מגחלק ע' עניין ד' סימן א' כולל כל המספרים.
דע שהמספר הכולל מועיל מאד בכל מה שתרצה להשיגו, והמשל בו שאם אתה רוצה למצוא בו סוד מהות השכינה, אתה צריך לכלול מספרו תחילה בכלל המוכרח, כאמרך שמספר השכינ"ה בכלל הוא ש"ץ. ואחר שעלה בידך הכלל שמרהו תמיד. ואם הוא דבור מובן או בלתי מובן אל תשכחהו, אבל חקקהו וכתבהו על לוח לבך, כי הוא יגיד לך תעלומות חכמה על כל פנים. והטעם שכל הדברים הנמצאים בלשון שהוא ממספרו בשווי יוליכו דעתך עדיו והם הם יהיו עדיו, כמו שתאמר שעלה בידך עניין זכר ונקבה ורצית למנות כלל מספר שניהם ועלו ג"כ ש"ץ, ותזכור מיד על איזה דבר היה מניין ש"ץ ואם רצית למנות כלל כך וכך ראה אם עונים זה לזה ומיד תדע מהו המבוקש, ובלבד שתשמור דעתך מהדמיון שלא תמיר הכוונה האלוהית בעניינים הנעלמים. כיצד, הנה רצית למנות אנדרוגינוס ויצא מספרו ש"ץ, ואמרת בלבך מה מספר יש לי על ש"ץ הנה היה לי זכר ונקבה, ואנדרוגינוס בלשון יון זכר ונקבה. הנה אם כן הכוונה שווה, ואע"פ שהיא בשתי מדלשונות. כן עוד מנית זר"ע לב"ן ועשית ממנו גו"ף ר"ע או נוט"ר טפ"ה, והוא חו"ש אד"ם ומצאתו בכללו שט"ן, והוא שנ"ט לפי ההכרחי. ובקשת למנות בלשון אחר מהלשונות שמו, ומצאת שנקרא בלשון יון דיאבולוש, ומנית כלל מספרו ומצאתו שט"ן והוא הוא בעצמו, והרווחת בזה ריווח גדול, שאם לא היית מכיר מהות השטן הכתוב באיוב (א' ז') או בשאר מקומות, יתגלה לך סודו ונסתרו מכח השמות. וזה כי פירוש דיאבולוש באמת לפי הלשון אבולו"ש הוא בחולם יהיה עניינו שטן אחד, ואם הוא בשורק יהיה עניינו רבים והם השדי"ם. והנה היחיד במספרו שווה אל הרבים בין בלשוננו בין בלשונם. ועוד נתגלה לך מזה אם ידעת לשונם שזה השם נופל על בעל שתי עצמות, כי השתים בלשונם דיא"ו והעצמות בולו"ש, ועוד לו סוד שני גדול והוא שקוראים שם בולו"ש בשם כדורים, ואם כן הם שני כדורים. וזה הסוד גלוהו הם בלשונם השני, בקראם שם השדים שטיביאה, ושם היסודות בעצמם הנחלקים לשני חלקים אש ורוח חלק אחד עולים, ומים ועפר חלק אחד יורדים, קראום בשם אחד עם השדים והוא שטיביאה, ולפי זה הדרך תמצא בלשונות נפלאות, ובעקר לשוננו יותר מכולם. ואמנם המספר הכולל כל האותיות בלתי מנצפ"ך שהם כפולות, עולה מן א' ועד תי"ו אלף וארבע מאות ותשעים וחמשה, שהם אלף וחמש מאות פחות חמשה. ומספרם בסימנם אתצ"ה, וכללם תצ"ו, וסודם מלכו"ת. ואם תוסיף מנצפ"ך קצרים שהם פ"ר, יעלו כולם פרצו"ת, וסודם שלמו"ת ואם תוסיפם ארוכים שהם בסימנם ב'ראש ותחברם עם תצ"ו, תמצא סודם ש"ר צבאו"ת, שהוא רא"ש במלכו"ת. והנה עולה מנצפ"ך במספרו הארוך שלשת אלפים וחמש מאות, ויעלו כ"ב אותיות אלף וארבע מאות ותשעים וחמישה, חברם ויעלו ד' אלפים ותשע מאות ותשעים וחמשה שהם חמשת אלפים פחות חמשה, וכל אלף חוזר לאחד הרי חמשה פחות חמשה. ונמצא שנתגלגלו כולם והיו רוחניות, כי לא נשאר למספרם גוף שישכון המספר עליו, אבל יצאו כולן לחוץ בגלגול הכרחי. ודע כי לפי מציאות שתי אלפא ביתות אחת בת כ"ב ואחת בת כ"ז היה רמז שנת מ"ט שנה, תשע מהוארבעים בסוד היובל, ויהיה מציאותם ז' פעמים ז', ויהיה המספר הכולל את שתיהן בכלל ו' אלפים ות"ץ, והנה תצ"ו כראשונים, וסודם שפ"ע אלה"י. ואם הוא פעל האי"ש והוא רמז למה שנאמר בדברי רז"ל עול מלכות שמים, כי עול שמי"ם שווים עם מלכו"ת, והוא כולל ב' אלפא ביתות, והנם עו"ל מלכו"ת השכינ"ה. והנה הכ"ל אמ"ת והוא מלא"ך השכלי"ם, כי האותיות הם ספרי המלאכים, כמו שהם מלאכי הספרים, והם הם מלאכי השמים ודעם.