זֵכֶר

… לכל אחד מצד אחד ובכלל לכל אחד מצד אחד. כי אמרה "וראיתם אותו" הורנו שהכוונה בזה בעבור ראות העיניים תחלה, ואמרה "וזכרתם" הורנו על הלב שאין הזכרון מיוחס אלא לאבר פנימי. והזכרון שלשה מינים זכר וזכרון ושומר. הזכר הוא בלתי רצוף והוא עניין שיזכור אדם ממנו אחר עברו לעתים והוא בעת שישים דעתו עליו לבד לזכרו ועברה לו שכחה בינתיים ואחר השכחה הוזכר, זהו עניין זכר שזכרוהו החוקרים. ואמנם הזכרון אצלם הוא עניין דרישת הדבר בהתעוררות רצון כשיביאהו החושב אל מציאות אחר העלמו מן המחשבה …

… בא סוד הברכה במלת בכל ברך את אברהם, ואמר אזכיר ולא אמר תזכיר כי אין זה הכח ביד האדם ואינו ברשותו בהזכיר השם בכל מקום, אבל השם הוא ביד המזכיר העליון בכל מקום. וזהו אזכיר כלומר אני רשאי ואתה אינך רשאי. ובעבור ששני הדברים האלה נכללין זה בזה, ר"ל השם והזכר באו במקומות הרבה יחד. כגון "יהוה שמך לעולם יהוה זכרך לדר דר" (תהלים קלה' יג'). והמלכות לשם והממשלה לזכרו ועם המלכות עולם ועם הממשלה גלגול דורות. שנאמר "מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודר" (שם קמה' …

… ובתחתונים. ואשר הם מיוחסים לשם מצד השם קיימים, כי הם כללים ומצד כללי המינים קיימים. אבל היפוכן וצירופן ושקולן ותמורתן הם מצד ההשגחה הפרטית הבאה מהשם לפרטים. ומצד ההשגחה הפרטית הנולדת מהמקבלים שפע ברכותיו. על כן הכהן יכול לברך ולצרף בשם ובזכר ר"ל בתנועת האותיות הידועות ובקבלת שפע עליון בצורת ידיו, בסוד "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם" (מיכה ז' כ'), בשבועה מימי קדם. ועניין חסד הפלגת דבר. על כן נאמר חסד עשו הפליגו לחטוא, …

… שהם דל"ת וסודם דל"ת למ"דת"ו בדמו"ת מכת"ב, מ"ם כ"ף ת"ו בי"ת, כ"ח דמו"ת בכחו"ת, כ"ח שפ"ע מדו"ת, שכל דמות הוא דמות מדתו ית'. לכן דמות מקדשו קדוש ומקודש, וכן שמו, על כן שמי מוליד דמיון, זכרי מלא מוליד דמות, זה מהופך וזה נספר בסוד "זה שמי וזה זכרי". על כן סוד מכתב כפל רל"א והוא מלא ברית לשון, למ"ד שי"ן ו"ו נו"ן, דמיון לשוננו בעל דמות בשר ודם. על כן כל בשר בעל מדות.

… משולשת. ועיין אמרנו יום, ועולם, ויצורים. ואנו מורים שההשגחה על כל יצורי עולם לא על ישראל לבד, שכל העולם עוברין לפניו כבני מרון. ויום ראש השנה שהוא יום ראש חדש תשרי שאין שום יום ראש חדש קדש כי אם הוא לבדו, והוא יום הזכרון, והוא יום תרועה, כלומר יום קבוץ הכוחות כולן. והוא יום הדין וממנו נמשך הדין בסוד "במשך [בקרן] היובל" (יהושע ו' ה') שהוא השופר בעצמו, שופר האיל בעל הכח האמצעי בין השור והשעיר. והוא שופר הכבש הכובש כל הכוחות והמקבצם. והמשכת הדין היא כפי כל הספירות …