צוּרָה רִאשׁוֹנָה

ומפני שטבע מהותינו גזר שנהיה חיים ומדברים וסופינו למות ואין המות כי אם פרידת המורכב ואנחנו מורכבים בגויתינו ממהות החמר הראשון ובנשמותינו ממהות הצורה הראשונה, חייב בעל טבעינו המרכיבנו בזו ההרכבה האחרונה להיותינו מכירים אותו. ומפני שלא היה אפשר לנו להשיגו אלא בהשפיעו עלינו אורו ית' האיר לנו בו והחיינו עמו כאמרו "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" (תהלים לו' י'). …

… מזה בתורה ובמצות ובמעשים לא ביחסים. אבל ייבדל היהודי ביחס מבן נח, ובן נח מבן אדם, ובן אדם ייבדל מן כל חי בלתי מדבר במין, והחי מן הצומח בסוג ומין לפי ערכם, והצומח מן הדומם בטבע, והדומם מן היסודות בשרש, וכל יסוד מחבירו בצורתו הראשונה. ואמנם ישיגו מקרים לכל אלה הנזכרים מצדדים ידועים לכל דבר ודבר מהם.