צָדִ"י

5 הפניות ב־1 ספרים

מפתח הרעיון

עמ' קעד§68

בין ס' לצ' יתכן לטעון עלינו בטענה זו מפני שאין דבר מבדיל בניהם. ואם כן בזה אני מודה על האמת כי זה שאנו משוים בין בטוי שניהם הוא טעות שנפל בפינו בעת הקריאה, ולא דקדקנו על אמתתו. וכשדקדקנו שבנו על אמתתו ודגשו הצד"י מעט כדי להבדיל בין שניהם מעט הבדל ודי, אל תפלא מזה, שהנה בקריאת שמות האותיות שיטעו רוב המדברים בלשונינו, על כן אבארם אני פה ואפרש שניהם בע"ה.

עמ' קפז§81

כי אם ה"א לבדו, וזה לעניין גדול. גם כן כ' וחי"ת ציורם אחד בעצמו ושנויים תשמעהו לפנים. ובין ו' לזיי"ן שהזיי"ן בעל שני צדדים בראשו והו"ו בעל צד אחד בראשו והוא צדו של פניו. ובין ל' לק' הפוך כהפוך ג' לדלת. ובין ע' לצ' שהצדי יותר מיושבת על תחתיתה אך העין יותר מעוגלת מעט מלמטה, אך לזאת שני ראשים ולזאת שני ראשים. ובין ח' לתי"ו רגל אחד תוספת בתי"ו. וכבר הודעתיך כי ציור חי"ת וה"א קרובים, גם כן החי"ת והתי"ו. ואל תאשימני על קוראי האותיות בשם זכרות לפעמים,

עמ' קפט§83

חוזרים חלילה מאלף לאחד, ואם כן חסרו מתשלום ציורי המספר חמשה מספרים ושמום הצופים כלומר הנביאים בציור שדומים לכ'מ'צ'פ'נ'. והורו לנו בהם [חכמה] זו כמה גדולה. שהנה פ"ץ הם ציורים מובנים שהם במספרם הולכים כשורה, ושב פ"ה קצר פ"ה ארוך, צד"י קצר צד"י ארוך, ומה שהיה יושב בו שב עומד. וכן כ"ף ונו"ן אלא שאין כ"ף ונו"ן הארוכים הולכים כשורה במספרם עם הקצרים הנקראים בשמם. ומ"ם פתוחה שבה סתומה וגם היא חוץ משורת המספר. וזה כולו לעניין תשמעהו. דע כי פ"ה קצר מספרו

עמ' רב–רג§98

ע שמו עי"ן ומספרו שבעים. זה ציור בעל שני ראשים כמו שהאדם בעל שתי עינים, ומתפשטים למטה. ובא אחריו צד"י ושניהם יעץ דין והם ע"ץ מלשון עצה. וזה עי"ן מעיין לכל צד ולכל פנה עד הוציאו דבר לפועלו כלומר עד צודו מה שכוונתו לצוד והוא צידת הרוח הקופית הבהמית בכל כוחותיה הרואה למטה ולא למעלה כמו שרמזנו בסודו לפני זה. ומספר שבעים שבעה מלשון שבועה. ושבעה ביארנו שהוא מלשון שבועה ושבוע והשבעה. ועל כן היו הלשונות והאומות והכתבים והשמות במספר שבעים לפי הכל, גם כן תלוי בשבעה כוכבים ובשבעה שערים כמו שהוא מפורש בספר יצירה.

עמ' רד§101

צ שמו צד"י ומספרו תשעים. זה הציור כציור העי"ן אלא שזה יותר מיושב כמו שאמרתי לך. ולו שני ראשים והם יושבים על הרוחב התחתון, כי אין לו רוחב אחד כלומר שתי דעות יש בציור הראש, והוא כח שני היצרים שהם דנים זה את זה ומכחישים זה את זה