צִפֹּרָה

4 הפניות ב־3 ספרים

מפתח השמות

עמ' ג§6

זאת הפרשה כוללת לפי פשטיה ענין לידתו של משה ואיכות גידולו ומקריו והצלתו מגזירת נילוס על ידי נסים ועל יד בת פרעה. וכוללת עניין הרגו את המצרי וברחו על זה מפני פרעה מארץ מצרים לארץ מדין ודבר אשתו צפרה בת כהן מדין ולידת בנו שם. וכוללת עניין שוועת בני ישראל ונאקתם לשם ושמעו אנחתם וצעקתם אחר מות מלך מצרים. וכוללת היות משה רעה צאן בהר האלהים חרבה ושם נגלה אליו מלאך יי'. ועניין הסנה ומה שאמר משה לשם בעניין שם השם ומה

מפתח הספירות

עמ' מד§41

ואמנם לפי דעתי אין העניין נקשר פה בדבריהם עם כל טענותיהם לפי פשוטו. והעד אמרם "הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר". ואין ספק כי לא לקח משה אשה אחרת על צפרה אשתו, וצפרה יפת תאר היתה מאד ולא יתכן אצלי שעתה  נפרד משה ממנה. ואם מאשימים אותו על שלקחה יפת תאר ולא יסבול פירוש מתוקן כפשוטו בשום פנים בזה המקום. ואמנם יחייב זה ההעלם הגדול לפי שהעניין בנסתרו, ואז יקשר הכל

עמ' צ§90

בם פה. ואמנם באומרו שזה כנשבע בחיי המלך וזה כנשבע במלך עצמו שנאמר "חי יהוה וחי נפשך" (מלכים ב' ב'). יש לזה סוד החיים הנבדלים והחיים שאינם נוספים על עצם הדבר הנקרא חי ובהם נבדל האדם מן העליונים הנבדלים. ונקמת המדינים שאשת משה מכללם ואסיפתו אחר הנקמו מהם ידענו ברור שהכוונה בזה על חמשת מלכי מדין. והם שנאמר בם "וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן

סתרי תורה

עמ' קמא§237

קבוע למלאך המות הנרמז אשר הוא שטן והוא מלאך המות והוא יצר הרע והוא כח הדמיון שבלבך השורה על מוחך והוא חכם להרע, ולהיטיב לא ידע. והוא חונה על לבבך בעניין בלבול לב ולב. ופעם נגלה לך להמיתך ולבלוע מילתך אם לא תעזרך צפרה אשת משה להיותך חתן דמים למולות ותמול ערלת בנה בלקיחת צר ובכריתת ברית. ופעם נסתר ממך עד שאתה חושב שלא תמות עד שתזקין, ואע"פ שהוא עומד לפניך ורואה עצמך ואתה אינך רואהו, ופתע פתאום חוזר עליך ומבקש חלקו. וכן תמיד עת אחר עת יום אחר יום