשינ"ה בזכו"ת. ולפעמים הנפ"ש כוזב"ת בזכו"ת מפני שהיא הוי"ה אח"ת ב"ת הכ"ח, וסימן "אל יסף פרעה הת"ל" (שמות ח' כה').

§342וכאשר הוריתיך בסימן ניסן כן תעשה לשאר שהכל הולך דרך אחת. ואמנם סימני הנשארים ג"ט י"ד מורה שצריך שיכתוב המשכיל ג"ט לתקופת תשרי ויתנהו על טבת. בסוד מי"ד אל יד או אז יכנע לבבם הערל של ב' התקופות ההם שהן על פיהן תתי"ר. שבט שהוא שרביט קשת והוא סימן ר"ע לה"ם. ודע שהן חתומות בי"ה יהו"ה, והרמז "כי בי"ה יהו"ה צור עולמים". ואמרו על סודם שבארבעה פרקים אלה המים נהפכים לדם. בניסן רמז למימי מצרים, ובתמוז רמז לסלעו של משה, ובתשרי רמז ליצחק הנעקד, ובטבת רמז לבת יפתח. ויש מי שמהפך תמוז בעד טבת בזה. ואמנם אלה הם רמזי סודות נעלמים ויורו באמת על ארבעת הליחות ועל ממשלתם ועל התהפכותם מתקופה לתקופה שלשה חדשים לכל אחת והן הד'. המרה השחורה שבטבעה קר ויבש כטבע העפר והנה תקופת טבת, ועושה בראש מזל גדי ואז השמש בתכלית הירידה והוא בנקודת סוף מזרח הדרומי, והימים בתכלית הקצור והלילות בתכלית הארך וזאת היא האחת. והשנית היא שכנגדה בהפכה לכל דבר והיא קשורה בחברתה קשר רלאמיץ כמו שנודע. והנה היא מצד אחד הליחה הלבנה שבטבעה כטבע המים שהוא קר ולח והנה תקופת תמוז, ועושה בראש מזל סרטן ואז השמש בתכלית העליה והוא בנקודת סוף מזרח הצפוני. ויש מי שמהפך זה ואומרים שהוא בזמן החום, ואם כן טבעו חם ויבש כאש. והנה הימים בתכלית הארך והלילות בתכלית הקצור. והשלישית והרביעית הן גם כן זו כנגד זו שתי וערב, זאת טבעה כטבע טלה שהוא אש, וזאת טבעה כטבע מאזנים שהוא רוח וזאת השמש בחצי המזרח והיום והלילה שוים. וראיתי בספרי הרפאים שאומר כי תקופת ניסן חמה ולחה וזהו טבע הדם, ותקופת תמוז חמה ויבשה וזהו טבע האש, ותקופת תשרי קרה ויבשה וזהו טבע העפר, ותקופת טבת קרה ולחה וזהו טבע המים. וחלקום לאביב ולקיץ ולבציר ולחרף, ואמרו גם כן מועד האביב חם ולח, ומועד הקיץ חם ויבש, [ומועד הבציר קר ויבש] ומועד החורף קר ולח. ואחרים קבלום וחלקום על צורה אחרת, ועשו מהם ששה חלקים כנגד "זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף". ואמרו כי אלה עם מדת יום ומדת לילה "עוד כל ימי הארץ לא ישבתו". והרוחות הנושבות הן ארבע אמהות ושמנה בנות כנגד ארבעה מזלות אשר לתקופות שהן טסמ"ג, וכנגד שמנה מזלות הנשארים שהן ש"ת א"ב ע"ק ד"ד. ואמרו כי הדם הוא רביעית הגוף ומקורו בכבד וממשלתו במח הראש ונוהג בו צ"מ שהם צדק ומאדים. והליחה גם כרביעית הגוף ויצאה מן מח הראש ושוכנת בחזה ובגרון ובחלצים וסובבת בכל הגוף ונוהג בה ל"ח שהן לבנה וחמה. והמרירה השחורה מקורה ותולדותיה מן הליחלוח החמוץ אשר בקרב העליון ושוכנת בטחול ומושלת בכוליא השמאלית עד (.) ונוהג בה שבתי. והמרירה האדומה גם היא יוצאת מן הכבד כי שם היא מקורה ומנוחתה בקרב העליון ונוהג בה ח"כ שהם חמה וכוכב. והנה שבתי לבדו מיוחד בפעלו בטחול שטבעו כטבע הארץ קר ויבש. וסודו ט'חול שבת'י ושניהם שלוח"י טב"ת ליחו"ת שב"ט ונמצא לרפא"ת חלי"ו כי הוא שטו"ח בתל"י והנו של"ט בחיו"ת וסודו ט' מחשבו"ת והן ט' ספירו"ת ודעם. ואין צורך באלה הדרכים פה כי מקומם ביט' של עדן כלומר בחלק ט' ובחלק י' גם כן. כי שם נאריך בזה לפי הענין יותר מזה. ואשוב לומר כי החכמים כבר אמרו שבסימן ז"ט תרמ"ב קודם מולד רלאניסן עשתה התקופה של ניסן בשנת היצירה. וידוע שתקופה זו היא בסימן בכ"ו ימים לחדש מרצו של גוים. ולעולם ראש חדש מרצו בשנה ראשונה נופל יום ז'. ולפי הסדר שאנו מסודרים בו היום יורה שהיה אז ראש חדש תשרי יום ג', וראש חדש ניסן יום ה'. ולפי האמת הראוי שהיה אז א' יום א' ראש חדש תשרי. אע"פ שאמרו לא אד"ו החדש ולא בד"ו פסח שבו ניסן בעצמו והיה ניסן ג' וזה סוד. ולעולם בשנה ראשונה ראש חדש שטיברו יום א' כי דרכי חדשי הגוים מסודרים כך חלילה מכח שנה אל כח שנה.

§344והנה אלה י"ב חדשי חמה והשמש הולך בם י"ב מזלות ועולה סימן מהלכו במזל שהוא ל' מעלות ל"י תק"ס, כלומר ל' יום וי' שעות ומחצה. כי לג' חדשים יעלו צ"א ימים וז' שעות ומחצה. ולו' חדשים יעלו קפ"ב ימים וי"ה שעות. ולט' חדש יעלו רע"ג ימים וכ"ב שעות ומחצה. ולי"ב חדשים יעלו שס"ה יום ורביע. ודע כי מאחר שתדע ראשי קשורים של כל החדשים תדע את כולם. ואלה הם הראשים אג"ו אד"ז זג"ה אג"ו. וזה כי א' היא סימן אל אבג"ד, גם ג' סימן על רלבגדה"ו, גם ו' סימן על וזא"ב, ועוד א' סימן על אבג"ד, גם ד' סימן על דהו"ז, גם ז' סימן על זאב"ג, וכן עוד ז' סימן על זאב"ג, גם עוד [ג' סימן על] גהו"ז, גם ה' סימן הוז"א, וכן אג"ו חוזר חלילה הראשון.

§345ואמנם סדרם הישר מתגלגל מי"ב אותיות אל י"ב אותיות, כלומר קח אחר אחד עשרה ותמצא הסדר הישר חלילה בכל טור וטור לעצמו מראשו ועד סופו. וסימני מהלך ז' עיבורים דב"ז הגא"ו מתגלגל בכל טור וטור, וכן לתקופות. והנה בתקופות אחר ד' מדלג אחד וכן בשנים. ואמנם בכולם כלומר כ"ח שנה יעלו העיבורים כולם, ורמזם חנו"ך שנאמר עליו זה מטטרו"ן כמספר שעות של חצי שבוע אשר כולו צבו"ע. ואמנם בג' מחזורים של כ"ח שנה יעלו העיבורים הנקראים בששטי שבם ישטבש כל ערל קס"ח ימים שהם ג' פעמים יו"ם. גם ז' ימים מן מן כ"ה שעות ליום והם כ"ד שבועות. ובד' מחזורים יעלו של"ו והם ו' פעמים יו"ם גם י"ד ימים וגם הם מ"ח שבועות. וסודם "בדבר יהו"ה שמים נעשו וברו"ח פי"ו כל צבאם". והוא סוד פורים הנרמז לעיל והבן כל הכונה. ונשוב לומר שאם תרצה למצוא התקופה מן המולד או המולד מן התקופה שתוכל לעשות את זה כשתדע אחד מהם עם הסימנים הכתובים למעלה על זה ועל זה. (או) [וזו] היא הדרך לידיעה זאת,  חשוב שאתה יודע שהיתה תקופת ניסן בשנה זו שהיא שנת המ"ה ליצירה בסימן הלכ"א, ומיד תדע שתקופת תשרי תהיה אם כן בסימן ויב"ג. ותבקש לדעת עם זה מתי תהיה עת המולד ובאי זה יום שלשבוע, ותמצא שתהיה מולד תשרי לז"ה תקל"ח. ויהיה מולד ניסן הבא בשנת המ"ו שהיא שנת עבור יג"ו תרפ"ט. ותהיה תקופת ניסן בשנת המ"ו שסימנם "המ"ו גוים מטו ממלכות" (תהלים מו' ז') בסימן ולג"ו. והוא סימן הגוא"ל, וסימן זה "גאלה תהיה לו" (ויקרא כח' מח') להגא"ו לגאו"ה בכ"ח צרפ"ת. ובזו הדרך תוציא זה מזה אחר שתדע זה וזה בהתחלה אחת שוה לזה ולזה.

§346ואתה צריך בכל זה להשים לב במספר כל המחזורים הבנויים על ההתחלה שממנה התחלת למנות רלגולחשוב השנים והחדשים והימים והשעות והחלקים. כי מהם תשיג כל חפצך מחשבונם, וחבר החלקים יחד וכל עת שיתקבצו מהם בחשבונך אלף ושמנים חלקים חשבם שעה אחת. וחבר השעות וכל עת שיתקבצו מהם בידך כ"ד עשה מהם יום אחד. ומן הימים עשה שבוע והשליכם וישארו בידך מן החדש האחד אי"ב תשצ"ג. כי כבר השלכת מן החדש כ"ח ימים. ומי"ב חדשים עשה שנה פשוטה ירחית שעולים שנד"ח תתע"ו. והשלך ש"נ שיוצאין ז'ז' ימים ונשארו ד"ח תתע"ו, ומשנה מעוברת הכ"א תקפ"ט ישארו לך מי"א חדשים. ודע כי שנת החמה לעולם היא יתירה על שנת הלבנה הפשוטה יכ"א ר"ד. ומי"ט שנה של הירח שהם פשוטות וז' מעוברות עשה מחזור אחד וישאר בידך סימן בי"ו תקצ"ה. ומכ"ח שנה של הגוים שהם כ"א פשוטות וז' בששטיות שהם מעוברות עשה מחזור אחד של כ"ח שנה. וכן השלך אלה על אלה בסימן כ"ח על י"ט יעלו תקל"ב. ועוד השלך י"ט על כ"ח והם תקל"ב גם כן. ועוד שוב ותחברם יחד ותמצא סודם א'דנ"י. ומאלה העניינים כולם תתעורר ולא תישן ותכיר למה זכרה התורה ביצירה כי טוב חוץ מן הרקיע, שסימנם כ"ח י"ט וסודם אהי"ה יהו"ה. ורמזם "כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם" (ישעיה מד' יח') והתקדש לדעת זה ותתחדש.

§347וזה מחזור התקופות לחשבון המולדות לפי חדשינו אלא שתצטרך להוסיך יום או יומים מפני קביעות החדש.

§349רלהודע כי בכל ד' שנים מתגלגלים הימים שהתקופות הי"ו נופלות בהן בחדשי הגוים שסימנם שדי"ם ומהלכם שדמ"י ופירושם ש'טימברי ד'יקמברי מ'רצו י'וניו. ומפני שמתחילין בתקופות מניסן דין הוא לחשוב מהלכם בסימן מ"י ש"ד ויהיה דרכם לפי זה הסימן בימי התקופות.

§350א'                    ב'                    ג'                    ד'

§351ו'ה'ד'ד'     ו'ה'ד'ה'     ו'ה'ה'ה'     ה'ה'ד'ד'

§352וזה פירושם, שנה ראשונה נופלת התקופה בסימן אלד"א בכ"ו ימים למרסו. והיא תקופת ניסן והיא השעה והחלק שתכנס בו השמש לתחלת מזל טלה. ושנה זו גם כן תקופת תמוז בה לד"ז ומחצה בכ"ה ביוניו. כי זה אינו מתחלף לעולם, כי התקופה נופלת לעולם בכ"ה ביוניו בחזרת חלילה תמיד. והיא השעה והחלק שתכנס בו השמש לתחלת מזל סרטן. ותקופת תשרי בה יד"ג בכ"ר בשטמברו, והיא השעה והחלק שתכנס בו השמש בראש מזל מאזנים. ותקופת טבת בה יד"י ומחצה בד' בדקמברו, והיא השעה והחלק שתכנס בו השמש בראש מזל גדי. והנה אלה ד' תקופות וחוזרין חלילה בהכנס השמש בראשי ארבעת המזלות האלה בארבע תקופות השנה. אבל מתחלפים בימים כמו שאמרנו עד ד' שנים שהם י"ו תקופות, ומן י"ו ואילך חוזרים חלילה. וזה הוא סוד יו"ד בתוך ד' שנים נופלות י"ו תקופות. והם די"ו לכתוב בם המציאות הזה. ודע כי לפי הסימן הראשון שאמרנו על שדמ"י ילכו התקופות בי"ו סימניהם חלילה גם כן לעולם ג"כ.

§353ד'ד'ו'ה'     ד'ד'ו'ה'     ה'ה'ו'ה'     ה'ה'ה'ה'

§354וזו הדרך הישרה ושתיהן דבר אחד. אלא שאתה לוקח ב' תקופות האחרונות ומחזירם ראשונות ובדרך זו תשים עם כל אות ואות כ'. כי רלואלה הסימנים הם אחר עשרים יום ועל כן הם כ"ד כ"ד כ"ו כ"ה. וכן השאר לפי הסימנים ש'ד'מ'י' בין לראשונים בין לשניים. וכשתדע מהם חדש אחד באיזה יום נפל בו ררלזאש חדש שלהם תבנה עליו כל הזמנים וזה בר כתבתיהו לך למעלה בראשי חדשיהם חלילה, וכבר ידעת שאין בין כל תקופה ותקופה אלא צ"א יום וז' שעות ומחצה.