גּוֹאֵל

… עניין השביתה בשלשת ימי השבוע. ואין ספק שאלו השלש אומות נדונות בשם הזה מפני כבוד האבות כי עשו הוא אדום. ואע"פ שהאומות רבות לפי שמירת [שביתתם] הנה השלש כוללות את כולן. והיה זה השם נלקח בצירוף זה להודיע ששלשתן עתידין לדעת את השם בשם בימי הגואל האחרון כמו שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם יהוה ולעבדו שכם אחד" (צפניה ג' ט'). והסבה בידיעה זו היא רוב חכמת הגואל שנאמר עליו "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" (ישעיה נב' יג'). ונאמר בקבלה …

וצריך גם כן שתתעורר אל מה שכללה אותו זאת הפרשה המופלאה מעניין השלמת שלשת המינים הנזכרים בספר הראשון שהם הצדיקים והחסידים והנביאים. והוא שבא בפשטיה עניין היות משיח גואל ומושיע נולד בזמן שרצה השם להושיע את עמו מיד שוביהם המעבידים אותם בפרך בפה רך ובקושי מלאכה ובעבודה קשה. והשם יתברך אשר לו "נתכנו עלילות" (שמואל א' ב' ג') סיבב סבות וגלגל גלגולים עד שברח הגואל לארץ רחוקה מארץ מולדתו …

ועתה אעורר שכלך הזך והנקי אל כלל העניין ההוא כולו זה שהעניין בכללו שם הוא שיש שם גואל עם אהוב מעם שונאו והגואל הוא מלך נלחם עם מלך העם שכנגדו אשר מיצר לשלוח עמו של הגואל לעבוד את מלך מלכי המלכים כלומר עבודת אמת והשונא מעבידו עבודת שוא שהוא עניין קיום הגופים בחמר ובלבנים ובכל עבודה בשדה. וזהו בניין ערי מסכנות ומזון. אין בכל שום דבר רוחני כלל אבל הכל גופני גמור ומי שהוא עוד היום  משתכל בזה לבד עודנו במצרים ומלכו הוא פרעה מלך מצרים שסודו מלך שר הרוחות שכל רוח ורוח יקרא מצר ואם כן מצר הם כמו כפלים כגון פעמים וזה מפורש בלשון הקדש.

… שיעור בערך אל ים החכמה. ועל כן נשוב אל דרכנו הקל להבינו לכל מבין לשון יהודית שהיא לשון הקדש. ואמנם לפי פשוטי הספר בכלל בקצור אחד הסכימו שאין צורך כל כך לפי דרכינו זה, כי כלל הפרשה הראשונה לפי פשטיה היא שרצה הגואל הראשון להודיע כוונתו וענייניו לגואל האחרון וכל הנמצאים בין שניהם, ממי שמעיין בספרו היום או עיין לשעבר או יעיין להבא. והוא שאמר שסבת גלותם היתה מכירת יוסף, ומנה הבאים לגלות כמו שמנה היוצאים. ודלג המניין לאחור ולפנים (משבעים) [משבעה] עשרות לששים …

… והדמיון, והסוד ל"ה כוון כלומר שלשים וחמשה חלונות שחלוקם יוצא מכח ז"ה ז' פעמים ה', ורמזו "ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי" ברכה עם ברכה הם שווים. וסוד זה מורה על יום הזכרון בסוד כפל זכר וזכר, וזה כי הגואל בבואו יביא בפיו הזכרת השם לאמר זכר זכרתי אתכם במקום פקד פקדתי אתכם. והרמז "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר". ואלה רמזי הזכרון בם הכל תלוי "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג' כב') "וזה זכרי" …

מכאן שהסופר השלם שהוא הגואל עתיד לקבץ גליות כמו שמקבץ אותיות ומחבר ספרים ומספרים ומחדש ומספר חדשים לבקרים ומגלה הנסתרות ומרבה באלה הדברים לגלות ערות אלהים אחרים. מפני היות סוד גדול מפורש י"א א' י"ו חמר לאדם בקשר אהו"י חתום על חטה שמכפלה ומהרכבתה הראשונה יצא דם. …