לִוְיָתָן

… "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה" לאלה. ולאלה נאמר "לאמר" בברכתו, אבל לאלה נאמר "ויאמר להם אלהים" בברכתם. ויאמר תנינים תנינם, הגדולים הגדלים כתיב, וכן גדלים תעשה לך זה חסר י' וזה חסר י', וכן פה תנינם כתיב, ונאמר שהוא לויתן והוא הנחש באמת וכשנתקלל נגרש ממקומו והיה הוא ארור. גם האדמה ארורה בעבור האדם אבל לא האדם ולא חוה אלא בעצב ובעצבון, והדומים להם במזון ובתולדת שבו היתה הברכה. והנה פרו ורבו אל"ף, ש"ר לזה ש"ר ונחתמו עם תשר"ק ונלחמו ש"ר …