צוֹמֵחַ

8 הפניות ב־3 ספרים

אמרי שפר

עמ' לט§76

מיוחדת מוספת על הכוונה הכללית. אך היא כוונה למטה מכוונת בריאת הנביאים ולמעלה מהכוונה הכללית המסדרת הכל. גם שאר אישי מין האדם יש בבריאתם כוונה אחת נבדלת מהכוונה הכללית הגבוהה הכוללת שאר אישי מיני בעלי חיים. גם היא נבדלת מהכוונה שבה נבראו הצמחים. גם היא נבדלת מהכוונה שבה נבראו המקורים (מחצבים) גם היא נבדלת מהכוונה שבה נבראו היסודות הארבעה. גם היא נבדלת מהכוונה שבה נברא החומר הראשון.

עמ' מז§93

ומהנה אצטרך להודיעך מה שאפשר לי לגלותו משם המפורש המיוחד וממה שנמשך אחריו להשלים בידיעתו אמיתת מהוות שכלך המקיים נפשך לנצח נצחים בחדר הפנימי העליון הנקרא צרור החיים לנפש המשכלת. ואומר, שהשם המפורש הוא נפש ישראל וישראל נפש שבעים אומות והנה הוא נשמה לנשמות. והאומות נפש לכל חי בלתי מדבר והחי נפש לצומח. והצומח נפש לכל מתכת ואין למתכת נפש כי אם מזג ועירוב ארבע יסודות.

חיי הנפש

עמ' צ§116

השגה בעולם, ולא צורתו הטבעית משגת גם כן וא"כ שניהם מתים, שכל חי משיג וכל משיג חי. כי בעלי חיים רובם משיגים ומרגישים ורובם מדמים גם כן, אך אינם לא מדברים ולא משכילים, ואין נפשותם שמימיות כי אם יסודיות. והעד התורי בצומח, "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו" (בראשית א' יא'). ובחי, "תוצא הארץ נפש חיה" (שם כד'). אך באדם, "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" (שם כו') לא מן הארץ לבד. ואם כן המעלה העליונה במציאות היא השכלית, והיא שנית למשכלת. ועל כן שב לאיוב עניינו לומר

עמ' קיד–קטו§157
בני הט אזנך ושמע פלאותואגידך כהיום תעצומה
אלהים רם עלי כל רם ונאורושלח אור לתבל על בלימה
ומאורו לעולמי עד להאירנפשות אך בנפש החכמה
ומנפש חכמה אור לחיהוהחיה צומחת מקימה
ומאור צומחה נהיו שחקיםוכוכבים וירח וחמה
ומיסוד השחקים נהיתה אשוהרוח ומים ואדמה
וארבעתם יסודות לכל הברואיםלמתחת שחקים לא לרומה
עצי שדה וכל עשב ואבןוכל חיה ומיני בהמה
ושלח אלי קצות אורי שלשתנפשות לחיות כל באדמה
מאור צמחה לכל צמח אדמהותחיה כל ותתן בו נשמה
והשליט את בני אדם עליהםבשומו בם מאור חכמה נעימה
ובה ידע אנוש הטוב והרעולא ידע יקום בלתו מאומה
לזאת שדי יביאנה במשפטעל חטאה אשר עשתה ואשמה
ונפש היא בהולדה סבלהומדעת אלהיה ערומה
ועל איש לחנוך נפשו בהשכלודעת אל ולקח טוב וערמה
ותדרוש ממאור שכל תבונותותורה עוז שהוא מכל עלומה
ואם תטיב עשות תשוב לקונהותעלה אל יקר הודו וראמה
וכי תאמר בדרכה בעלותהאני תמה באמונת אל שלימה
בגן עדן לפניה רצון אלותבל תעזוב מדבר שממה
ותלכי אל אור מחצבתהמקום זהרה ועוז עם תעצומה
ולא תרגז לעולמי עד ולא אתתשא כלמת חט ואשמה
ותתעדן במעדני רצון אלותראה אור הדר כבוד פנימה
וכן ילמוד נפש ברום אלמאור שכל דבר השכל וחכמה
ואם תחכים ביראת אל ואם לאלאולת תהילה עם כלימה
ותאכל מפרי ידה מגדיםותרים מתבואתה תרומה
זאת היא נחלת עבדי יי'ומשכורתם עלי חסד שלימה
והנפש אשר תהיה סכלהפתיות סוררה כל ידעה מה
ותטוש את ברית יוצרה ותהידעתו פליאה נעלמה
אשר כמעט דבש תכל תפתהותתגאל בפת בגה ותצמא
הלא לכם עבוד אל חי בעודהואולי נפשכם מחר רחומה
והקיצו ואל נא תאהבו נוםהלא תחת אדמה רוב תנומה
ללמד נפשכם דעת קדושהונפש מבלי דעת שממה
ואם לא נפשכם תהיה שכולהומחסד אלהיה יתומה
והחכמה ידיעת אל ועובדווזאת תורת השם תמימה
לזאת עבדו אלהינו בשמחהביראה ובאהבה נעימה
עמ' קמא§202

מושלת עליהם ברשות דעתך. ויש לה כוחות שאינם ברשותה כלל כל שכן שאינם ברשות דעתך. ומי שאינו תחת רשות דעתו אינו מכלל הנדונים בכח האלהי, אבל הוא מכלל הנדונים מכח טבעי, שהאחד ב"ד של מעלה, והשני ב"ד של מטה. והכוחות הצומחות, ר"ל אורך הגוף ורחבו ועמקו אינם ברשות דעת הנפש, כי אם ברשות טבעה. והטבע מוכרח ואנוס "ואונס רחמנא פטריה". וכמו שהאש שורף בטבע, כן הנפש גם היא מארכת את הגוף ומרחבת ומצמחת אותו לפי טבע הרכבת מזג החמר. וזה הכח נמצא ג"כ באילנות ובעשבי האדמה, והנה אינם

עמ' קנב§228

הראשונות וכוחותיהם ופעולותיהם ידע מהם עיקר עצמו הניזון ועיקר הכח הזן, אשר כוחותיו לפי פעולותיו הם שבע כנגד שבע ספירות הנאצלות ממנו. וסוד הז"ן כסוד הבנ"ה ועל כן שם זי"ן הוא שם בינ"ה. והחכמה והבינה שיתופם יחד כשיתוף הכח המרגיש עם הכח הצומח בחי. ושיתוף המחשבה והחכמה והבינה כשיתוף הכח הדברי עם הכח החי ועם הצומח. ועל כן ראוי לדעת שהשלש ספירות הראשונות הולידו והשפיעו והאצילו שלשת הכוחות הראשונות המנהיגות הגוף הזה המורכב מהיסודות הארבעה, שהוא בכללו

ספר החשק

עמ' כב§100

ואמנם הטבעיים שהם בלתי משיגים אשר לזה חנן השם דלים נושאי הציורים בכח בדומם והיסודות והצמחים. והחומר הראשון והצורות הראשונות הקרבות לו והמניעות אותו, הנה גם בהם נתן במדת חשק אך לא חשק, והוא שהוטבעו בהם כוחות לבקש התחלותיהם תוליד תמיד, ולפי זה החומר הראשון פושט צורה פרטית לחלק מחלקו, ולובש צורה

עמ' סא§244

היא כוונה אלוהית ג"כ היא המשל המשלמת מציאות האדם. ואין דבר מן הדברים הטבעיים כל כך קרובים אל זו הפעולה כמו האותיות המוסכמות אחר מציאות האדם. כי מציאות החמור והשאר בעלי חיים רחוקים בתקון מזו החכמה ההכנה, כל שכן הצמחים והדומם שהם רחוקים יותר מאד. ולולי צורך האדם שהוא צריך אליהם, מהם בהכרח לפי טבעיו, ומהם לתועלת, ומהם לעזר קרוב כדי שימצא כל צרכיו מוכנים בקלות ובמהרה, ולא, לא היו נמצאים כלל. נמצא שכולם הכנות קודמות לצורך האדם ולתועלתו כדי שיגיע