זְנוּת

5 הפניות ב־4 ספרים

מפתח החכמות

עמ' פח§78

וענין מכירת יוסף וירדתו אל מצרים אחר הולדת פרץ וזרח מתמר ומיהודה בזנות, כמו שנאמר "ויראה יהודה ויחשבה לזונה" וגו'. הודיענו בזה כל הכתובים הנקשרים עם זה איך היה מנהג הקדמונים לפני מתן תורה ברוב עניניהם והזנות היה אצלם קשה מאד מפני שהוא מן הענינים המפורסמים כאמרם על דינה "הכזונה יעשה את אחותינו". ונאמר כן "ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז". ונאמר עוד "זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף". והיתה שומרת יבם לפי הפשט כמנהג קדמון. והנה

מפתח הספירות

עמ' פז§85

שלש פעמים". רמז להכאות אתונו שנאמר בו "זה שלש רגלים". והסוד תלוי על מלת זה ועל כן היה אומר בנה לי בזה. ונבואתו מגלה לנו סוד שלש גלויות וסופן שהוא טוב לנו ונהיה מנצחים כל האומות וכבר נאמר סופך טוב טלך טל עם היות אז מתחיל הרע בסבת הזנות ובסבת זבחי אלהי העמים. והעון נתכפר עם תליית ראשי העם באמרו "והוקע יהוה אותם נגד השמש וישוב חרון אף מישראל". והנה פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן באמצעות הרמח שלקח בידו ובדקירת הזונים סבב עצירת המגפה ונעשו לו נסים רבים נס בתוך

מפתח התוכחות

עמ' עז§74

הראש. ואמנם ראש תקופה הוא סוף תקופה ושם כח הצמיחה וההפוך. ועיין עניין מוציא שם רע על בתולת ישראל שסודה כנסת ישראל ומענשו תכיר הסוד. וכן מענשה "ובערת הרע מקרבך" וכן שני הנואפים נאמר בם "ובערת הרע מישראל", ועל הזונים השניים אמר גם כן "ובערת הרע מקרבך". וחיובן מרשות המארשה, אם נאנסה היא פטורה והאונס חייב והבתולה אינה כן שלא ימות אחד מהם בעדה. וגלוי כנף האב מבואר מהכסות ופצוע דכא וכרות שפחה דין הוא שלא יבוא בקהל יי' בין לפי הפשט בין לפי נסתרו שאין בו

עמ' עט§75

והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". וסגירת עבד לאדניו הוא סוד בריחת כח מהכחות אל השכל שאין ראוי להחזירו לאחור כלל. וזהו עמך ישב בקרבך וכו', והקדשה והקדש רמז לנפשות שלא תזנינה ולא תנאפנה וליצרים שלא ינאפו ולא יזנו. אך כל אחד יתחבר לאחד הראוי לו ולא לזולתו. על כן אמר זונה ומחיר כלב הרמוזים הם תועבה לקבלם על נדר כי כחם נמאס. "כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם" ששניהם הם זונה וכלב קדשה וקדש. כי הקדשה זונה והקדש כלב, וקראו

שומר מצוה

עמ' מא§48

הטעם מבואר באמרה "והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה". ואמרה "למען תזכרו", ואמרה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר טו' לט'). ובא בקבלה, אחרי לבבכם זו מינות, ואחרי עיניכם זו זנות. וכך אמרו עינא וליבא תרי סרסורי דחטאה נינהו. וידוע הוא לכל מי שיודע דרכי הטבע שהעיניים רואות וחומדות לראות, והלב רואה גם כן מה שהעיניים רואות. אלא שאלה מבחוץ וזה מבפנים וזה פורט ואלה כוללים וזה כולל ואלה