לֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה

ועניין מיתת משה וקבורתו עד "כאשר צוה יהוה את משה". קשה להאריך בצירופו ואין צרך להוציאו מפשוטו בשום פנים. "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" והטעם "אשר ידעו יהוה פנים אל פנים: לכל האותות והמפתים אשר שלחו יהוה לעשות", קיים משה המלאכות והתורה. מרמז לעשות בארץ מצרי"ם רקי"ע ערפל לפרעה הרקיע הערפל. "ולכל עבדיו ולכל ארצו" הנה השונאים כלם. ואמנם סוד הכחות המופלאות שהורה בעליונים ובתחתונים ועשה אותם לעיני כל האוהבים הקרובים, יתגלה מחבור הפסוק הראשון של התורה עם הפסוק האחרון שבה. ואלה הם שניהם,