לַעַז

8 הפניות ב־5 ספרים

אמרי שפר

עמ' קיג§315

עם ר' ועם ט' ועם י' לפי כתיבתנו וקרא שם הספר ככה. או אמור שהנחשב והנדבר והנכתב הוא כַרְתִ או כַרְט בלא יו"ד, כי נלך בשאר לשונות אחר ההברה לפי שאר הדעות אבל לא לפי דעת בעלי הקבלה מצד אחד אבל מצד אחד כן. ובעל לשון לעז יאמר קַרְטַא או לִיבְּרוּ. וכן לשון יון עוד בִּיבְלִיאוֹ על שם הַבִּיבְלָא על עניין בבל שקורין בַּבִּילוֹנִיאַה כי שם בלל יי שפת כל הארץ וכן בשאר לשונות על דרך משל כי הכל תלוי על כ"ב אותיות ועל צירופיהם ואין הנכתב ולא הנבטא ולא

עמ' קעו§568

א'. ועוד כולם בשני טורים לבארם יותר בסימן ב'. ועוד כולם בשלשה טורים לגלות סת"ר אמיתת מהותם ועיקר מערכתם ושרש סתרם בסימן ג' והם סוף תוך ראש שסימן נעלמם, א"ש ו"ך ו"ף ודעם. אש, כופו בלשון יון שכן פירושו. אש בלשון לעז פוכו. וצריך להזהר למתקרב אליו מלהקריב אש זרה שהיא מחשבת עבודה זרה. ועיין בשניים ותמצאם הולכים על סדר. אל בם, גן דס, שהוא האמצעי בכלל רל"א שערים מצורפים פנים ואחור מב' ב' אותיות בכ"א טורים בלתי הטור הנכפל שהוא

חיי הנפש

עמ' כו§39

ואני אגידנו לך בשתי לשונות עוד כדי שתכירהו מהם והוא בלשון יון מבדילים בשני העניינים. שהנה קוראים היום שאדם בו "שמרו", ושאר יום מהימים שעברו או שעתידין לבא לא יקראוהו כן לעולם אבל קוראין אותו "אימרא", ובלשון לע"ז קורין אותו היום שאדם בו "אוגי". והשאר עבר או עתיד לא יקראוהו כן לעולם אבל קורין אותו "יורינו" או "דיאה" בלע"ז. אף המתרגם ראיתיו מפרש "היום אתם יוצאים", "יומא דין". כן "כי אשר ראיתם את מצרים היום" (שמות יד' יג') פי' "יומא דין", וכן

עמ' פו§113

זך ובהיר נקרא אספקלריא. הנו נחלק לשני מינים עליון ותחתון במקום ומעלה, ומאיר ולא מאיר. וכל הנביאים מסתכלים באספקלריא שאינה מאירה, ומשה רע"ה השתכל באספקלריה המאירה. ושם המראה הוא "אספקלריה" בלשון לע"ז, ושם הכבוד בלשון לע"ז "קלורייא", וכן שם הזיו בלשון לע"ז "קלרו". ועל כן שם הנבואה מראה. והדמיון בהשגת הנביאים והחוזים והצופים וזכי המדע וחכמי השכל ודומיהם, הוא כדמיון מי שרואה צורת פני אדם בתוך מים זכים, ואחר רואהו בתוך מים עבים, ואחר רואהו בתוך מראה זכה, ואחר רואהו

ספר החשק

עמ' כב§95

מציאות האות. או יאמר תוך הראש תוך התוך תוך הסוף. או יאמר סוף הראש סוף התוך סוף הסוף, ולא יפרד מגלגול שלשה דברים אלו המורים על ג' הפסוקים המדברים, שסודם סת"ר א"ש כופ"ו. והנה אש כופו הוא בלשון יון מדע, גם בלשון לעז כופו הוא אש בעצמו, ומספרם כ"ף זכו"ת וכ"ף חוב"ה בעלי צורה ובכללם תכשף או"ר ס"ו, כלומר אור גנו"ז. "שש כנפים" (יחזקאל א' ו') ארבע ארבע כנפים שש. והכל בע"ב כלומר בגלגו"ל, בחס"ד. ועליך שתדע שאלה הג' הדברים המתגללים עם כל שם

ספר המליץ

עמ' כב§22

השלשה וקראם כן מלשון הרגל כלומר הם מתחזקים אצלו בהרגל ובלמוד. ועוד העירו וחדש לו שם וקראו זרובבאל בן שאלטואל וכתוב בו"ו ונקרא ביו"ד. והנה נקרא כן להורות שהוא יחתום לו רזא בלבו שהוא עניין תולדה מאל עליון, שכן אַלְטוֹ בלעז עליון גם אַלְטֵי עליונים וכן אלטוש עליונים. הודיעו שהוא יגלה לו סוד הכוחות הפועלים במציאות על פיו וקראו אז שלוחי להורות שרצונו שיגלה גם הוא מה שגלה לו בכתב או על פה. וקרא הכוחות רוחות ואמר שלש רוחותי אלה וייחסם אליו שהם לו בעבור

חותם ההפטרה

עמ' קט§4

הויה בין שם מים בין שם רוח. ומפני אלו הרמזים והדומים להם נכתבה כל ההפטרה הזאת שרמזתי. וזהו מעשה יי' אשר אמר עליו אשר נראה היום וזכר מקומו והוא ירושלם של מעלה. אמר שנגלה בכבודו בהר קדוש והוא שם הר גבוה ונקרא בלעז מונטי ברברו. וסודו חזק הקשה והוא מעשה נס אשר חזק הנשימה גם יחזק הנשמה והוא שם הנעלם שם הנקם אשר שם הקץ המשקץ והוא הששי השקרי.

עמ' קט§5

מונטי. ועל כן נאמר עליו שהוא הר עז וקשה גבוה ותלול. והנה תלול הוא ללתו והוא כמו גבוה בלעז, והוא כהמן אשר לבו עז. ועל כן שם אסתר ראש שלשת התיבות. והנה יעלה מונטי המיני הימני והוא מינטו מעיד שהוא השקרי. וזהו סוד שַקְרַמֵינְטוֹ בלעז והוא שבועה של השבוע אשר על הנסתר א"ת שד"י. והנה מצאנו בזה שני היצרים של שניהם צורת הזהב בסוד "ועשית שנים כרבים זהב" (שמות כה' יח'). ועניין זהב מזהיב וסודם שם ושם שמושם מציר ומציר כי כן היו מעשה חושב לחשב ולחשב בלחש ובלחש