גָּדוֹל גִּבּוֹר נוֹרָא

3 הפניות ב־2 ספרים

ספר המליץ

עמ' יח§17

בקול ה' יהיה עמך. וקשר העניין וחזקו ומכלל ברכתו שינתנו כל אויביו בידו ושיעשה בם משפט. והשרש הורה שמציאותו היה עם האדם לנקום נקמת השם ממשכחי שמו. וזכר עמו שלשה תארים שהם הצריכים יותר מכל דבר ולא שתפם כלל, אבל שם כל תאר מיוחד לעצמו באמרו הגדול הגבור הנורא. ולא שם בהם ו"ו ולא שם אל מפני שזה הוא סוד הרחמים לצדיקים, כלומר בהיות שמו הגדול מתגדל ומתגבר ונורא בה"א הידיעה. כי כשיודע זה לכל יודעו, מיד יכנע כל כח גופני כללי או פרטי תחתיו. כי מדת הגדולה היא המורה

עמ' כז§28

והנה סוד העשר גב"ה חברם עם ו"ה הנוספים הנה הגבו"ה. והנה הגדול הגבוה והנורא ונולד בן לאות ר"ש של תיבת הגבור ושב גבוה. והנה הסוד וה"ו הנורא כי הוא בין ע"ב בראש. ואמרו קטן מחוץ על השם הגדול ונכתב קטן באותיותיו בפנים מפני שסוד קטן הוא נקודה וסודו העולם הבא, כלומר שזה השם הוא סבת חיי העולם הבא, ונראה לכל דבר קטן ונבזה.

ספר העדות

עמ' נט§3

יצחק ואלהי יעקב. והנה לשון אמונה ושם לשון שליחות. ואמר ששתי המראות בעלות צורה אחת. ופירש ואמר אות משלש שהוא חקוק מרבע בדמות הזכרת השם באלהות שהוא אלהי האבות בכלל והוא אלהי שלשתם בפרט. וכן סוד האל בכלל, ואחר כך בעל שלש מדות בפרט, גדול, גבור, נורא. ומי שלמד מורה הנבוכים ידע מהרה מה שרמז בם הרב ז"ל בעניין דברי ר' חנינא לההוא דנחית קמיה להתפלל והירבה בתארים, כי אינם ריבוי. והריבוי הזה הכרחי לאמרו בעבור קצת ציור אלוהי. ודי בשלש שהוא כדמות עצם אחד