לְבָנָה

35 הפניות ב־14 ספרים

אמרי שפר

עמ' עה§190

ועוד סודו מפורש יותר ז"ה בז"ה זי"ן ה"א. הנעלם אני הנגלה הוא זה. אין זה כי אם בית אלהים בי"ת בין ז"ה ובין זה. זי"ן ה"א זי"ן ה"א חכמה ובינה חמה ולבנה בי"ת נחלק. כי הו"א שני"ם והוא ר"ו ר"ו.

עמ' עט§198

ומפני שזכרתי לך סוד כח הלבנה אשר קראתו התורה בשם ה"ס נ"ה והוא בע"ר באש גם עב"ר בא"ש ועם כל זה איננ"ו אכ"ל. אזכיר לך סוד המולד המעיד על סוד העבור ועל סתרי התולדת. ואחבר אליו עניין נסתרי התקופות עד שתפלא מנסתריהם מאד ותכיר מהם עץ החיים העליון והתחתון ועץ הדעת טוב ורע ג"כ העליון והתחתון והנהר עם ארבעת ראשיים. ואודיעך איך יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. בסוד ארבע פרשיות שבתפילין שהם: שמע, והיה, קדש, והיה.

מפתח החכמות

עמ' פו§76

דבר על בוריו בקלות. ואולם צריך שתתעורר על היות הבנים כמספר המזלות ולהן אחות אחת ושמה דינה. והמדות הן י"ג אבל אחת מהן מדת הדין וי"ב מהם מדות רחמים. והצאן שם להמון העם ורועם הוא הרב המנהיגם. ושם לבן ואדום אדום ולבן דמות חמה ולבנה וצורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד. והשמים נקראים כסאו של הקב"ה שנאמר "השמים כסאי". והתרפים הם אלהי לבן שנאמר "למה גנבת את אלהי". ושם אלהים שם לכחות והוא משותף ממנו לעבודה אלוהית אמתית וממנו לע"ז וגם ממנו למלאכים

מפתח הספירות

עמ' כט§29

צוה השם יתעלה להדליק ז' נרות המנורה, רמז לז' כוכבי לכת ג' נרות מפה כנגד שבתי וצדק ומאדים, וג' נרות מפה כנגד לבנה כוכב נוגה, ונר אחד בין כולם כנגד חמה שהוא תוך הכוכבים הששה הנזכרים. ואלו הז' כוכבים הם שערי העולם בראם השם מקשה כמנורה וכנגדם בשנה מתגלגלים ז' ימי בראשית וכנגדם בנפש פועלים שבעה שערים בראש ומתפעלים זה מזה לפי קבלת

עמ' סט§66

יסבול סתרים אחרים רבים. ואומר ברמזו זה שלי כי הפרה שהצריכנו השם להיות צבעה מיוחד בעורה וקראה אדומה, ובזה נגלה לנו סודה. מאמרו על עשו "ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו". והנה יצח"ק ורבק"ה כשתחברם עם הלבנ"ה תמצא סודם בסוד מספר מחזור הירח בשאריתו והוא בי"ו תקצ"ה, וכללם תרי"ג מצות. ורמזם "עם לבן גרת"י ואחר עד עתה". והוא הדבר שצוה יעקב לאמרו לעשו על פי המלאכים אשר שלח לו ארצה שעיר שדה אדום. ואמנם פרה אדמה תדענו מפדן ארם. ונאמר "והנה תומים

שומר מצוה

עמ' ד§5

החזקה" (דברים לד' יב'), "וירא ישראל את היד הגדולה" (שמות יד לא'). וכשתדע שם הי"ד תכיר הסוד. ועוד נודע שיש י' תוך מי"ם גם יש י' תוך יין ושניהם מיניי"ם מן י' נמזגים, כי המוסיף על זה י"י וזה חסר מזה י"י בסוד חיבור חמה עם לבנה, שזה הוסיף על זה כ' וזה חסר מזה כ'. וכן חכמה עם בינה זה המוסיף על זה כ' וזה חסר מזה כ' כדמות מים עם יין. כי זה ז' עשרות וזה ט' עשרות ויתרון זה על זה ב' עשרות וחסרון זה מזה ב' עשרות. וגם שם הקדש שווי חלקיו

עמ' יד§15

לכהן והלב ללוי והכבד לישראלי. וכן כלל האדם, השכל האנושי דומה לכהן והנפש ללוי והגוף לישראלי. וכן כלל העולם, עולם השכלי דומה לכהן והגלגלי ללוי והשפלי דומה לישראלי. וכן החמה והלבנה והכוכבים, החמה דומה לכהן והלבנה דומה ללוי והכוכבים לישראלי. וכן תורה נביאים וכתובים, תורה דומה לכהן ונביאים ללוים וכתובים לישראלים. וכבר נזכר זה בספר תנחומא על פירוש "החדש השלישי" באמרו שם בריך רחמנא דיהב לן אורין תליתאי וכו'. הנה אלה העניינים משותפים עם הפשט

ספר האות

עמ' לא§213

לב ראש לבינה ומלך ללבנה אשר עליו שוכן כבוד יהוה על אחת ועשרים מעלות:

סתרי תורה

עמ' פ§132

שסודו ע"ח, עי"ן ח"ת גלגול תל"י גלג"ל ל"ב שמהם דע"ת נבוא"ה. והם כוללים צל"ם ודמו"ת אשר עליהם ניתנה התור"ה והם חלק"י התבונ"ה. כי דע"ת החכמ"ה נבוא"ה, כאשר דעת הנבואה חכמה. גם החכמ"ה והבינ"ה שווים בגימט' וסודם החמ"ה והלבנ"ה, וזה השם המצוייר מורה הכל. ואמנם האותיות השניות ההם הנזכרות אחר א'ב'ג'ד' ללי"י ועניינם לי"ל לי"ל יו"ם יו"ם והם רבי"ם וכן הולך הכל. והשלישית סודם ד'ה'ו'ז' ומשליך אחד מהם בכל גלגול מרובע ויהיה הבא אחריו

עמ' קל§219

הנקראים סמאל וכת שלו, והבינם שסודם ארבע רוחות הנמצאות עם שפע הלכות השופע בנפש אשר הוא התחלת האדם והוא תכלית הכח. וממנו יודע עניין היות תכלית היד די, ואבן ספיר לעדות עם לבנת הספיר שזו אבן טובה וזו אבן טובה. אך זו חלושה כחולשת הלבֵנה שסודה הלבָנה, וזו חזקה כחזקת האבן שסודה החמה. וכאשר הלבנה מקבלת אורה מהחמה כן הלבנה היא מקבלת שפע מהאבן. "והסירותי את לב האבן מבשרכם" (יחזקאל לו' כו'), ושני לוחות אבנים לעדות, וכן "אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן"

עמ' קפ§299

ואחור, ודומה לסיבובית מצד אחד שהיא חזרת חללה. וסוד עולים ויורדים יורה לך סוד השירה, וצורת מציאות תעיד על כל כוונתה. וסוד השירות, אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה, או אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח. ואם תבין סוד הלבנה והירח תבין זה מסוד קידוש החדש. וקידוש הירח בברכתו יעיד לך סודו ונסתרו בעניין ההשגחה האמיתית. ותנועות החפץ היא לפנים ולאחור. וסוד השירה שפע סובב שממנו מות וחיים. והסוד הגדול חכמת אליהו שבא שני הפכים בסוד אל ויה, כי א"ל מורה על מדת

גט השמות

עמ' יד§16

דבר בכאן שצריך לדבר בו אחר מה שדברנו בו. אמנם ראוי להסתירו ודי לנו בראשי פרקים כאשר אמרנו למעלה, כי נסמוך בזה על היודעים הדבר על אופנו. והאש מקיף את האויר מכל צד ואלו הן הנקראים ד' יסודות שהם חומר אחד. ומשם ואילך גלגל הלבנה מקיף את גלגל האש, וגלגל כוכב את הגלגל הלבנה, וגלגל נוגה מקיף את גלגל כוכב, וגלגל חמה מקיף את גלגל נוגה, וגלגל מאדים מקיף את גלגל החמה, וגלגל צדק מקיף את גלגל מאדים, וגלגל שבתי מקיף את גלגל צדק. ואלו השבעה גלגלים ושבעה

עמ' יח§23

ולילה, כדכתיב "ולימים" (בראשית א' יד'), וסוף שנת התקופה "ולשנים" (שם), כלומר שישלמו מהלכם שנת הששה ימים. ושנת הלבנה קרוב לשלושים יום. התקופות ד', כשתכנס החמה בראש טלה ובראש סרטן ובראש מאזניים ובראש גדי. ומולדות שהם מולדי הלבנה. ואמרו רז"ל, "אין חדושה של לבנה פחותה מכ"ט ימים וחצי ושני שלישי שעה וע"ג חלקים" (ראש השנה כה.). ובסוף י"ט שנה שהוא המחזור מהלך החמה והלבנה. ודלתי התהום כאמרו "יקוו המים" עמדו בתהום, כדכתיב "מי פלג לשטף

עמ' כא§25

הוא מלא כוכבים, כי כל הכוכבים תקועין בו חוץ מז' כוכבי לכת, כי לכל אחד מהם יש גלגל בפני עצמו כאשר נתברר בחכמת התבונה. ותנועתו מן המערב למזרח בכ"ד אלף שנה פעם אחת היפך תנועת העליון היומי, כשאר כל הגלגלים. והשנה היא לתנועת השמש והחודש הוא לתנועת הירח. שנאמר "והיו לאותות" (בראשית א' יד') וגו'. ושאר תנועת הגלגלים החמשה, בהתחלף תנועתם יהיה כל שינוי בעולם התחתון מן ההוויה וההפסד והאדים והעננים והמטר. וכל שינוי הם הסיבה הקרובה לכל אלו הנזכרים ושנויים רבים

עמ' כב§26

ושבעה כוכבי לכת הם מקבלי כוח ושפע מן העליונים, מהתשיעי והשמיני, שהם שמי שמים. ופועלים בתחתונים לגודל מעלתם, כאשר הירח מקבל כוח כולם שהוא למטה מהם ונותנם בעולם היסודות, על עצם פעולותיו בנולדים ובימים ובנחלים, כמו שהעידו החכמים. וכל אלו הדברים לפרטים עד אין קץ, כי הוא שכן ליסודות השניים העליונים וגם גופו שחור חלק אין בו מאור, רק הוא מקבל אותו מאור השמש כשיגיע בו אור

עמ' מ§48

ועתה אעוררך בכלל דרך חתימה. ודע כי הנפשות אשר בשפלים הם'], והנפשות אשר בעליונים הם ט', הרי לך כללם הנמצאים בעלי הנפש שהם ג"ט. ואשר בעליונים הם ט' גלגלים שהם מגלגל הלבנה עד גלגל המקיף, ואשר בשפלים הם הצומחת והמרגשת והמדברת. כבר ידעת כי אין נעשה דבר אלא לבעבור דבר אחר. כגון נפש הצומח שבאדם הנמצא בטבע קודם נפש המרגשת, עבור נפש המרגשת. ונפש המרגשת שנמצאת בטבע קודם נפש המדברת, ונפש המדברת

נר אלהים

עמ' סא§81

צור"ת המי"ם מצורפת על היום ומצורפת על הים, כי היום והים שווים, והוא סוד גדול מאד. כי הנה נברא תחילה יום ואחריו מים. והרמז, "יחינו מי מי"ם ב יו"ם ה שלישי יקימנו ונחיה לפני ו" (הושע ו' ב'). וסודו מ"ו ימי"ם, עולם מצוי ממגלגל חמה ולבנה שסודם חכמה ובינה, ולמי שהם בלא זכות הם להם מלאכי חבלה, ולבעלי זכות הם להם המלאכים. כי חכמה ובינה הם עולם המלאכים המאמין המצוה כי השם המציא כל מצוי משמו. על כן רמז יהי ויהי הוא יום כח כח הוא היא היא הוא

עמ' סו§87

חי ופעולת זה חיות ופעולת זה חיות גם כן. תדע לך שזה קרה ללשונות מפני מיעוט מציאות שם קבוע לכל נמצא על אמתתו, ואשר היה קצת דמיון ביניהם נקראו בשם שווה או בשם דומה. והנה חיי האדם מעולים במציאות מחיי הבהמה כמעלות אור השמש מאור הירח, ואע"פ שזה אור וזה אור בשם כללי נפרדו במעלה. כן כל המצוות אע"פ שזו מצוה וזו מצוה נפרדו במעלה פרטית. והנה כל מצוה יש לה עניין נגלה ואשר יורה עליו פשט הכתוב הוא הנגלה, ויש לה גם כן עניין נעלם ואשר יורה

עמ' עג§93

וכעניין "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא" (ירמיה כג' כד'). ובאמת כי העולם יש לו מקום וזמן וגבול, והשם אין לו מקום ולא זמן ולא גבול. ועל זה אין העולם במקומותיו שווה במעלה, אבל יש מקום שהשפע האלוהי בו יותר זך כמו גוף השמש והירח והכוכבים בגלגלים שזה יותר זך מזה וזה יותר מאיר מזה. וכמו שקרה זה לחלקי הגלגל כן קרה לקצוותיו וכן לכוחותיו הפנימיים. ועל כן המדות מתחלפות מדת הדין למדת רחמים ומדת רחמים למדת הדין, רק ההתחלה והצור לכל שהוא הסבה הראשונה

עמ' צא§116

ומלאך המות ויצר הרע. ובעבור שמחדש רוח נכון ולב חדש במשכילים, נקרא מלאך האלהים. ומפני שמדבר עם הנביאים בדמות אד"ם, נקרא אדם, בסוד "דמו"ת כמראה אד"ם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כו'). ועל כן סוד שמ"ו וסוד שמ"א וכף זכות עולה מלמטה ממים מחסד מלבנה ומצדק, וכף חובה יורדת מלמעלה אש מאש מן המשפט. "כי באש יהוה נשפט" (ישעיה סו' טז'). ואילמלא מקרא כתיב לא היה אפשר לאמרו. וזה אמת כי סוד נעלם הוא, וממנה קשה וממנה רפה. כי מדת הדין של מעלה קשה מפני שהוא מהמשפט

עמ' ק§128

הנמנים לפי מהלך החמה, שהשנים לה והימים תחת ממשלתה. על כן היום גובר באריכות ובכח וסודו אש ורוח לחמה ומאזנים שהוא מזל תשרי והוא זכרון האיל הנעקד הוא ראש השנה לשנים. והנה הוא התחלה למולדות שסודם אי"ב תצג"ש הנמנים לפי מהלך הלבנה שהחדשים לה והלילות תחת ממשלתה. על כן הלילה גובר באריכות ובכח וסודו מים ועפר ללבנה, חברם בראשי תיבות הששה ותמצא שבעבורם מעל אחר, בעבור שהכיר סוד על"ם אח"ר. והרמז "בניך ובנותיך שהם תולדות אדם נתונים לעם אחר" (דברים כח' לב') ודעם. כי

עמ' קיז§145

ההוא בתקופת תמוז, ותחתיתו הוא בתקופת טבת אע"פ שהמקומות הפוכים בזה כי הצפון קר בטבעו, ותקופת תמוז צפונית לשמש, והדרום חם בטבעו ותקופת טבת דרומית לשמש. אבל הוא זכר זה מפני שזכר השנה והיא מיוחסת לשמש לבד, והשמש פועל באש, והירח במים, ושאר כוכבי לכת ברוח בכלל, וי"ב מזלות בעפר המורכב מארבעתם. ועל כן נחלקו לארבעתם טא"ק אש, שב"ג עפר, תמ"ד רוח, סע"ד מים. והשתתפו עם כוכבי לכת בצורת א"ח שמ"ן תב"כ ס"ל גד"ש קד"ץ טע"ם, ב' לב' וי' לה' (שני

ספר החשק

עמ' כב§15

והנה בסוד כלולים באמת ע"ב ספירות אשר הם כל המציאות משביעות זמן י' מושבעות, והם יורוך סוד מעשה מרכבה הכפול. כי הרכבת שם בשם הוא הרכבת חכמ"ה ובינ"ה, בדמות הרכבת חמ"ה ולבנ"ה. והתהפכות הגלגלים יורה על צורת התהפכות האותיות, ובגלגלים תתחדש החכמה במחשבה השכלית, ותתחייב הבינה לתת דרך למשכיל להבין חידושים רבים, כמו שיתחדשו המתחדשים כולם מסיבת גלגול הגלגלים כולם. והנה התחברו פרטי

עמ' לא§205

ואמנם כללם ירא"ה והוא גבור"ה, על שם חרב"ו צב"א מלחמ"ה. והנה חכ"ם בעול"ם ב"א ונלח"ם במז"ל ארי"ה ומטיל בו ירא"ה כי הוא בחו"ר ברו"ח, ויש לו  ממונים עליוני"ם שכבר נתנה החכמ"ה לאזני"ם ולעיני"ם והד"ם לאפי"ם וההודע"ה לפ"ה ואור"ג הגבו"ר גבור"ה בהרג"ו ברו"ח וחר"ב פיפיות בידו והוא מעי"ן ביו"ד ה"א ו"ו ה"א ישר הוא חל"ק החכמ"ה וחל"ק הבינ"ה, ומנינם ברו"ח על דרך סבו"ב חכמ"ה ובינ"ה, ועל פי סבו"ב חמ"ה ולבנ"ה, והכל עם זה השם הנכבד והנורא ועניינו הוא שעל פיו מתנועע התלי אשר הוא בעולם כמלך על כסאו, ונקרא פקי"ד בשם צד"ק כי הוא מדת הדין.

עמ' פט§537

גם נו"ן מל"א הפ"ך ע"ב כופ"ה גלג"ל כ"ו מהפכ"ו, והוא בע"ל הסו"ד, כלומר בע"ל הסבו"ב מסב"ב חלל"ה מסב"ב חכמ"ה הוא הגלג"ל (?) בעל הסבו"ב כנגד מדה כי יש ע"ל החס"ד שני מלאכים ממונים, האחד נקרא בשם משותף מי"ם, והשני נקרא בשם משותף לבנ"ה, והנה מי"ם כבינ"ה גם בינ"ה כמי"ם, ורמזם דמ"י מלחמ"ה, דמ"י ענ"ג. גם יש לכל דבר הפכו ועומד כנגדו, על כן תדין הטוב לטוב כמנהג הטוב.

עמ' קיח§617

מדת היראה, והפחד מדת זמן, מדת הפחד פח בדמות והיא מדת הדין, נחלקת לב' קצוות ראשונות וביניהם אמצעיות הרבה ונוטות לכאן ולכאן. שם המדה הימנית 'חסד' נולד מן 'הבינה', כלומר מן 'בבלבול' 'בסבוב' 'גלגול' 'מלב'. ושם המדה שמאלית 'פחד' מן 'הלבנה' ופעולתה 'במים' והוא הרכות שבלב, ושם המדה השמאלית. כי כל מי שהוא רך הלבב הוא רוחנ"י, גם תולדתו מר"ח. וזה שם ע"ב תמצא ח"ם ול"ח בגמטריא פח"ד, והוא 'ליחלוח' 'הלבנ"ה' ועניינו 'מ"ח מ"ד' 'במא"ד מא"ד'. 'הדם הלח' 'מדה לחה'

עמ' קיט§619

ואחר שהדבר כן מה תבקש ממי שמדבר בזו החכמה העליונה שהיא משותפת עם התחתונה בשתוף האור עם הנקוד, ובשתוף החמה עם הלבנה, ובשתוף החכמה עם הבינה, שיוכל לדבר לך בזו מלב עדי זה. כי הכרח הוא למי שידבר בזו שישוב לזה וירוץ וישוב מזה לזה ומזה לזה. גם הוא הכרחי שיכנס בנתים האמצעי שהוא מבדיל בין שתיהם. וע"כ גם תראני מתחיל בדבר ואני

ספר המליץ

עמ' כג§23

ואלה הם ענייני האדם בכוחותיו כי המה משכן לנשמה ומשכן לחכמה וכן החמה משכן לחכמה ולנשמה. והלב משכן לרוח ומשכן לתבונה וכן הלבנה משכן לתבונה ולרוח. והכבד משכן לנפש ומשכן לדעת וכן כוכב מאדים משכן לדעת ולנפש, עם היותך יודע כי הדם הוא הנפש, ועם היותך יודע כי הדעת הוא כולל תאות המשגל. כגון "וידע האדם עוד את אשתו" "ולא יסף עוד לדעתה" וכן רבים אין קץ.

עמ' לג§37

ואני מגלה לך זה הסוד ומודיעך כי המח נברא מן החמה וראש פעלו בלב וזנב פעלו במח. והלב נברא מן הלבנה וראש פעלו במח וזנב פעלו בלב. ולחמה וללבנה תלי קושר את שניהם ואת פעולתם זה בראש וזה בזנב. ומהם אור וחשך וערב ובקר שהם מדת יום ומדת לילה. והם שני המאורות הגדולים שהם כדמות הפכים והם מכת המצטרפים המאור הקטון

איש אדם

עמ' מט§16

החוזר חלילה חורז חלקו, גלגל החכמה חוזר, וזרח השמש ובא השמש, מורה על העדר מדה חדשה וחדוש ישנה. ורמז "אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק" (שה"ש ה' ב'), פוקד קץ נקם נעלם פנימי למען נכנע מלפניו כל יושבי הארץ. ודבר עוד בכח הסהר שהוא הרחמים, וסוד לטו"ב נזכרהו בסוף ספר הישר, גם פנים פעל, וכחו יבא אי"ב מנגן תשצ"ג ועל כן נינקדו למעלה, ובחסרון מזמר איה כחו לאף, הי"א רפ"ז א"ף שעה אלף ופ' חלקים השעה נוד מנוד בשר ודם שהם מלאכי המות.

ספר העדות

עמ' סז–סח§12

ברשי"ת חסר א' כי בתשרי עתידין להגאל מתחת ידי עובדי הלבנה, ובניסן מתחת ידי עובדי החמה. ובשם חמה ולבנה תשיג חכמה ובינה. בתתך יוד מלא לחמה תמצא חכמה והיא החיים, גם היא חמדה מהיחוד המיוחד זה היום הוא אין אני הוא המיוחד בחמה מהכח שהוא כח אדם זיו ודם יום טוב הוא היום לחלה לגדול חללה להחל מכחה מזיוי זיוים נביאי בבטני בגלגלה חכמה. והנה נשאר ובינה ושניהם עתה שווים הבינו החיים דם מבין עולם המלאכים שהוא מצוי בלא ספק מציאה בחן אלהים. ועל כן י"ה מצא חן בי"ה מלא אנכי אדנ"י ודעם.

ספר החיים

עמ' פג§14

ערבו"ת זה בלעם, "מחזה שד"י יחזה" (במדבר כד' ד'). והוא הקבל"ה. ארבעים שנה עשה ישראל בעננה. אור וחשך יום ולילה שנים ארבעה ענש האיברים רזיאל בן שמאואל מכיר הברכה והקללה, מכיר הממזר בן הנדה, מכיר ישו מחמד, שיעור הלבנה בגבול השמש ועליהם תיבנה ותרבע במשולש ותבין ממנו פלאות והדבש שהטעימו הוא חכמת השמות. והנה פתח ואמר שמעו נא אנשי פונון, והורה סוד כל עניין הצירוף בכלל בשני הכתבים וגם בפתרונם. ואני אודיעך צירופם תחילה ואחר

חותם ההפטרה

עמ' קיח§16

ודע כי שם ע"ב חקוק במח האדם ובחמה בעולם ובחכמה במדות שהן מדת יום ומדת לילה. ושם בן מ"ב חקוק בלב באדם ובלבנה בעולם ובבינה במדות שהן מדת רחמים ומדת הדין. ושם בן י"ב חקוק בכבד באדם ובכוכב בעולם ובדעת במדות שהן מדת הצדק ומדת המשפט. והמדות דנות יום ולילה על מות וחיים, ודנות אור וחשך על ברכה וקללה, ודנות ערב ובקר על טוב ורע. ולפי אלו

עמ' קכ§18

עולם וזו דעתי. והנה מקומו מעל עולמו ופעלו מעל עולמו גם כל זה דעתי. והנה בזה דעתי ודעת כל חכם שוות, ואמנם מעולם עולם ועולם ומעולם המציא עולם וממציאה המציא מציאה. והנה הנמצא הוא הממציא והנמצא המציא עולם. ומחכמה ובינה המציא חמה ולבנה, וכן המח והלב והכבד אחד. ומהמלאכים המציא מלאכי חבלה והם מלאכי האדם, וממצוי המציא מצוי, והמלאכים מצוים המצוה ומצוי ממצוי הם מאין. ועל דרך האמת כל נמצא מאין המציאו וזו היא דעתי. וכל משכיל ידע דעתי בעיינו

עמ' קלד§111

זה הפירוש כבר כתבתי בו מה שרציתי מכלל הדברים ומפרטיהם וגם הארכתי בעניינים ובצירופים מבהילים דעת הרואה אותם בתחילת מחשבה. ואני כוונתי אל היותם מועילים לאחד שלם מעולה, ואם לא יועילו לעשרת אלפי אלפים פתאים כי האחד ההוא אצלי הוא שקול כנגד כולם, ומשה שקול כנגד כל ישראל, ופני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. וחיה אחת יש ברקיע ששמה ישראל וחקוק על מצחה ישראל. וצורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד, והאבות הן הן המרכבה, וכל ישראל ערבים זה לזה. ויספיק לך מה שאמרתי בזה, ועיין בכל דבור ודבור ובכל עניין ועניין אולי תבינהו ותכיר בו סוד