זָהָב

ואין להם לב אמת, אבל רובם עשו להם אלהי כסף ואלהי זהב ועברו על דעת המקום ועל דעת נביאיו ועל דעת תורתו הקדושה. והזהב אצלם כולו רוחני, ושכחו מאמר כי עשה יעשה לו כנפים (משלי כג' ה').

וכל צורות מלאכה נחלקת אל שלשה מינים שסימנם שב"ח, ורמזם "מבכי נהרות חב"ש" (איוב כח' יא'). והן צורות חלק כדמות הלובן בלוח או השחרות על הלובן באותיות על הדף. וצורה בולטת וצורה שוקעת כדמות חותם הזהב על השעוה. ושתי הצורות השניות הפכיות, והראשונה אמצעית ביניהן, שאינה לא בולטת ולא שוקעת. וכשהשמש זורח לנו מהמזרח, מראה לנו צורה בולטת ומתחייב ממנה האור. וכששוקע במערב צורתו אצלנו שוקעת ויתחייב ממנה החשך.

ועל כן נודע כי הלב שהוא 'עליון ותחתון' חתום עליו שם זה"ב וכולל 'עשר מכות' וסוד זה"ב הנזכר ב' אלפים וז' פעמים ה', הרי 'הלב' נברא משם זהב. והוא חמש קללות גם חמש ברכות. והקללות ארו"ר ארו"ר ארו"ר ארו"ר ארו"ר והברכה או"ת או"ת או"ת או"ת או"ת. ועוד סודו זה אור אור אור אור אור עם …

וכבר הודעתיך סוד זהב והנה סמכ. ואמנם נאמר שם כבד על ארבע מכות, באמרו ערב כבד, ברד כבד. וגם בארבה נאמר "כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן" (שמות י' טו') ולא נאמר כזה בשאר, רק בברד נאמר "לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי". אבל לא נאמר ואחריו לא יהיה כן שם גם כן כמו שאמרו בארבה שהיא המכה השמינית.

… לפי דרכינו והוא הדבור המלחש והמחוה בלילה. והנה עניינו כענין פישון בעצמו ואמנם אמרו במקום ההוא אשר שם הזהב "וזהב הארץ ההיא טוב שם הבדלח ואבן השהם", יעיד שזה המקום הוא המעולה שבם שהרי לא זכר כזה בחבריו. וידוע כי שם זהב נגזר מן זה אהב והוא בגימטריא גם כן אהוב. וכן כסף מלשון כוסף, והמדה מפני שהכל אוהבים הזהב ונכספים אל הכסף. ואמנם נחשת נגזר מן מנוחה ומן שיתה ששניהם נחים. וכן ברזל נגזר מן בריה ומן זול כלומר בריה בלתי יקרה בריה זלולה בזויה. והנה בדיל נבדל ממעלת …

ואמנם במעשה העגל היה הדין עם משה ועם השם לכעוס עליהם כעס גדול, כי חטאו בו חטאה גדולה. וע"כ כתיב "ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן" ובכח האש ניתך הזהב ויהי למים. וע"כ כתיב "ובאהרן התאנף יהוה" וכו'. וכן שאר מקומות שבאו בהם עניינים מורים על כיוצא בזה. כמו שבאו מסודרים בספר, מה שקרה במשנה תורה. ואחר שהדבר כן והשם לא כעס על העם בבקשת מים מפני צרכם אליהם, מה צורך …

… ממשלתכם למעלה מהם, והוא אזהרה על עבודת זולתו יתברך וישתבח שמו. על כן שרי אלפים ושרי מאות קרבו אל משה ואמרו לו מה שאמרו והקריבו קרבן זהב התרומה "איש אשר מצא כלי זהב" וכו'. ואמרו "לכפר על נפשותיכם לפני יהוה". ואמנם היה הזהב "כל כלי מעשה" רמז על מעשה העגל. ולפיכך לקחו הזהב משה ואלעזר הכהן לכפר על מעשה העגל שעשה אהרן. ונאמר "ויביאו אותו אל אהל מועד זכרון לפני יהוה". ועניין המקנה הרב וירושת הארץ בחוצה לארץ לשני שבטים וחצי, ותשעת המטות וחצי המטה מכל י"ב שבטים …

… לא. ואתה יודע כי עניין בלבול הדתות והדעות והאמונות הוא נמשך אחר החומרים והצורות והזמנים והמקומות והמקרים המתחדשים, כי אלו העניינים לא יתכן שאיש מן האישים יהיה בלעדם. וכאשר התחייב ערוב ביסודות והורכבו ושבו זהב וגם כסף ונחושת וברזל ועפרת, והתבלבלו והתערבו יחד כדי לחייב את ההפסד, וכן בצמחים וכן בחיים וכן במדברים לפי היצירה הטבעית. וכן התחייב גם כן זה העניין בדתות, שהתבלבלו והתערבו זה בזה. עד שאפילו הדת הקדושה ערבבוה ובלבלו רבים מבני אומתינו …

והנה סוד כס"ף וזה"ב, סו"ף הכז"ב והוא נכסף ונאהב לעובדיו, הפך ממה שהורנו השם בתורת המשכן בעניין "ויקחו לי תרומה" (שמות כה' ב') באמרו "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת" (שם). והיא התמורה להפך כח האילן שהוא בבריאתו הפוך. והשפע …

… פלאות, וסוד תנועת הלולב הוא שנאמר בו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו. באחת, אות אבא, באבות, גשם חכם, תהו, אתי, האותיות תאות ה' התאות, מעלה מוריד, מוליך ומביא, למי שארבע רוחות שלו והנו יחד הכסף והכשף. וסודו צירוף הכסף והזהב, אתי עצה, הכסף אתי, והעולם הבא אתי, תהו ונקדה, יד הלשון העליונה. ואמנם צורת הפסוק מופלאה ואינו מאלפא ביתות של השירה, זה הפסוק אבל חותם להם. וסוד מעלה ומוריד, שמספקת התנועה בם מעלה ומטה, והם זה כלומר מטה ומעלה …