דִּלּוּג

אל תפלא אם מתחיל עניין אחר, ואני מדבר בו קצתו נראה לך מה שאגלה לך כל מה שיש תחתיו. ובשעת חשקך בו אני מדלג לדבר אחר זולתו קרוב לעניינו אך רחוק בתכלית הרוחק. כי טבע החכמה כן חייב להיות האדם צופה בה בדמות רצוא ושוב. כי רוב החשק כמו שהוא מחיה כן הוא ממית, בדמות רוב הדבש ורוב היין. כי הבינתו מועיל ומפרנס ומרוה הרעב והצמא, עד שמישב כח החושק גבור וחזקו וגבורתו ומתיש כוחו הרב ומשיבו אחר שרץ אל הכח המיושב. הכח אשר היה עומד בו טרם רוצו, ועוד מניעו ומכלכלו ומושכו ומניחו ומושיבו מן הפועל אל הכח, כמו שהוא בתחלתו היה בכח ומציאות לפועל.

… הנקוד, ובשתוף החמה עם הלבנה, ובשתוף החכמה עם הבינה, שיוכל לדבר לך בזו מלב עדי זה. כי הכרח הוא למי שידבר בזו שישוב לזה וירוץ וישוב מזה לזה ומזה לזה. גם הוא הכרחי שיכנס בנתים האמצעי שהוא מבדיל בין שתיהם. וע"כ גם תראני מתחיל בדבר ואני מדלג ממנו לזולתו, אל תאשימני כי כן חיים החכמה. וע"כ נאמר עליה "ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה" (איוב כח' כא'). לפיכך אמר "ותעלומה יוציא אור" (שם יא'). ואחר שהפשטתי צורת האשם מלבך לבלתי תאשימני על מה שרמזתי מהדלוג, אעשה שלא יקשה עליך מה שאדבר …

ואמנם הדלוג הגדול הדלוג מרבבה, כלומר דלוג מאחד מרבבה. וכן התורה מעידה על זה ומעירה לבבנו אל זה הסוד המופלא שאגיד, "לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה" (דברים לב' כט').  ורמזה עוד "ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו" (ויקרא כו' ח'). ואף שלמה אמר בחכמתו מבוארת "ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצוא חשבון" (קהלת ז' כז').

… זולתו מבקש למצוא יום 'נקם'. כאומרו, "כי יום נק"ם בלב"י ושנת גאול"י בא"ה" (ישעיה סג' ד'), בשנת א' מ' וכל קצ"ה נקמ"ה הם קצה ה'. והנה כולל 'כמה כללים' ג' פעמים כמ"ה, 'נקמ"ה', והם שלש השמות וכולם כפ"ל בה"ם. שתתעורר אל הגלולים תחשוב שכונתי כך לבלבל דעתך עד שלא תבין דבר מרוב הצרופים. אבל תדע באמת שכונתי היא הפך ממחשבתך, אבל מפני שתתחדש לך שום ידיעה מן הענינים אשר הם עמוקים, על כן כתבתי מה שראיתיו ראוי לכתבו וחשבתיו למועיל בחכמה הזאת, המורה סוד תחת אשר החבור מעורר הנפש אל דבקותו. …