דטלנ"ת

דטלנ"ת, אלה ה' מעלות. אחת מכלל המאות, וב' מן העשרות, ושתים מהאחדים. ומפני שלא היו מן המאות בכל כלל האותיות כי אם ארבע והן תשר"ק, והק' משותפת לכאן ולכאן. ולא היו בשתי המערכות שהן מערכת מוצא הגרון ומערכת מוצא השפתים, מפני שהם …

זסצר"ש, כבר אמרנו כי ז' מן האחדים וס"צ מהעשרות ור"ש מהמאות. ונודע מזה כי זסצר"ש ודטלנ"ת וגיכ"ק כללו שלשת מערכות המספר, אבל שלשתם אמצעיים לדבור. כי אלה מהחך, ואלה מהלשון המכה במערכת השינים העליונה, ואלה מהלשון המכה ביני ביני במקצת, ובכל במקצת. וגם החך הוא מוציא בהכאת קצת מאמצעות הלשון עליו, אבל אהח"ע וגם בומ"פ לא כללו כי אם שתי מערכות המספר וגם אין להם צורך מהלשון. על כן סוד הדבור ורמזו נכלל תחת …

… וברוח פיו כל צבאם" (תהלים לג' ו'). ורוח זה רוח הקדש והוא מושג בשם. ודע שאין דבור באדם בלתי כ"ב אותיות הקדש ובלתי חמש תנועות המניעות אותם בחמשה מקומות של פה. ואלו הם, אחה"ע בגרון, בומ"ף בשפתים, גיכ"ק בחיך, דטלנ"ת בלשון, זסצר"ש בין השינים. אחה"ע נזכרות בפה פתוח ותנועת כל אות מהן חמש והן אֹ אָ אֵ אִ אֻ. והתנועה הראשונה עולה ומעלה האות עמה באמירת אוֹ הנקרא חולם. והשנית מקמצת ופותחת ימין ושמאל ומניעה האות לכאן ולכאן בפתיחת …

והנה גיכ"ק נזכר בבנוניות לא בפה פתוח ולא בפה סתום הרבה אלא בינוני נוטה לסתימה ולפתיחה. והנה דטלנ"ת נזכר בפתיחת הפה ובסגירת הלשון שהיא למטה על שרשי השינים שהם למעלה. ועל כן גם זו סתימה מצד אחד ופתיחה מצד אחר. והנה זסצר"ש ארבע אותיות מורות על סתימה הנזכרת בחצי הלשון בנגעו למטה ושורקת בין השינים. והרי"ש לבדה היא נזכרת בקרוב במקום …