דָּלֶ"ת

… בירר שלש אותיות מן הפשוטות וקבען בשמו הגדול יה"ו וחתם בהם שש קצוות. הנה תדע כי מן (שש) [חמש] עד עשר שבהם נחתמו שש ספירות בשש קצוות, הם גם כן שש אותיות מן הפשוטות. והתחיל מן ה"א וסיים ביו"ד והם הו"ז חט"י. ולפני ה"א תמצא דל"ת והוא מן הכפולות ואחרי יו"ד כ"ף והיא גם כן מן הכפולות. ומזה תבין כי מה שנלקחו אלו מן (הכפולות) [הפשוטות] שהם שש נשארו עוד שש שהם לנ"ס עצ"ק. כי אע"פ שהפאות שש, גבוליהן י"ב, כי כמו שיצאו מן צירוף שלש, שש, כן יצא מן צרוף …

ד זה הציור שמו דלת ומספרו ארבעה. וזהו הציור הוא הפך מציור גימל. ואם תיקח גימל ישר ודלת הפוך כזה,      או גימל הפוך ודלת ישר כזה,      הנה תמצאם שניהם כשני חברים רואים זה את זה, וכשתי דלתות סגורות שהם מתגלגלות על שני צירי הבית. וזהו …

… ק'ר'ש'ת' כ'מ'נ'פ'ץ. והנה לא נשארו לנו ממספר הציורים הכ"ב כי אם דל"ת והם ק'ר'ש'ת', והנזכרים י"ח ומספר כולם יח"ד. והנה ק'ר'ש'ת' כנגד י'כ'ל'מ' וכנגד א'ב'ג'ד', וכן באלפבית המשולש מצוייר אי"ק בכ"ר גל"ש דמ"ת. ומפני שאני בדל"ת ובציורו ובמספרו הארכתי בו כל זה העניין בהכרח להורות עליו שגם הוא תכלית אחת מהתכליות. כי בחברך מספר אבג"ד תמצאם במספר עשרה שהיא תכלית אחדים וראשית העשרות. ובחברך יכל"מ תמצאם במספר ק' שהוא תכלית העשרות וראשית המאות. ובחברך קרש"ת תמצאם במספר …

… אין להם השגחה בידיעת סוד ציור האות. כי אין כוונתם כולם אלא ליפות ציור כתיבתם. אמנם אנחנו ידענו בביאור ובקבלה שלימה שאין שום אות מצוייר באותיותינו בלא דבוק כי אם ה' לבדו. וזה לעניין גדול והט אזניך לשמעו. דע כי מן אל"ף עד דל"ת הוא כמו עולם אחד בפני עצמו כי מספרם יו"ד. ומן ה"א עד יו"ד הוא עולם אחד בפני עצמו כי מספרם ה"ם, והכל פירושו יה"ם, כלומר עשרה ה"ם. וכן כתבנו למעלה בעניין היצירה רוח ורוח ומים ואש ארבעה, ושש פאות שהם ששה הרי כפל עשר ספירות. ועל כן …

ואחר שביארתי לך הציורים והמספרים וכללתי עמהם גם שמות הציורים אחד אחד, עתה אכלול לך את כולם ואקשור עניין שמותם מן אלף ועד תיו. והשתכל בהם בטוב לפי משלם. אלף עצמך לבנות לך בית שתקבל ממנו תועלת וגמול כדלת וסגרהו. והיו לך על דרך שתוכל לעמוד חזק כעמוד ו"ו ישר. ושים בתוך הבית כלי זיין לחתת ולשבר בהם הטטים מן הדרך והמשטים דעתך מהודאת האמת. והרם כפך וכתוב ספרים ולמד בהם ושתה חכמתם כמים. והיה שט כדג במים עד שתתברך …