זִכָּרוֹן

5 הפניות ב־3 ספרים

חיי הנפש

עמ' ע§94

ובדיו כי מהדם אדם חי בנפש חיה "כי הדם הוא הנפש" (דברים יב' כג'). וגם "הדם הוא בנפש יכפר" (ויקרא יז' יא') ו"נפש תחת נפש" (שמות כא' כג'). ומהדיו אדם מדבר בנפש המשכלת, כן צריך שתבין סתרי תורה לפי הקבלה. והעד שמצות ציצית ומצות תפילין ומצות רבות בא בהם עניין הזכרון.

שומר מצוה

עמ' מא§48

והזכרון שלשה מינים זכר וזכרון ושומר. הזכר הוא בלתי רצוף והוא עניין שיזכור אדם ממנו אחר עברו לעתים והוא בעת שישים דעתו עליו לבד לזכרו ועברה לו שכחה בינתיים ואחר השכחה הוזכר, זהו עניין זכר שזכרוהו החוקרים. ואמנם הזכרון אצלם הוא עניין דרישת הדבר בהתעוררות רצון כשיביאהו החושב אל מציאות אחר העלמו מן המחשבה לגמרי כאלו התחדש עתה אצל החושב. ומתוך כך זוכר שזה כבר היה עניינו כך וכך, והוא קרוב לזכר. אבל השומר מעולה משניהם שהוא זכר רצוף שאין שכחה בינתיים כלל ולא יצטרך

עמ' מב§52

במקיף, והכח יוצא ממנה ומתפשט דרך הקוים כדמות הצנורות של הנהרות והמעיינות והימים וכדמות הגידים שהדם הוא מתפשט בהם בכל הגוף ויוצא מן הלב. וכפי זאת הצורה עם שאר הצורות הידועות מדרך הקבלה היה עניין הציצית, והוא באמת לזכרון לכל המצוות מצד היות עניין הציצית, טלית שכל הגוף מתכסה בו. כמו שנאמר "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה" (דברים כב' יב'). והנה אמרו פרט לכסות לילה ואמרו פרט לסומא, מאמרו "וראיתם אותו וזכרתם". ואין ספק

ספר החשק

עמ' כב§107

זכור זכרון מחוקק שם לבבות. חדש  לב ספירות מספרים.

עמ' צט§594

בנו. והם ג' מדרגות ההשגה המגדת האמתיות לנו והמבחנת בין האמת והשקר. וא"כ כבר התבאר בלא ספק כי העניין היוצא לפועל בחכמה מהחכמות, צריך להרכיבו בכפלים רבים, עד שיבחן הלב אמתתו ויחקוק בו חקיקה בלתי נמחקת. וזה הכח בהיותו שלם נקרא אצלנו זכרון. אבל יש בו שני דרכים, אחד להיותו נזכר בקלות, ואחד להיותו נזכר אחר רוב מחשבה. אבל מה שהורגל ונשכח הרי הוא דומה לאות הנכתב בלוח ונמחק, והנזכר בקלות דומה לסופר אשר קולמוס בידו והלוח לפניו והדיו בקסתו שמיד