דָּן לְכַף זְכוּת

… לידי ההשגה השכלית, אשר היא סבת הידבקות הנפש בעילתה הממציאה והמחכימה. והם אשר ראשי כל חכם להמשך אחר דעתם ולשתף דבריהם בכל יכלתו ולהורות, שהכונה בהם אחת שווה. והתכלית היא מיוחדת בכוונתם הנכללת יחד בדעתם. וראוי לדון אותם לכף זכות בכל מה שאמרוהו, מפני שכולם כיוונו להוציא האמת לאור, כפי שסבל כח דעתם. ועל זה נאמר "וכל מעשיך יהיו לשם שמים" (אבות ב' יב'), וכבר נצלו. ולפי זה הדרך בתת הסופר צורה לאותיות ותהיה כוונתו זאת האחרונה הנזכרה שהיא להחכים הלומדים …