לְשֵׁם שָׁמַיִם

… וגלתה לנו התורה התמימה שהשם ית' מסבב סבה בעבור סבה, וסבה בעבור סבה תמיד ועושה דבר בעבור דבר. ואע"פ שיראה מקצת הסיפורים שהענין הוא בא על ידי אדם, הגידה לנו התורה שאין הדבר כן, למען יבטח אדם בשם בכל מעשיו, כמו שאמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים. וכן הכתוב אומר "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך" (משלי ג' ו'). ונאמר גם כן בדברי חכמינו חיי ובני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא. ועוד הם אמרו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וזהו הראוי להאמין. …

… וענייניו ומתבודד מצד השגתו להשיג הדבור מהשכל הפועל באמצעיתו, הוא צריך שנודיענו איך ישמר מן הסכנה בפעלתו זאת הקדושה. ותחלה מה שראוי להודיעו פה לפי סתרי הקבלה הוא שצריך המתבודד אל ההשגה שיהיה חכם ומבין מדעתו, ותהיה כל כוונתו לשם שמים, והיא לדעת אמתת המציאות כדי שישיג אל רצון השם. ואחר כך יעבדהו באמת כראוי לפי רצונו. וכשיתחיל צריך שיקח כל אות ואות מאותיותיו ויניענה בתנועת נשימתו ארוכות, שלא ינשום בין שתי אותיות כי אם נשימה אחת ארוכה כפי מה שיכול לסבלה באריכות, …

… המזון בעתו, כדי להסיר רעבתנותו שהוא מכת המות. ובהזדמן לו המטעמים הרבים ישבע מהם כדי סיפוקו. וכן תעשה מן החכמה אם תרעב ממנה ותצמא אליה, דין הוא שתשבע ממנה ותרוה צמאך לפי הנמצא, כדי להציל נפשך משאול מטה. כי אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים, והוא שישתדל המשתדל להעלות לבו תמיד, ואז ישיגנו בבקשו החכמה מהחכמים וספריהם הקדושים בכל יום כפי יכולתו. לא שיחשוב לומר אני לבי בשמים וכל מה שאני עושה לשם שמים אני עושה, והוא איננו מעניין אשר יביאנו המעשה …

… תועלת, ויש מי שכונתו להראות במה שכותב גבורות חסדי השם עם ברואיו ונפלאותיו ומעשיו הגדולים לחכמי הלב, ולהעלותם ממדרגה למדרגה במציאות, ובכדי שיתדמו לו ויכירו בוראם וינחלו חיי העולם הבא באמצעות ספרו הנכתב. וזאת הכוונה לבדה היא אשר נאמר עליה שהיא לשם שמים. וזאת היתה כוונת כל הנביאים באמת, והיא כונה אחת שווה לכולם. אלא שזה הורה הדרך אל הכוונה בקלות, וזה הורה בעומק יותר מזה ובאיחור השגה מפני שלא הגיע למעלת חברו בהוראה ההיא.

… אחר דעתם ולשתף דבריהם בכל יכלתו ולהורות, שהכונה בהם אחת שווה. והתכלית היא מיוחדת בכוונתם הנכללת יחד בדעתם. וראוי לדון אותם לכף זכות בכל מה שאמרוהו, מפני שכולם כיוונו להוציא האמת לאור, כפי שסבל כח דעתם. ועל זה נאמר "וכל מעשיך יהיו לשם שמים" (אבות ב' יב'), וכבר נצלו. ולפי זה הדרך בתת הסופר צורה לאותיות ותהיה כוונתו זאת האחרונה הנזכרה שהיא להחכים הלומדים דבריו. הנה זאת תכלית התכליות אצלו בפעולתו זאת. אלא שאם יגיע איש מן האנשים אל מה שהוא …

… הכתוב, שגם מדברים ואינם יודעים מה מדברים. כי לשון הקודש אצלם כלשון "תתרי" "ותוגרמי" אשר אינך יודעו. כי אין ספק שלא תבין כוונת המדבר בו אם לא תבין הסכמת לשונו. עד שתסכים בג' חלקי הדבור, שהם שם ופעל ומלה. ואלה אע"פ שכונתם לשם שמים גמולם קטן ומעט, בקטנות עבודתם ובמעט מציאות מעלתה.

… ועשהו עד שקראהו כל נער שבעיר אוויל או משוגע או קרח כעניין אלישע, ראוי שיעשה פניו כפני אריה ולא ישגיח באדם כלל ולא יבקש תכלית תכליות לאשר צוהו השם אבל יעשה ויאמר לכבוד השם. ויצא למה שתרצה, שעל זה נאמר "וכל מעשיך יהיו לשם שמים" (אבות ב' יב'). וכן עשה משה בלכתו אל פרעה פעם ראשונה עד שהרע לעם ואמרו לו ולאהרון אחיו "אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו" (שמות ה' כא'). ובסוף נצחו הם ושב כל מתלוצץ מתנחם …