גִּיד הַנָּשֶׁה

… מנחה לו מברכתו. ועברו מעבר יבק והתבודדותו ומצאו איש מתאבק עמו עד עלות השחר ושנוי שמו על היותו נוצח "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל". ועל שם שרית קראו ואמרו "כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי". ואיסור גיד הנשה אשר על כף הירך מפני שנגע המלאך בכף ירכו "ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו". ופגישת שני האחים עם כל חילם והפרדם בשלום זה מזה. זה הלך לשעיר וזה לסכות ובוא יעקב עיר שכם אשר בארץ כנען וקנותו חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני …

… קח לך" ורבים ככה. ועוד כי הנפשות קושרות כל האיברים בגידים ושולחים המזון להם שהוא הדם וזהו הפשט. ואמנם הפירוש יורה שהוא מדבר על שנים עשר שבטים שנאסר להם לאכל גיד הנשה. גם לכל אחד ממנו אחריהם כמו שנאמר "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה". וכן נאסר להם ולנו הדם כמו שנאמר "על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם". וכבר הודעתיך שהפירוש גם כן הוא ממין הפשט שכוון בו להשלים הצדיקים. ואחר שידעת בו זה הענין ואמרת אותו לו אין ספק שהוא יאמר …

… והוא משותף ממנו לעבודה אלוהית אמתית וממנו לע"ז וגם ממנו למלאכים ולמנהיגים ממין האדם. והגל והמצבה שהם בניני אבנים הם עדים על הכחות המושלים הגוברים לפי המדות האלוהיות. ותרגום גל, יגר ותרגום עד, שהדותא. שתף יג"ר עם ע"ד ותמצא גיד רע וסודו ממזר הזרעה זה הרע זה הוא הרע רמז לרעה ערלה. שתף עוד ג"ל עם שהדות"א ותמצא תאוה דשגל וסודו תאות המשגל כי בה קשר לבן כחו של יעקב. והעד אמרו לו "אם תענה את בנתי ואם תקח" וגו'. ועל כן ייחס המשפט לאלהים באמרו "אלהי אברהם …

… מלאכים וחילוק חייליו ועמו לשני מחנות רמז לענין המלאכים שזכר ורמז לענין מחנים שראה. ואמר אחר החלוק הזה "אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה". וענין ההאבקות היה במראה הנבואה בלא ספק. וענין גיד הנשה ואשר על כף הירך והיותו רמז לאיסור אכילה מסוד ענין המשגל שעליו נשבע. ועל זה נאמר אחריו כי עשו בא מיד אליו וישקהו נקוד כולו וכבר החליפו בו קוף בכף. וזה הלך לשעיר וזה לסכות. וענין דינה בת לאה עם שכם בן חמור וכל הדבק לו ידוע מתוך שם דינה ושם שכם ושם חמור אביו. …