צַדִּיק וְרָשָׁע

… השלם בשלשת הדרכים הנזכרים אשר הם מסודרים אצל השם. ואע"פ שהם אצלנו בלי סדר לפי מיעוט דעתנו כי זה דומה למשפטי השם בהשגחה האנושית הפרטית שיחשבו הפתאים עם היותם פילוסופים מן האומות, שהשם בלתי משגיח בפרטים, בראותם רשע מכתיר את הצדיק וחסיד ונביא עניים וסכל ונבל עשירים. וכל זה מסודר מהשם בלא ספק בסדר נכון ושלם. ואנו עיורי רוח וסומים מדעת ונבקש לשפוט את שופטינו. כן עניין הפתי ההוא אשר לא ידע דרכי הקבלה ומלמדים אותה לו, ורוצה להקשות על מלמדיו ולומר להן שאין זו הקבלה ראויה …

… ואז יקיים לו השם מה שייעד לו כשאמר "ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד" ושאר הברכות כלן. ואם אין לו לא זה ולא זה אין לו מן הברכות אפילו אחת מהן, ואם תקשה והלא אין בידו שום מצוה לא בידיעה ולא במעשה. ואנחנו רואים מעשים נגלים בכל יום שהרשעים הם המצליחים תמיד יותר מן הצדיקים. וגם שלמה אמר "יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים" (קהלת ח' יד'). תשובה לקושיתך הוא העיון בנשמתך אם היא דבר אחד עם גויתך שמהם תבין שהגמול לזה עונש לזה, והענש לזו גמול …

… בעבודת ע"ז ולא נאבדו בה. והתורה אומרת "לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת בגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך" וכו'. ואם כן יורה זה שלא מצד צדקת ישראל אבל מצד רשעת האומות ההם, וגם בסבת קיום ברית האבות. הנה שתי סבות גדולות. והנה זה קשה שאם גזר השם עליהם מימי האבות לאבדם ולהשמידם לא היה זה מפני רשעותם אלא מפני אהבת האבות. ואם היה מאז מפני רשעתם לא היה אם כן מפני אהבת האבות. …

וכל המאמין שהנפש החיה שהיא המרגשת נשארת אחר המות הוא העיור שזכרתי. והחושבים שיקום בתחיית המתים ויקום יצרו הרע עמו אין למפלתו כי יצ"ר ר"ע הוא רש"ע. והכתוב אומר "על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים" (תהלים א' ה'). וחכמי האמת ז"ל אמרו תחיית המתים לצדיקים בלבד. אחר שגלו ברמז אמרם ירידת גשמים לצדיקים ולרשעים. עם היות גשמים משותף אל מטר ואל …

ודע כי יצר הרע והאיש הרע הם שרש וענף והוא שאין שם יצר הרע אין שם איש רע. והנה היצר הרע אפילו אם מינוהו בדין אמת והוא הפך ממחשבתו ומחפצו, לעולם יאמר שהשכל עושה לו עול עם היות השכל דיין אמת ודן דין אמת לאמתו. וככה יקרה לאיש הרע עם השופט הנאמן. …

כבר ידעת מאמר חכמינו ז"ל לפי עניין זה הכתוב על דרך פשטו שקימוהו לפי מה שזכר בו יחזקאל בין צדיק לרשע ובין בעל תשובה לתוהא על הראשונות, אלא שהם דקדקו במלת איש ואמרו עד שיהיה איש כלומר בר מצוה שהוא בן י"ג שלמים ושיתחיל להיכנס יום א' בשנת י"ד. וסימן להם אם ל"א יגי"ד וישא עונו שכן נאמר בכלל הכתוב ההוא קרוב …

… הברכה והקללה ואין דבר חסר כי אם תשובה מאתנו ומילה מהאל ללבינו. שהיא סבת אהבתינו את השם בכל לבבינו ובכל נפשינו למען חיינו. והאלות תתגלגלנה לאויבינו שאי אפשר לעולם האדם בלתי טוב ורע וברכה וקללה ומות וחיים. כמו שאי אפשר למינו בלתי צדיקים ורשעים ובינוניים ובלתי אמת ושקר מעורב. ועל כן תלה הכל בבחירתינו ואמר לנו "כי קרוב אליך הדבר מאד דבר האדם בפיך ובלבבך לעשתו". ואמר עוד "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע". ואמר לנו שהכל תלוי בידינו …

… ששה סדרי משנה גם כן על פה וספרי וספרא וכוליה תלמודא עם פירושיהם בגירסא על פה בכללם בפרטי פרטיהם, לא תוכל עם כל זה להגיע אל שום מדרגה ממדרגות הנבואה עד שתלמוד צירוף האותיות ונתיבותיהם. ואע"פ שעם כל זה כבר תהיה מכלל הצדיקים ומכלל החסידים שזכרנום במפתח החכמות שהוא הספר הראשון, עם כל זה הדרך שאתה צריך אליו לבוא בו בשום דרך מדרכי הנבואה האמתית אי אפשר לך בלתי ידיעת צירוף האותיות תחלה. וזה כי כמו שאי אפשר לדעת דבר מכל מה שכתוב בספרים עד שילמוד …

עיקר סוד הרעות והטובות-ממה שזכרנוהו מעניין החמר והצורה יובן זה הסוד כולו או רובו לכל בעל דעת. אמנם אודיעך כי עניין מה שאמרו חז"ל "צדיק וטוב לו-צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו-צדיק בן רשע, רשע וטוב לו-רשע בן צדיק, רשע ורע לו-רשע בן רשע". (ברכות ז). תדע לך כי זה כולו אמת מצד אחד, אך לא כפשוטו, והתורה על זה לעדות נאמנה. כי אברהם היה בן תרח והיה צדיק בן רשע, והיה ברוב ימיו צדיק וטוב לו, דכתיב …