לֶחֶם

וידוע שטבע החטה הוא שצריך לטחנו עד שובו קמח, וצריך ללוש הקמח ולערבו עם תכלית דקות חלקיו עם המים ואז ישוב עסה. וצריך עוד לחלק המעורב כולו אל קצת חלקים עד שוב כל חלק ממנו גוף מיוחד לעצמו וצריך לאפות אותו בתנור עד שיתחמם מכח חום האש ויתיבש מעט עד היותו ראוי לאכילה ועדיין חומרו שממנו התחלנו הוא הוא חומר החטה והוא עשב השדה אלא שהתרחק והתגלגל בקבול צורות מתחלפות וחומרו הקרוב שנתהוה ממנו הלחם הזה הוא העסה שקבלה צורת לחם אחר אפייתה. ובצורת האפיה נהייתה העסה לחם ובהשתנות עליו הצורות נשתנו בו השמות והתחדשו ונכללו עם שמות המין.

כאמרך עשב הנקרא שבולת נעשה חטה והחטה שבה קמח והקמח שב עסה והעסה נהיה ממנה הלחם. וכן אחר האכל הלחם שב ונהיה דם בכלל וקבל ארבע צורות כנגד ארבע יסודות ונהיה ארבע לחויות אשר טבע כל אחד מהם כטבע כל אחד ואחד מהיסודות.

ומהם ידענו שאלה הטבעים כשהתחללו ונתכו שבו אל טבעיהם הראשונים. והיה הדם חם ולח ראשון. והלחה הלבנה קרה ולחה. והלחה האדומה היא הירוקה חמה ויבשה והיא מרה. והיתה השחורה קרה ויבשה. והדם כרוח. והלבנה כמים. והירוקה כאש. והשחורה כעפר. וכאשר ראית אלה מתגלגלים וחוזרים אל טבעם בתוך גוף האדם, כן גוף האדם אשר מהם נתהוה יחזור ליסודותיו כל חלק לחלקו וכל יסוד ליסודו עד התעכל כל גופו בבטן העולם התוכיי הזה בהתעכל חלקי הלחם בתוך בטנו. ואין הפרש בין היות זה אחד מאות אלפים ורבבות מן השנים ובין היותו כרגע כמימריה לשעתו כי הכל תלוי בתכליות כאמרם על זה דרך משל סופך טב כלך טב.

… אלהיך בכל משלח ידך" וגו'. הלמד רמז לכח התלי שהוא הנחש הנושך החוזר לאחור לפי כחו העליון ומעיין בתחתונים למפרע. הנדר ראוי לשלמו וכל שכן האלוהי. "מוצא שפתיך תשמר" מ' ריש שטה. ביאת הכרם רמז ידוע בביאת השדה והוא כח היין והלחם. וכבר נגלה כחם ממלך שלם על כן המותר אסור ואכילת ענבים בתאוה לשבע מותרת על דרך סוד יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. "ואל כליך לא תתן" ואל יסודך לא תתן אכל אכול לשבע נפשך כמו שנאמר "צדיק אוכל לשבע נפשו …

… הקרובים לה הם האותיות שהמחשבה מניעה אותם על פי הרצון. שהוא כלי מצוייר מה שרוצה ומה שאינו רוצה, כלומר מצוייר בדעתו ומעיין אם הוא סובל שיצא המצויר אצלו לפועל אין דעתו סובלת אבל מניעו הרצון מלהמצא הדבר, כאלו תאמר אדם אחד רצה לאכול לחם, וצייר מהות הלחם, והנה הלחם מינים הרבה, כי יש ממנו שהוא של חטים, ואחר הוא שעורים, ואחר משיבולת שועל, ואחר משיפון, ואחר מכוסמין. ואלו הן חמשת המינים שהלחם נעשה מהם, שהרי ברכתם אחת שווה והיא המוציא לחם מן הארץ. ואולם נודע …