צֹאן

… לבד מפני שהבתולה נמשכת אחר בעלה מאד יותר משאר נשים ולכן אין לנו פחד ממנה להמשיך את בעלה לע"ז כל שכן אחר התגדלה בחיק בעלה. והבהמה כללה שני מינים, שנים מהם טהורים וראויים לקרבן ואחד בלתי טהור והוא החמור. אבל הצא"ן והבק"ר מהם הוצ"א הקרב"ן מפני קצ"ר הנבוא"ה ומהם הוב"א הקצר"ן מפני האב"ק הרצו"ן. כעניין "ויאבק איש עמו עד עלות השחר". ולפי שני מינים הכחות האלו המכפרים על האב"ק הנוצ"ר היתה הנבוא"ה זכ"ר ונקב"ה, כי מל"ך השדי"ם שהוא עי"ן זי"ן אל"ף …

… בידך דמו ונשאר מסוד זה י"ן והוא ס' וסוד הכל דמיון הוא דמיוני. ו"מי נדה לא זרק עליו טמא הוא", ל"א זר"ק עלי"ו, ל"א הבר"ק עלי"ו, ל"א הקר"ב עלי"ו, עלי"ו הדמי"ם, מן הדין תבין סודו. ומ"י נד"ה ל"א זר"ק עלי"ו דמיון הבק"ר והצא"ן שזכרתי והוא היום כדי לעמוד עוד כנגד הכח העגליי הנקרא אלהי זהב. נשארו לנו מצות כמספרם מ"ו י"ד ורמזתיו למעלה בסימן דמי"ו ב"ו. ואמרו "אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם". ביארו שלא ימשלו כחותם עליכם שאתם ממשלתכם למעלה …