לַחַשׁ

… והנה משי"ג הכל"ל כבר קב"ל הצור"ה ופרי הקבלה. וכבר זכרנו מקצת מזה למעלה ומי שמצאה נקרא בעלה שכבר קדשה בטבעת עגלה עם שב"ע ברכו"ת שקושרים תשר"ק שהם אל"ף רבבות אליהן, ורמזו "ברבבות נחלי שמן" (מיכה ו' ז'). והקללה לחש בכח לחשיי והמטה נהפך ללחשיי נהפך הפכים והוא קנה המדה שהוא מטה נהפך לכל רוח. "ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן". הוא תוך אנכ"י הפוך לחכמים ולמכשפים לכל חיים ולמתים. והסוד הגדול שבו …

… בפה כמו שנאמר "בפיך ובלבבך". וכן כתוב בתפלין "והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך". כן בחנה בסוד התפלה כתיב "וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע" (שמואל א' א' יג') בסוד הלחש, כי יש בלי אמצעי ויש ממנו על ידי אמצעי והאמצעי פה הפך מן הלוחש והוא צעקת קול השופר.

… וצאן. וכן מחילוק הדם על שתי המזוזות ועל המשקוף ומאכילת השה בחפזון בלמוד חזון ובסוד חזיון התלוי בפה כמו שיקרא שם הזמן פסח שסודו פה סח הוא ליי'. כשם הפסח כלומר פה מדבר ומשיח ליי' בשמו. והיות אכילתו בחפזון על מהירות הצירוף בשעת הלחש שירוץ וימהר המצרף להשליך חצי לחשו טרם שישליכם הוא עליו.

פה מדבר בלשוננו ולב עונה ממעונו לב מלחש ברצוננו ומוח מקבל רעיונו אזנו ועינו דמיונו:

רוח אל רוח קורא בשם וכח אל כח מדבר ומלחש עד היות הכל נשמע אל החלק והחלק נמשך אחר הכל שוכן למעלה הוא הכל על כן ההא מתנועע מהנקודה המיוחדת הכוללת העליונה אשר אין שניה לה בנקודות:

וכשמעי אני זכריהו בן מעלי מעלומיאל בן יהוה יהויהו המזכיר את שם יהוה את דברי יה-וה אלהי ואלהי אבותי אב-רהם ויצחק וישראל עבדיו, נפלתי על פני אפים ארצה ולבי ירא ושמח ויקמני יהוה על עמדי לשבח שם כבודו בלחש ובגלוי:

… יהוה אלהי אבותי כי ימיתני החץ אשר הכני בסם אשר בו: עודנו מדבר ורגלו נפוחה כנאד נפוח מלא רוח וכרגע גבר הכאב וכל גופו הרגיש עד אשר נפחו אבריו ונתחיו כשאור: וכשמעי קול צעקתו נכמרו רחמי עליו וארוץ ואקרב אליו ואלחש באז-נו ויברח כאבו מכל גופו מפני לחשי: ויהי כראות האיש הגבור הראשון אשר הכהו ברגלו בחצו כי נרפא מכאבו על יד לחשי: רץ עליו בחניתו ויכהו על טבורו ויתקעה בכרסו ויפל את בני מעיו על הארץ ויפל שם וימת: וכראות השלישי אשר הראשון הרג את השני רץ אחר …

… ללמדו לא זולת זה, ועדותו מסובב שלש פעמים, והוא לנו לעד שלש פעמים כאשר בא בפרשת וילך משה שהוא היה המשכילו והיודעו על בוריו ומשם תתעורר אל סודו. ובסוד האזי"ו ל"ך שבפרשת האזינ"ו תבין רביעיתו וחציו לח"ש. על כן צריך להזכירו בלחש ואין מוסרין אותו אלא למי שהוא נבון לחש כי גם הוא מלחש בפריו. וצריך שכל וגם ציור שלם שלא יטעה בו השומע עניינו, והיודעו וזהיר בו יצרו שלם עם קונו. ואמנם י"ה המצוייר מעיד על הנקרא בו שהוא אינו גוף ולא כח בגוף, וזהו שאמרתי לך חציו דן לחציו.

… אד"ם, כי כן גם חשמ"ל, מלוב"ש. ויתבאר לך מסוד לבוש הבדים ומסוד החמר הראשון אשר הוא בבחינת אמתתו פושט צורה ולובש צורה. כן כל הנראה בנבואה הוא מתלבש מהחמר ונראה לנביא. וחמר הנבואה גם כן פושט צורה ולובש צורה, והוא סוד שמו חשמ"ל, מלח"ש, שהחכמה מדברת פעם ושותקת פעמים לפי מציאות האדם. וכן הברק וכן הקשת פעם נראים ופעמים נסתרים. וסוד הקש"ת, חמ"ר ראשו"ן, ועל כן אמר הרב "חמר הקשת ואמתתו ידוע", כי הוא המתואר במראים באמרו כמראה. ואמר שם, "וזה …