דִּבּוּר נִבְטָא

… דרך הפעלה ודקדוק דרך ההגיון ולפי המציאות מצאנו שהדבור כללי לכל מין האדם ואמרנו עליו בזה שכל אדם מדבר מפני היותו בעל כח על הדבור השכלי. ומצאנו במציאות שלשת מיני הדבור. האחד הוא הדבור הנכתב וזהו מלאכותיי. והשני הוא הדבור הנבטא וזהו הסכמיי. והשלישי הוא הדבור הנחשב וזהו טבעיי. וסימנם מט"ה נהפך בכ"ח. ואלה השלשה הם בעולם האדם, ואמנם יש שם רביעי שמשפיע על עולם האדם ואינו מכלל עולם האדם והוא הדבור הנבואיי. וידוע שזה מעולה מכולם וממנו התחייבו …

… כן יש לאלה סגולות ייחדום מזולתם. וכמו שיש הבדלים בין אלה לאלה כן יש הבדלים בין אלה לאלה וכמו שאלה כשיתערבו ויתמזגו יקבלו צורות מתחלפות כן האותיות כשיצורפו ויתהפכו ויתערבו ויתמזגו יקבלו צורות מתחלפות. והן ההבנות שבם התחלפו הלשונות הנבטאות וההבנות הן הנחשבות.

ועל כן לא יקשה עליך כל זה הדרך וכל שכן בטוי המלות הנעלם מן העין ונגלה בלב. וזה כי סוד בטוי הוא שרמזו השם למשה באומרו לו אני אעביר כל טוב"י וכו'. וכן רמז לו במלת אנ"י על השם. וראה דרכי צירופיו וחלוקיו ותפלא מהם ותשבח ותודה לשם עליהם שבח שלם והודאה גמורה לפי כח שכל האדם השפל הזה.

… ולפי הכרח הנשימות יתנועעו האותיות החקוקות בלב ובמח ובכבד ויפתחו מקורותיהם הפנימיים ותביט הנפש באותיות ההם הנחשבים והשכל מיד ישפיע זהר לנפש ולא ישאר ביניהם מונע לא מצד ההרגל בתנועת האותיות בשלשת מיניהם שהם נכתבים ונבטאים ונחשבים שהם אנושיים. ובהתעצמם בהרגל התנועות לפי הקבלה ישובו כולם מושכלים אלהיים ויובדל בהם בין האמת והשקר ובין החיים והמות ובין הטוב והרע ובין הברכה והקללה, בשכל האנושי תחלה ובאלוהי בבחינת הצירוף.

… לאדם להדבק בה מצד מהות השפע השופע מאצילותה על ספירותיו שהם עשר מדותיו שהם א'ג'ה'ז'ט' עם ב'ד'ו'ח'י'. וצריך להתבודד אל ההשגה עד שישיג מהם המשכיל המקובל שפע ניכר אצלו. וזה כי מאחר שהאותיות הנכתבות הם גויות והנבטאות הם רוחניות והנחשבות הן שכליות והנאצלות הן אלוהיות, ידוע שעם הלמוד יניעו הרוחניות את הגופניות, ועם ריבויו ישמר הלמוד בפיות ויזכר ולא ישכח שכבר נחקק כצורה הנחקקת בחותם שנותנת צורה בחומר המזומן הראוי לה לקיימו בקבול …