אל הטקסט
ספריםחיפושמפתחותאודות

אור השכל

תוכן
הקדמהעמ' א–זחלק א' עניין א' סימן א' כולל גדר כל פרצה.עמ' ז–טחלק ב' עניין ב' סימן ב' כולל מהות תועלת הגדר.עמ' ט–יחלק ג' עניין ג' סימן ר' כולל הכרח מציאות התועלת.עמ' י–יבחלק ד' עניין ד' סימן ה' כולל טעם ההכרח המועיל.עמ' יב–יגחלק ה' עניין ה' סימן מ' כולל הפסד העדר הגדר.עמ' יג–טזחלק ו' עניין א' סימן ס' כולל כל המצות,עמ' טז–כאחלק ז' עניין ב' סימן פ' כולל מהות תועלת המצות,עמ' כאחלק ח' עניין ג' סימן ר' כולל הכרח מציאות תועלת המצוה.עמ' כא–כבחלק ט' עניין ד' סימן ד' כולל טעם הכרח המצוה ותועלתה בכלל.עמ' כבחלק י' עניין ה' סימן י' כולל הפסד העדר המצוה.עמ' כב–כגחלק כ' עניין א' סימן ב' כולל סתרי הלשונות.עמ' כג–כטחלק ל' עניין ב' סימן ן' כולל סוד הלשון המובחר שבכל הלשונות.עמ' כט–לבחלק מ' עניין א' סימן ש' כולל עניין יצירת האדם.עמ' לב–לטחלק נ' עניין ב' סימן מ' כולל כ"ב אותיות.עמ' מ–מאחלק ס' עניין ג' סימן ו' כולל חילוקם.עמ' מב–מגחלק ע' עניין ד' סימן א' כולל כל המספרים.עמ' מג–מהחלק פ' עניין ה' סימן ל' כולל חלוק שווה.עמ' מה–מטהחלק ה'עמ' מטחלק צ' עניין א' סימן א' כולל סוד השמות.עמ' מט–נגחלק ק' עניין ב' סימן ב' כולל עניין הפעולות.עמ' נג–נחחלק ר' עניין ג' סימן ו' כולל דרכי המלות.עמ' נח–נטחלק ו'עמ' נטחלק ש' עניין א' סימן א' כולל אותיות שם המיוחד.עמ' ס–סדחלק ת' עניין ב' סימן ל' כולל עניין הוראת אותיות השם.עמ' סד–עדחלק ת' עניין א' סימן ע' כולל צירוף האותיות.עמ' עד–עוחלק ש' עניין ב' סימן פ' כולל תמורת האותיות.עמ' עו–עזחלק ר' עניין ג' סימן י' כולל משקל האותיות.עמ' עזחלק ק' עניין ד' סימן א' כולל גימטריא וחבריו.עמ' עח–עטהחלק הח'עמ' עטחלק ה עניין א' סימן ז' כולל הזכרת השם בניקודיו.עמ' עט–פגחלק ו', עניין ב', סימן כ', כולל סתרי הנקוד.עמ' פג–פטחלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל שיתוף האות עם הנקוד.עמ' פט–צגהחלק הי'עמ' קחחלק ו', עניין א', סימן ל', כולל השגת השכל.עמ' קח–קיחלק י' עניין ב' סימן ב' כולל צורת השגת השכל.עמ' קי–קיאחלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל תואר דבורו עם כל מי שדבר אתו.עמ' קיא–קיבחלק י' עניין ד' סימן כ', כולל ההבדל אשר בין המשיגים והמתנבאים.עמ' קיג–קידחלק ה' עניין ה' סימן ה' כולל ציור הכרח השפע המביא לדבר ולחבר.עמ' קטו–קיזאור                                השכלעמ' קיז
ספרים
אוצר עדן גנוזאור השכלאיש אדםאמרי שפרגט השמותגן נעולהמלמדחותם ההפטרהחיי הנפשחיי העולם הבאמפתח החכמותמפתח הספירותמפתח הרעיוןמפתח השמותמפתח התוכחותמצרף השכלנר אלהיםספר האותספר הבריתספר החייםספר החשקספר הישרספר המליץספר העדותסתרי תורהשומר מצוה
אור השכל · חלק ב' עניין ב' סימן ב' כולל מהות תועלת הגדר. · עמ' ט–י · aboulafia-writings.com/books/or-hasekhel/p/9

§25טחלק ב' עניין ב' סימן ב' כולל מהות תועלת הגדר.

§26כל

§27דבר שאדם מכוון אליו צריך שיביא תועלת גדולה או קטנה שאם לא יכוון לזה תהיה פעולתו בלתי השגחה. שעניין השגחה מורה על כוונה ורצון ובחירה, ומי שפועל פעולה בלעדיהם תקרא פעולתו מקרית, עד שאפילו אם בא לפעול פעולה הכרחית אצל הטבע שאין לו שום כוונה עליה, ויתכן שאם היה אפשר אצלו בלתה היה שמח בכך ולא היה פועל אותה לעולם. כמזון לבעל שכל שהוא אצלו קשה מפני שהוא לו מצד היותו בעל חיים, לא מצד היותו בעל שכל או היציאה בהחליפו מה שהותך מן המזון שהוא לו הכרחית לקיים בה חייו זמן אחד. הנה גם לזה הפועל צריך שיכוון אליו קצת כוונה משותפת עם ההכרח הטבעי, והוא שיכוון לאכול המזון המועיל, אשר אין הטבע מכריחו לאכול המזון המזיק. אבל הכרח הטבע שאתו מצד חיותו הוא שיהיה ניזון לבד, אלא שאפילו הטבע מקבל המזון המועיל ופועל בו בדמות כוונה. ואע"פ שאינו בעל כוונה ואינו מקבל באותה הצורה בעצמה המזון המזיק, אבל שב אצלו המזיק כנגד פעולתו, שכוונת המטביע את הטבע הייתה לשמור טבע הניזון מדת זמן כפי מזגיו, ולשמור מן הניזון ההוא תמיד בחללת (חוזר חלילה) ההויה וההפסד. ואם מי שחצי כוונתו להורות הדברים בקש המועיל וההפסד הכרחי מפני ההויה, כל שכן שראוי למי שהתועלת כולה שלו שיכוון שיועיל לעצמו בפעולתו. ואם עשה כן אז תהיה פעולתו פעולת בעל שכל. וכל מה שיהיה השכל האנושי יותר שלם באיש המכוון אל התועלת, תהיה התועלת יותר גדולה לפי עניינה. וכל שכן שתהיה ייותר חזקה ושלימה אם תשתתף קצת מהכוונה השכלית האלהית עם כוונתו, שאז תגיע אל המכוון מהות התועלת.

§28והנה נודע לכל משכיל שלם שהתועלת המגעת לו בהיותו גודר פרץ נפרץ היא היותו ניצול מכל מיני הנזק האפשריים, ואם הפרץ היה קל שיזוקו בו רבים והוא גדרו, שב מהות התועלת יותר חזק ויותר נכבד. ואם גדר הפרץ מועיל ליחיד ולרבים בגופים או בממון, כל שכן אם גדר הפרץ מועיל ליחיד ולרבים בתשועת הנפשות. ועל כן כל מי שהוא מנהיג המדינה או חלק מחלקיה או מדינות הרבה, בהיותו מכוון בפעולותיו לסדר אנשי דורו, ומתקן תקנות וגוזר גזירות כדי לגדור פרצות הדור, ומעלה סדריו ממעלה אל מעלה. עד שיגיע אל תועלת ריווח הממון לעם, ומשם אל תועלת היותם שלווים ושקטים ובריאים בגופם, ומשם אל תועלת היותם נוחלים חכמה המביאה לידי חיי הנפשות הנצחיים. הנה זה האיש בעשותו כן הגיע הוא וכל השומעים לדבריו והנמשכין אחריו אל תכלית התכליות בתועלת, שאם מהות כל תועלת בכלל הוא טוב, בהכרח זאת התועלת היא שהגיע אל מה שהיתה בעבורה יצירת האדם בעולם השפל. ואם כן מהות תועלת האחרונה שבכל התועלות והנכבדת שבהן היא השגת החיים האחרונים הנצחיים שכוונת כל התועלות הראשונות והאמצעיות היתה להגיע אל זאת האחרונה הנזכרת. ואם הגיעה נשלמה הכוונה העליונה בה. ואם לאו נעדרה הכוונה והיתה לבטלה. וידוע שמשים התועלת האחרונה בכלל המציאות משותפת עם מציאות האדם מכוון תמיד להוציאה לפועל, ואם תקצר או תחסר מהמציאות שלא יגיע אליה זה האיש הרמוז אליו ההוה הנפסד, הנה יתכן שיגיע אליה זה האחר. ועל זה נשמר המין כדי שישיג זה וישלים חסרונו של זה. ואם כן מצד המכוון התבאר שמהות התועלת האחרונה קיימת לקצת אישי המין.