צֶבַע

4 הפניות ב־2 ספרים

אמרי שפר

עמ' עח§196

התשיעיות והם אֶלף פחות אָלף שהוא אחד וכולל כל כ"ן אותיות בשלוש ט' ט' ט' שכן הם ושמם טת טת טת וסודם אח"ת לאח"ת למצוא חשבון. ולכשיחוברו אלו עם שלשת חלקי השם שהם ג"כ ב"ע ב"ע ב"ע יעלו שלשת דרכיהם טב"ע טב"ע טב"ע או אמור טבע צבע או צבע טבע כי הכל שווה ומספר שלשתם כ"ז רי"ו וסימנם ויזכ"ר כי בשר המה. וכללם לב גבור או לב ארי לבריא או לב ירא. ומאלה תכיר שאריתם. וסוד טצ"ץ מטטרון שר הפנים שסימנו מש"ה. וסוד רי"ו הוא חרב"ו. ועל זה העניין בא בקבלה סוד מי שמוסר

עמ' עט§197

ואחר זה תדע שאם תחבר טבע עד י"ה פעמים יעלה מספרם ארי"ה והוא רי"ו. וכולל שנ"י השרשי"ם. ואם תחבר טבע עוד ו"ה פעמים יעלה מספרם תתצ"א. והנה הם השרשים לב"ד, ויורו על היות להם שרש טבעי והוא טבע החומר הראשון שהוא מוכן לקבל הצורה על פי הצבעים המבדילים בין הטבעים ותדע כי הקשת אשר הוא השרש מורה על הטבע ומעיד על הצבע ומגיד חבור הטבעים עם הצבעים ומודיע כי הטבע מגלה הגולם ומפרסם החומר והצבע מגלה הצורה והתמונה.

ספר האות

עמ' לו§244

ואשמע ההבדל הגדול אשר בין נפשי ורוחי ואשמחה בו שמחה גדולה מאד ואדע כי נפשי שכנה על צבעה במראה האדומה כדם ורוחי שכנה על צבעה במראה השחורה כדיו:

עמ' לט§248

האיש ההוא והדרו וכח גבורת לבו מרעיש כל הארץ ומגעיש לבות אנשי חיל ועמו בעלי זרוע פרשים ורגלים אין קץ בלתי גבוריו: ובמצחו אות חתום בדם ובדיו לפאות השתים וד-מות אות בדמות מקל מכריע בנתים והוא אות נעלם מאד: צבע הדם שחור היה ונהפך לאדום וצבע הדיו היה אדום והנה הוא שחור ומראה האות המכריע בין שתי המראות לבן: פלאות הוא מגלה החותם המפותח תוך מצח הבא על פיהו מתגלגל ונוסע כל צבא חיל: ואני בראותי פניו במראה נבהלתי ונרתע לבי בקרבי ונתר ממקו-מו