אל הטקסט
ספריםחיפושמפתחותאודות

אור השכל

תוכן
הקדמהעמ' א–זחלק א' עניין א' סימן א' כולל גדר כל פרצה.עמ' ז–טחלק ב' עניין ב' סימן ב' כולל מהות תועלת הגדר.עמ' ט–יחלק ג' עניין ג' סימן ר' כולל הכרח מציאות התועלת.עמ' י–יבחלק ד' עניין ד' סימן ה' כולל טעם ההכרח המועיל.עמ' יב–יגחלק ה' עניין ה' סימן מ' כולל הפסד העדר הגדר.עמ' יג–טזחלק ו' עניין א' סימן ס' כולל כל המצות,עמ' טז–כאחלק ז' עניין ב' סימן פ' כולל מהות תועלת המצות,עמ' כאחלק ח' עניין ג' סימן ר' כולל הכרח מציאות תועלת המצוה.עמ' כא–כבחלק ט' עניין ד' סימן ד' כולל טעם הכרח המצוה ותועלתה בכלל.עמ' כבחלק י' עניין ה' סימן י' כולל הפסד העדר המצוה.עמ' כב–כגחלק כ' עניין א' סימן ב' כולל סתרי הלשונות.עמ' כג–כטחלק ל' עניין ב' סימן ן' כולל סוד הלשון המובחר שבכל הלשונות.עמ' כט–לבחלק מ' עניין א' סימן ש' כולל עניין יצירת האדם.עמ' לב–לטחלק נ' עניין ב' סימן מ' כולל כ"ב אותיות.עמ' מ–מאחלק ס' עניין ג' סימן ו' כולל חילוקם.עמ' מב–מגחלק ע' עניין ד' סימן א' כולל כל המספרים.עמ' מג–מהחלק פ' עניין ה' סימן ל' כולל חלוק שווה.עמ' מה–מטהחלק ה'עמ' מטחלק צ' עניין א' סימן א' כולל סוד השמות.עמ' מט–נגחלק ק' עניין ב' סימן ב' כולל עניין הפעולות.עמ' נג–נחחלק ר' עניין ג' סימן ו' כולל דרכי המלות.עמ' נח–נטחלק ו'עמ' נטחלק ש' עניין א' סימן א' כולל אותיות שם המיוחד.עמ' ס–סדחלק ת' עניין ב' סימן ל' כולל עניין הוראת אותיות השם.עמ' סד–עדחלק ת' עניין א' סימן ע' כולל צירוף האותיות.עמ' עד–עוחלק ש' עניין ב' סימן פ' כולל תמורת האותיות.עמ' עו–עזחלק ר' עניין ג' סימן י' כולל משקל האותיות.עמ' עזחלק ק' עניין ד' סימן א' כולל גימטריא וחבריו.עמ' עח–עטהחלק הח'עמ' עטחלק ה עניין א' סימן ז' כולל הזכרת השם בניקודיו.עמ' עט–פגחלק ו', עניין ב', סימן כ', כולל סתרי הנקוד.עמ' פג–פטחלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל שיתוף האות עם הנקוד.עמ' פט–צגהחלק הי'עמ' קחחלק ו', עניין א', סימן ל', כולל השגת השכל.עמ' קח–קיחלק י' עניין ב' סימן ב' כולל צורת השגת השכל.עמ' קי–קיאחלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל תואר דבורו עם כל מי שדבר אתו.עמ' קיא–קיבחלק י' עניין ד' סימן כ', כולל ההבדל אשר בין המשיגים והמתנבאים.עמ' קיג–קידחלק ה' עניין ה' סימן ה' כולל ציור הכרח השפע המביא לדבר ולחבר.עמ' קטו–קיזאור                                השכלעמ' קיז
ספרים
אוצר עדן גנוזאור השכלאיש אדםאמרי שפרגט השמותגן נעולהמלמדחותם ההפטרהחיי הנפשחיי העולם הבאמפתח החכמותמפתח הספירותמפתח הרעיוןמפתח השמותמפתח התוכחותמצרף השכלנר אלהיםספר האותספר הבריתספר החייםספר החשקספר הישרספר המליץספר העדותסתרי תורהשומר מצוה
אור השכל · חלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל תואר דבורו עם כל מי שדבר אתו. · עמ' קיא–קיב · aboulafia-writings.com/books/or-hasekhel/p/111

§189קיאחלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל תואר דבורו עם כל מי שדבר אתו.

§190הדבור הנמצא בשלשה עניינים ובשלשה נושאים בכלל. וכמו שהנושאים הדבור זה רחוק מזה העניין, כן הדבור הנשוא בבחינת אמיתתו זה רחוק מזה בכל ענייניו. ושלשת נושאי הדבור הם הלב והפה והספר, ושלשת ענייניהם הם האותיות הנכתבות, האותיות הנבטאות, והאותיות הנחשבות. ואשר משותף הדבור לשלשתם הוא שם אותיות, ואשר יבדיל ביניהם הם שלשה שמות. ואלה הם הכתב המיוחס לספר הנושאו, והלשון המיוחס לפה הנושאו, והבין המיוחס ללב בנושאו. וסימן שלשתם ג' ראשי תיבות, והם ל"י כ"ל בכ"ר והפוך בכ"ל, וסימן "ויהוה ברך את אברהם בכ"ל" (כד' א'), וסימן הנושאים "פל"ס מעגל רגלך" (משלי ד' כו'), ועוד סימן הנשואים "בטח אל יהוה בכ"ל לב"ך ואל בינתך אל תשען" (שם ג' ה'). והנה כבר נודע ההבדל הגדול שביניהם, ואעפ"כ סובל שיקראו שלשתם דבור, מפני יחס שם אחד שכלל אותם, כן הדבור האלהי הבא לכל מי שדבר אותו או מדבר או ידבר לעתיד. הוא עניין רביעי לנזכרים, והשתתף עמם בשם דבור. מפני שהדבור קיבמורה על הנהגה כי תרגום "וינהג", "ודבר". ונבדל מהם תכלית ההבדל בעצם ובעניין זולת שם הנהגה. ומה שיורה עליו שתוף היות זה הדבור נמצא להשלים בו חפץ ובחירה וכוונה ורצון. וזה גם כן בדמותו מזה הצד יתכן לשתפם או בכיוצא בזה. שהרי אלה הנושאים זה עניינם לפי הכוונה הטבעית המשותפת עם ההסכמיות בזה.

§191והנה תכלית ההבדל בין הדבור האלהי ובין האנושי, ואפילו בינו ובין הקרוב לו יותר שהוא הבין ומדע שבלב, מפני שזה מקבל וזה נותן. ועוד שזה קבלתו תלויה בחשבו באותיות, וזה בלי אותיות נותן שפעו, ר"ל מבלי שיחשוב באותיות מה שנותן. כי מחשבתו בספירות בלתי מוגשמות, כמו שהוא בלתי בעל גשם, אלא שהלבבות אצלו כקלף אצלנו שהוא חומר נושא צורות האותיות המצויירות בדיו שהוא חומריהן הקרוב. וכן ה' יתברך הלבבות אצלו כלוחות והנפשות כדיו. והדבור הבא להם מאתו שהוא ההשגה בצורות האותיות הנכתבות בלוחות הברית, אשר הם כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים. ומכל צד נקראים פנים ואחור, כדמות ההשגה המעיינת פנים ואחור. והרמז על זה "אחור וקדם צרתני" (תהלים קלט' ה'), ואע"פ שאצל השם אינו דבור מהמינים הנזכרים, אצל הלב המקבלו דבור הוא. והעד על זה שהוא מופת אמתי מושכל ומורגש ומקובל, היות הדבור המחשבי שולח אל כל הפה דבור אשר אינו ממין דבורו, ולא ישתפם כי אם שם דבור. כמו שאמרנו עם תכלית ההבדל בעניין עצמותם. וכן עד שני גם כן היות הדבור המחשבי שולח דבור לכל מכתב באמצעות החמרים והכלים. והוא נותן צורות אותיות לחומר שהוא הדיו, ועל פי היד והעט ושאר האמצעים. ועם כל זה ידענו רוב ההבדל שביניהם, וכן בתתו צורה לכל חומר ידמה בזה לסופר על דרך משל בצד מן הצדדים. ואם כן הדבור הבא ממנו לנפש שהלב חומדה, אם יקרא דבור בשם משותף, אינו רק השגה שכלית על דרך האמת.