פָּרָה אֲדֻמָּה

וסוד רג"ע ארב"ע והוא מרג"ל רמז לגמר ביאה. ודע כי סוד פו"ר הוא מומ"ר או מורם כולל חיבור הטמ"א והטהו"ר יחדיו. והנה סוד השם כולו מפור"ש שהוא המחבר ההויה והגוף טמא ומטמא והתחברה אליו הנפש שהיא טהורה ומטהרת. וכשתבין זה הסוד תבין סוד העגל וסוד אפר פרה ולמה מטהרת את הטמאים ומטמא את הטהורים. ותבין סוד כל טמאה וטהרה ומהו עניין סוד, "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם". שפירשו בו פלג שם כתי' מלמד שפלג להם (דהיינו פלגשם חסר, חַלֵק המילה לשתים תקבל פלג-שם) ומסר להם שמות של טומאה.

אמרו על שלמה המלך ע"ה שידע כל טעמי המצות חוץ מטעם פרה אדומה. ועל כן אמר "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (קהלת ז' כג'). ואם טעמה הוא הנדרש עליו תבא האם ותקנח צואת בנה שהוא העגל. הנה תנוקות של בית רבן ידעו זה הטעם בזמנו ואיך נעלם משלמה מלך ישראל. אבל אם נאמר עוד שיש …

וזהו הרמז עליו שעל פיו יתכן שיבין המעיין בו כראוי הסוד שנגלה לי בה ואין מונע של זה לא יסבול סתרים אחרים רבים. ואומר ברמזו זה שלי כי הפרה שהצריכנו השם להיות צבעה מיוחד בעורה וקראה אדומה, ובזה נגלה לנו סודה. מאמרו על עשו "ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו". והנה יצח"ק ורבק"ה כשתחברם עם הלבנ"ה תמצא סודם בסוד מספר מחזור הירח בשאריתו והוא בי"ו תקצ"ה, וכללם תרי"ג מצות. ורמזם …

אמר אברהם המחבר על זה כי פנה עולם האדם דמה, ולפיכך אם תמנה דמ"ה ז' פעמים מיד תקח כל כח הפרה. כי כח הפרה תלוי בכ"ג שהוא מספר סנהדרין קטנה והוא רמז כ"ה תברכו, בכ"ג תברכו בסנהדרין קטנה, והוא רמז באמרו והז"ה. וסוד שב"ע פעמי"ם בסוד שבעי"ם פע"ם רמז לשבעים זקנים שהם סנהדרין גדולה, והמזה הוא המשלים …

ואמנם אמרו "וזאת התורה אדם כי ימות באהל". כבר ידעת מה שדרשו בו ומספיק כי הוא העיקר. והשאר נודע מעתה ממה שקדם למי שהבין כוונתי בו. אבל המביט יבין ממנו מיד למה נסמכה פרשת מיתת מרים אל שחיטת הפר"ה ומי הנדה מטהרים. וכשמתה מרים מיד נאמר "ולא היה מים לעדה". ובסבת העדרם מתו משה ואהרן ג"כ. ואלה הם מי מריבה השניים והשם רצה לנסות שני האחים בהבדל הדבור למרה. ואע"פ שרמזנו קצת עניין זה בסוף ספר הקרבנות ושתפנוהו עם עניין …

… שביארו הם והוציאוהו מפשוטו עתה [לא] נוסיף על דבריהם כי די לנו בהם. ואמנם מלחמת שני מלכי האמורי סיחון ועוג כבר רמזנום ודי למשכיל בהם. וכן כל מלחמה שהיא מזה המין. ועוד בראש הספר הבא נדבר בו מעט עד שנספיק בו. הנה כבר נשלמה פרשת פרה עם היותה נקשרת עם ענייני המלחמות ובקשת האדומית תחלה. כי "אדמה" רמז לעשו, "ותמימה" רמז ליעקב, "אשר אין בה מום" רמז ליעקב, "אשר לא עלה עליה על" רמז לעשו. כי עדיין לא קבלו עולינו שנאמר עליו "ופרקת עולו". ועל כן אמר "פן בחרב אצא לקראתך". …

… החייתם כל נקבה". וטען עליהם טענת היותן למכשול לעון על דבר פעור ולפיכך צוה להרוג "כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש למשכב זכר". וצוה להחיות הבתולות כולן וצוה לנוגע בחלל להתחטא ביום ג' וביום ז' והבגדים והכלים, ורמז על החטוי "זאת חקת התורה" בעניין אפר פרה בעבור מי נדה המזכים העולם כולו. והטהרה שני מינים באש ובמים, כאמרו "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת". הנה זכר כל מה שעובר באש והם ז' מיני מתכות כי המין הז' שהוא כסף חי איננו עובר …

… "כי עפר אתה" כי מורה על דקות דבר ועל חבור חלקים קטנים, כאומרו "עד אשר דק לעפר" (דברים ט' כא'), אחר אמרו "ואשרף אותו באש ואכת אותו טחון היטב" (שם) שגם העניין ההוא, ר"ל עניין העגל בא בו שריפה עד שובו עפר וכן באימו שהיא פרה אדומה, בא בה שריפה "מעפר שרפת החטאת" (במדבר יט' יז'). וכן הבריה הדקה ר"ל הכינה, ברייתה מעפר הארץ כאדם. ועל כן נאמר "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא" (שמות ח' טו') מה שלא בא כן בשאר המכות. והדרש ידוע שאין השד יכול …

… יהיה לי נחמה על מקרי כולם אשר השיגו לעפר ואפר. כמו שאמר אברהם "ואנכי עפר ואפר" (בראשית יח' כז'). עד שנולד לו בגמול השפלת חומרו ובזותו אותו בן, שנעקד לפני השם במקום עולה ונשאר אפרו צבור בו לזכרון עקידה, ולזכרון כפרה כאפר פרה. שהוא עפר שריפת החטאת, והוא הדשן בגימטריא. וכעניין כי הוא אפר דשן ושמן ועב ועכור מאד, ולזה הושם לאברהם "פאר תחת אפר" וגמול איוב "ויוסף איוב" (איוב כט' א') "ויוסף יהוה את כל אשר לאיוב למשנה (שם מב' י'), שהיה משכיל כמו שנאמר …

… ית' לתת לו חוקו וחלקו במקומו ובעתו, כדי להשיג חק השם מושלם, ולהיות לבד חלקו ולא חלק זולתו. וזה לא היה אפשר בלתי תורה כללית ופרטית כמו שרמזנו למעלה, וזה שורש כל התורה כולה. ובאו בה חלקים הכרחיים להשלימנו והם עניין שעיר המשתלח ופרה אדומה ושור וכבש ועז ותורים ובני יונה מכל בעלי חיים והם בהמות ועופות טהורים, וקלים להמצא תמיד. והם עיקר כל קרבן אשר עניינו להקריב אותם לפני השם לכפר על חטאתינו, עד שירצנו השם ויהיה מריח נחוחינו, כלומר מקריבנו אליו אחר שהתרחקנו …

… חותמין בעניין הפלא ואומרים ברוך אתה יי' רופא כל בשר ומפליא לעשות. כי זאת רפואת כל בשר להיותו נקוב, הפך מן הנאד וזו פליאת מעשה. ומכאן תבין מי הוא זכר ונזכר לפני השם, ומי הוא נקבה וחלולה ואין לה זכרון, כי אם באפר פרה או באפרו של יצחק שהיה ביום הפקידה וביום הזכרון, והבן זה. ודע שהדבור כשאר טבעי הגוף ותנועתו פתוח וסתום, ועל זה הסוד נכתבו בתורה פרשיות פתוחות וסתומות, להודיע איזה מהם עיקר הבנתה תלוי בפתיחת הלב, ואיזה מהן עיקר הבנתה תלוי …