צַדִּיק

… עליה שהיא חיה בכח חיי העולם הבא ואפשר שתצא מן העולם הזה חיה ואפשר שתצא מתה. ואמנם מיתתה היא בצאתה מן העולם הזה בלתי צורת חכמה וצדק, כלומר שלא היה בעל זאת הנפש לא צדיק ולא חכם אבל היה רשע וסכל. ואם כן סבת חיותה לפי דרך זו גם כן היותה היא צדקת וחכמה ובעבור שיתקיימו שני הענינים האלה ביד כל אחד ואחד מבני אדם, נתנה בו תחלה דעה שכלית בטבע. ובעבור שתתגדל בנו הדעת הטבעית הזאת נתנה לנו תורה מורה הדרכים האלה תחלה לפי פשטיה ומחזקת דעותינו באמתיות בקבלות טובות …

… בעולם. והראיה על זה היא היותה מגדלת לנו הנביא על כל אישי מין האדם ומגדת שהשלמים שבמין האנושי אשר הם בתכלית השלמות הם הנביאים. ולמטה מהם במדרגות האנושיות לפי המעלות השלמים בחסידות הנקראים בלשוננו חסידים ולמטה מהם הצדיקים. ומן הנביאים הוא הכלל הכולל אישים שהיו צדיקים ונתעלו עוד ושבו חסידים, ונתעלו עוד ושבו נביאים. ושלשת המדרגות האלו ממין האדם הם הראוים שיאמן בם שהם לבדם בני העולם הבא בשלשת מדרגות מתחלפות גם כן. ואמנם זולתם …

ואמנם שם צדיק מורה על מי שנותן לכל דבר חקו כמו שיעשו קצת עמי הארץ שיתנהגו על פי החכמים אע"פ שהם לא למדו חכמה. ושם חסיד מורה על מי שהוא צדיק ולמד חכמה ונתחכם עד שיודע אמתת המציאות, ועל זה אמרו רבותינו ז"ל חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא, …

ואחר שגליתי לכם סוד זאת ההקדמה המופלאה אם תרצו להגיע אל היותכם צדיקים לבד די לכם בלכתכם בדרכי התורה על צורת פשטיה. ואם תרצו להגיע אל היותכם חסידים לבד די לכם בדעתכם סתרי התורה על דרך חכמי המחקר עם היותם צדיקים גם כן. ואמנם אם תרצו להגיע עם מעלת התורה אל היותכם נביאים די לכם בלכתכם בה בדרכי הנביאים שדרכיהם לצרף כל …

… אחריהם מן הקרובים בזמנם והגידה שנולד בן שלישי לאדם והוא בדמותו כצלמו וקראוהו אביו ואמו שת ואמרה אמו "כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין" ואחריו נולד אנוש ואמרו עליו שהיה עובד ע"ז אע"פ שאביו היה שלם כי אין מונע שיצא צדיק מרשע או רשע מצדיק אחר שרשות כל אדם נתונה להיות צדיק או רשע ואחר זה זכר לנו כמה ימי שני חיי כל אחד ואחד מעשרה ראשי דורות אשר היו מאדם ועד נח שהם אדם שת אנוש קינן מהללאל ירד חנוך מתושלח למח ונח היה עשירי לאדם והוליד שלשה …

… כולה שמותיו של הקב"ה וכך קבלנו גם אנחנו מפיו. ונאמר שאחר שהוא כן וכל אחד ואחד ממנו נברא בעבור שישלים עצמו. ולא ישלים עצמו מצד היות העולם קדמון ולא מצד היותו חדש אבל ישלים עצמו אחר הבראו חסר מצד היותו הולך בדרך הצדיקים שהם שומרי התורה מיראה או מצד היותו הולך בדרך החסידים שהם שומרי התורה מאהבה או מצד היותו הולך בדרך הנביאים שהם שומרי התורה מיראה ומאהבה והם בתכלית השלמות. ודרך השלמת עצמו של הצדיק הוא לקבל מפי השלמים כל דרך מורה ענין השלמתו …

… עשר שבטים שנאסר להם לאכל גיד הנשה. גם לכל אחד ממנו אחריהם כמו שנאמר "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה". וכן נאסר להם ולנו הדם כמו שנאמר "על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם". וכבר הודעתיך שהפירוש גם כן הוא ממין הפשט שכוון בו להשלים הצדיקים. ואחר שידעת בו זה הענין ואמרת אותו לו אין ספק שהוא יאמר לך יישר כחך שעיינת ומצאת כונת הפירוש שכוון בו המחבר יהיה מה שתרצה. ואמנם עוד יאמר לך פקח עיני לבך וראה כי יש בו עוד דבר שני מעולה ויותר קרוב אל …

… החסידים ונגזר מן גו ומן חן מעורר על היותם גופים בעלי חן, הם סובבים ומקיפים המקום היפה. כי אשה כושית ענינה יפה כענין "שחורה אני ונאוה". והנה אלה למטה מן הראשונים. ושם הנהר השלישי חדקל חד וקל, זהו מין הצדיקים שאע"פ שהם בעלי חדוד הבנתם קלה והם למטה מן השניים. ועל כן לא נזכר בם סבוב אבל הליכה אמר בם "הוא ההלך קדמת אשור" כי יש להם קצת הקדמות בענין העיון והם הולכים בדרכו אבל אינם מקיפים בו בשניים. והנהר הרביעי הוא פרת לא יזכר שמם כי לא זכר בו שם והם המון הפתאים …

… האדם מצורת הקוף כהשתנות צורת הפרד מצורת החמור, שהם שני מינים קרובים להדמות זה לזה ואע"פ שהאחד מהם ממזר ונברא מכלאים. וכבר נאמר בסוד זה של תחית המתים גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים, תחית המתים לצדיקים בלבד. ועוד נאמר שם צדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים, ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים. והנה הצדיקים אצלם כל הכחות השכליות וחייהם, הם בם בהמצאם בפעל ומיתתם היא בעודם בכח. כי שם מיתה כשם העדר לפי ענינו. והרשעים עם היות להם מציאות שזה הוא ענין היותם חיים, …

ראה ויתבונן כמה היתה דרך יוסף הצדיק ישרה. שכל מה שצער את אחיו לא כוון בו אלא כדי שימחל להם עון מכירתו ושנאתם אותו חנם. שהרי סופו הוכיח על תחילתו, שאם היה עושה כל מה שעשה על דרך נקמה היה יכול להרגם כמה אלפים פעמים או ליסרם ביסורים קשים. ולא עשה דבר מזה אבל נחם אותם "וידבר על לבם". וכשהתודע להם כמו שבא בפרשת "ויגש אליו יהודה" אמר להם ועתה על תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי וגו'. ואמר עוד וישלחני אלהים לפניכם וגו'. ואמר עוד ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה וגו'.

… באמת הם השכל והמדע והחסד והצדק, ומיתתה היא הסכלות וההוללות והאכזריות והרשע והדומים להם. והם הם באמת הגמול והעונש. כי הצדק שהוא חיים הוא גמול לנפש והרשע הוא מות הוא עונש לנפש. ועל זה נאמר בדבריהם ז"ל "צדיקים אפילו במתתם נקראים חיים ורשעים אפילו בחייהם נקראים מתים". והגוף החי הוא (אמת) [המת] הרשע שמאתו בא הרשע ר"ל החומר. והנפש החיה המשכלת הצדקת והיא קיימת נצחית בחיותה ומאתה בא הצדק ר"ל מהצורה הנפשית השכלית כמו שרמז הרב ז"ל בחלק ג' בפרק ח' ומהמקומות אשר העירותיך …

… תאכלם, זה קל לדמותו שלא יתכן להיות כן, כי אין לה פה ולא שינים ולא לשון ולא ושט ולא קנה ולא בטן, שכבר בטל כל זה ממנה. ואם כן שכבר ידענו ששכר הנפש עניין אחר לא זה, כי העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. וכן פירש הרב כל זה בפירוש יותר רחב מזה בפרק חלק. והנה אם כן תענוג הנפש כתענוג המלאכים וכתענוג השם ותענוג חכמי הנפש בחייהם קרוב לתענוג הגלגלים, שגם הם בעלי נפש משכלת. אלא שאנחנו יוצאים בשכלינו מכח לפעל. …

… תאכלם, זה קל לדמותו שלא יתכן להיות כן, כי אין לה פה ולא שינים ולא לשון ולא ושט ולא קנה ולא בטן, שכבר בטל כל זה ממנה. ואם כן שכבר ידענו ששכר הנפש עניין אחר לא זה, כי העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. וכן פירש הרב כל זה בפירוש יותר רחב מזה בפרק חלק. והנה אם כן תענוג הנפש כתענוג המלאכים וכתענוג השם ותענוג חכמי הנפש בחייהם קרוב לתענוג הגלגלים, שגם הם בעלי נפש משכלת. אלא שאנחנו יוצאים בשכלינו מכח לפעל. …

… לא בעניין כלל. ומזה קריאת אור וחשך יום ולילה, הוא כעניין אמרו "וראיתי אני כי יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך" (קהלת ב' יג'). וכן נאמר "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו' כג'), והוא אור נברא, אור גנוז שגנזו לצדיקים לעתיד לבא ואין הרשעים ראויים להשתמש באור ההוא. כי כתוב "כי עמך מקור חיים ואורך נראה אור" (תהלים לו' י'). ו"אור צדיקים ישמח" (משלי יג' ט'). "ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום" (משלי ד' יה'). "אור זרוע …

… תחת כסא הכבוד שהוא למעלה ממנו. וכבר הודעתיך למעלה סוד ש"ר צבאו"ת בדרך הקבלה. אמר על הז' שהוא אדנ"י לשון חנינה ורחמים ונ"ל מפני שמורה אדנות ומנהג האדון הטוב להיות מרחם על אדניו עבדיו. אמנם אני לפי דעתי כבר הודעתיך שהוא מורה צדיק, וידוע כי הצדיק הוא שקבל שפע מצדקה כמו שהודעתיך על המיוחד שמורה צדקה בסוד העולם הגדול. ועל כן נקרא צדיק על שם התואר מפני שנמשך גם כן אחריה תמיד. וגם דברים אחרים הודעתיך בו. ונאמר על הח' שהוא המיוחד ואומר בו מה שפירשו רז"ל עליו בעניין כדכתיב …

… בם ופושעים יכשלו בם" (הושע יד' י'). הנה כבר גילה הנביא כל הסוד והוא יושר דרכי השם, ועם כל יושרם אין הפושע יכול להנצל מהכשל בם בעצמם. ומי ראוי שיכשל בדרך הישר, כי אם העיור, שאין לך עיור גדול מן הפושע, ואין לך פקח גדול מן הצדיק. על כן, במה שבו הצדיקים משכילים, בו בעצמו הרשעים נכשלים. והנה ראה עקיבא, מה שראה אָחֵר, וזה השכיל וזה נכשל וזה אמר שתי רשויות ולזה נאמר שלום שלום. אבל "אין שלום אמר יהוה לרשעים" (ישעיה מח' כב'). ורמז …

וכדברי דעת סוד מאמר האומר לב בנפש כמלך במלחמה, ולא אמר נפש בלב, וסוד באר"ץ, בחומ"ר הל"ב שסודו עליון ותחתון. והנה טו"ב ור"ע וסוד חוצ"ה לאר"ץ נפ"ש שהיא זוה"ר האו"ר ושמה תה"ו ובה"ו. ואחר שתשרה שכינה בפר"ט שסודו פרגו"ד שהוא גו"ף צדי"ק תשרה בנפש שהיא חוצ"ה לאר"ץ. ומאלו הראיות המקובלות יש בידינו מהם בלי קץ. רק חכמת הטבע מעידה שהשכינה בכל מקום, ושורה על הראוים, ולא תשרה על מי שאינו ראוי, לא בארץ ולא בחוצה לארץ, בין לדעת הפשט בין לדעתנו שלא תשרה על מי שאינו ראוי, לא על לבו, ולא על נפשו וזה מבואר.