עטחלק ה עניין א' סימן ז' כולל הזכרת השם בניקודיו.
אחר אשר השלמתי עניין הפוך האותיות הכולל, מעתה יתכן לנו שנכתוב מה שאפשר לגלות מסוד הזכרת השם. ודע כי אמיתת השם הוא כצירוף הראשון הנמצא בתורה, ואין בו שנוי כי אם בנקוד לבד וסודו י' שמות שלמים נפזכרים בשתי צורות, ובכולן האות הראשון עומד ומתגלגל בנקודן. וחשוב שהנקוד הוא בדמות אותיות והוא בכללו חמשה נקודים. והתיבה בת שלש אותיות נזכרת פעמים בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה, ואמנם חולם של ה' ראשונה אינו זז ממקומו כלל, ר"ל שלא ישתנה בה כלל בכל ההזכרה, גם ו' מנוקדת פעם אחת בקמץ ופעם אחת בסגול והרמז הוה על הוה. ואתה הוה להם למלך, ויהיה לפי מציאות י' שמות ה' כנגד ה' זכר ונקבה. והנה חמש אותיות מתחלפות מתגלגלות בצירוף ק"כ פעמים, גם ה' הנקודים משונים זה מזה עולה לחשבון ו' מאות, ואם תגלגלם ה' נקודות עם ה' אותיות בכל מה שיוכלו לקבל מן הגלגול יעלה לחשבון גדול מאד. ואמנם ההזכרה של שם אין גלגולה הראשון הנקרא גלגול השם כי אם הזכרת א' עם כל אות ואות מהשם פנים ואחור כפי הצורה הזאת שציירתיה בעבור חושבי שמו.
פאאלה הארבע הזכרות הכלליות הם משתתפות בשם המיוחד עם אות הייחוד אשר לא נזכרה בו בתחילה שהיא מכלל השם ולא בחצי השם, כדי שלא יהיה הסוד נגלה לעם. גם חצי השם הנרמז בשם "הללוהו" שסודו הלל"ו ה"ו שהוא בסודו גלג"ל הו"ה. וכל גלגל הוה היה יהיה בסוד "הללויה" שסודו הלל"ו י"ה, שהוא בסודו גלג"ל הי"ה. ומלת ויהיה כוללת שניהן. וכל הוי"ה מורה על מציאות נצחי בלי הפסד כשהיא לבדה קיימת בעצמה, מבלעדי פבצרכה לזולתה חוץ ממנה לקיומה. ואם היא נצחית ויש לה סבת מציאות עצמותה, אין ספק שסבתה נצחית. ואם סבתה נעלמת והיא נגלית נצחותה מעידה על נצחות סבתה. ועל כן יתכן לקרוא שמה בשם סבתה, ולהזכיר שם סבתה בשמה לכוונת הוראה על מציאות סבתה ועל מעלתה.
ומפני שיש בהזכרה עניינים גדולים ואם לא יזהר בם האדם מאד יסתכן בה לכן הסתירוה הראשונים. ואמנם עתה בזמן הזה כבר נתגלה הנסתר מפני שהגיעה השכחה אל התכלית האחרונה, וסוף השכחה הוא ראש ההזכרה, וסוף ויס"ע הוא סוף. ואם הוא רא"ש והסוף שהוא סוף המלאכים, ועם כל זה הוא ראש, והוא לבדו נקרא מלא"ך בשם האלהים וסוד אל קנא, וכולל ז' ספירות השם. ועל כן צורת יעק"ב חקוקה בכסא הכבוד הכולל ז' ספירות. וזהו סוד גדול וממנו תבין מהו סוד שתי וערב ותכיר בו גם כן הפכו, על כן יעקב סודו עקבי. וסוד ישראל לראש"י זכור מן הנחש ומן מעשהו ומן קללתו התלויה בראש גם עקב, ותמצא השם השני נוסף. על כן סוף הפסוק הראשון מאחריה"ם וה' אותיותיו למפרע מהיר"ח, והוא סוד גדול מאד והחבור הד', ודע זה מאד. והשני ויב"א בי"ן והוא מורה על האמצעי, וסופו כ"ל הליל"ה. והנה הוא בין ישר בין הפוך בין שווה. והשלישי וי"ט מש"ה מורה על נטיה, וסופו ע"ל המי"ם. והנה פעל הירח על כן סודם חסד גם לבנה. ורמז "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיה א' יח'), ונשארו שלש ספירות יורו על ראשות של שם, והוא ראשות משלש, מחשבה חכמה ובינה. אלה הם סוד הייחוד והראשון כולל השבעה שמות וזה כולל השלשה שמות. ואמנם סוד עשר ספירות כולל העשרה שמות יחד שהם גרזי"ם והם דרכ"י יהו"ה, והנה סוד ההזכרה בכלל האותיות מספרו עולה השמות אשר לו ד' אלפי"ן הרי רא"ש, והוא סוד אהי"ה אשר אהי"ה, ונרמז בסוד "בכל המקום אשר אזכיר את שמי" (שמות כ' כא'). והנה "רא"ש דברך אמת" (תהלים קיט' קס'), לרמז מופלא וכן רבים מאד. וסוד הצורה הראשונה ראשי"ם והו"א רא"ש האד"ם אשר כולל כל ראש, והוא רמז על עולם השכלי"ם פגשהוא קיו"ם השמי"ם, ונקרא או"ר לבוש"ו שממנו האו"ר והחש"ך. והעולם השני שסודו של"ג ממנו החש"ך שעניינו שכח"ה. וסוד זכר"י הזכרה, וסוד שמי הו"א השכח"ה, זה שמי לעולם, זה הוא השכחה לעולם. וזה זכרי לדר דר זהו הזכרה לחש"ק, והסוד זה יזכר לדר דר. וסוד הצורה השניה לאחרונה, ושתיהן יחד, הראשון זה הוא אחרון, הפכם האחרון זה הוא הראשון. כלל"ם האחרו"ן והראשו"ן אחד, וסודו ש"ר שמי"א ש"ר הרצון מדת"ו פני"ם ואחו"ר. וסוד הצורה השלישית שמ"י שפ"ע והכל שפ"ע שמ"י פני"ם ואחו"ר הש"ר שמ"ו שמ"י ראש"י משמש"י. וסוד הצורה הרביעית בשנית שהיא ש'. הנה בכל ראש אחד, על כן אלף יתר שהוא שר אלף, וזה דרך פרטיהן שר כל יצר יצרים בחמרים מומר כלומר בכל חומר.ואחר שהודעתיך קצת מזה הכלל, אודיעך סוד תנועת האותיות עם הנקוד אחרי הודיעי אותך סתרי הנקוד הרמוז בשם כולו הנכתב בנקודו.