זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

7 הפניות ב־3 ספרים

אמרי שפר

עמ' עד–עה§188

ואם תבטא חצי השם הראשון אז תמצא שני המרובעים עומדים בעצמם ויושלם השם כולו בביטוי חציו שהוא יו"ד ה"א וכבר הודעתיך חלוקו ושהוא יה"ו א"ד ורמזו כולל ד' אותיות אהו"י. והנה הו"א ד"י וסודו יד"א וד"א הד"א והד"א. זה וזה כסוד ז"ה שמי לעלם וז"ה זכרי לדור דר. אין ז"ה כי אם בית אלהים. וז"ה שער השמים קשורים ואדוקין ז"ה בז"ה. ה'א ד' וה'א ד' י'ו'י י"צר וי"צר י' פרי וי' פרי. הנה שני מיני פירות נולדו משני שרשים דומים. וסוד יה יו"ד ה"א. עוד י"ה וא"ד הוד ואד.

עמ' קצ§595

תשצ"ג בסוד לעשו"ת שהוא חותם מעשה בראשית. וכן סוד חותם כ"י טו"ב הוא סוד כולל שני המחזורים יחדיו בסוד כ"ח י"ט, וכן סוד ויר"א אלהי"ם בסוד הי"א רפ"ו. שהוא סוד המולד לאחור כנגד אי"ב תשצ"ג שהוא סוד המולד לפנים. ושניהם עדים על סוד ז"ה שמי לעלם וז"ה זכרי לדר דר. וכן סוד שמ"י משותף עם י"ה מנהיג שס"ה ימות השנה של השמש. וכן סוד זכר"י משותף עם ו"ה מנהיג רמ"ח אברי האדם. והנה ו' של הקשר שביניהם כלומר ו"ה זכרי וי"ה שמי רמז אל ו' שעות שהן רביע היום. וכן י"ה פעמים י"ה

מפתח הספירות

עמ' כא§20

מכללם מצד אחד ואין מכללם מצד אחר על דמות אגד האתרוג עם ג' מיני הלולב כמו שרמזנו למעלה במקומו בספר שעבר. ואמנם אמרו בכל אלה העניינים של המספר "במספר שמות" שהוא לזכרים רמז למעלת השמות ולגבורת זכר מזכריהם בסוד זה שמי וזה זכרי זה שם י' וזה זכר י' וחבור ו"י זכר לנביאי האמת והצדק, וחבור א"ה זכר לחכמי הקבלה הקודמים בזמן לנביאי השם וכוללים הלמוד במחשבות וגבורות תמיד. ולולי הם היתה הנבואה בלתי נמצאת ואע"פ שהנביאים קודמים להם במעלה אין הנבואה שורה

עמ' לז§35

ה"ש מי"ם, רמז לאמרו פה והיה טעמו כטעם לש"ד השמ"ן השמי"ם ש"ד אמי"ם א"ש דמי"ם רמז השל"ו "ערב וידעתם" "ובקר וראיתם" מושכל ומורגש ערב ובקר. על כן "דבר יום ביומו" רמז "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" כ"ד שעות "זה שמי לעלם" "ערב וידעתם" "וזה זכרי לדר דר" "בקר וראיתם" עד שלשת חלקי הגלגל או ארבעת חלקיו. יו"ם ער"ב בק"ר עד ישן שרפי"ם "בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע". הנה רמז כח הערב בשר לאכל ורמז כח הבקר לחם לשבע ואכלת ושבעת וא"כ וברכת. וסוף העניין בשניהם נאמר אחריהם "וידעתם

עמ' עד§70

ולפי הקבלה מאז נגזרה מיתה על משה ושלא יכנס לארץ באמרו עתה תראה, ולא תראה במלחמת ל"א מלכים. ויש כאן רמזים מופלאים גם כן ומכללם אמרו לעם הזה למה זה, והוא שאמר לו השם בבקשו ממנו האות "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך". ולפיכך הוא אומר לו "למה זה שלחתני". כי הרמז כולו הוא נעלם על מלת זה. וכן משה אומר "אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה". וכן רמז "תעבדון את האלהים על ההר הזה". ובשאלת שמו אמר לו "זה שמי לעלם וזה זכרי".

מפתח התוכחות

עמ' צה§100

שמי     כלי זכרי

עמ' צה§101

זכרי    כלי שמי