פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל הַחִבּוּר
5 הפניות ב־1 ספרים
גן נעול
"חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה" (משלי א' כ').
וכן כוונתי לעניין גדול בכתבי הפסוקים באותיות גדולות, ובהפכי קצת גדולות לקטנות. רק ה' הנקודות היו בם לענין גדול, ולא רציתי לגלותם בביאור, אבל הכוונה בהתחילי בפסוק ראשון היתה מפני שקבלנו שאותיותיו כ"ו נחלק לשני חלקים שוים ראשונים, שסודם אח"ד אח"ד, "חכמו"ת בחו"ץ תרנ"ה" (משלי א' כ'), הם י"ג אותיות וכוללים חצי הפסוק, כי האתנח מורה על מנוחה נבדלת, "ברחבות תתן קולה" (שם), הם י"ג אותיות וכוללים חצי הפסוק …
והנה הפסוק הראשון שרמזנו, והוא שבו התחלנו בחשבונו האח"ד בשני"ם, והשני"ם באח"ד, והרוצה לדעת זה יחלקנו לשני חלקים שוים, ויכיר שהחלק האחד עולה שמו"ת מפורשי"ם, וכן החלק האחר עולה שמו"ת מפורשי"ם. וזהו סוד תרע"ו, הוא חשבון המרובע של השם המיוחד. והוא עולה כמספר כ"ו פעמים …
… מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה. ותכיר שנים כרובים זהב, אשר על הכפרת שהם בסוד השכינה. כאמרו "וישכן מקדם לגן עדן את הכרֻבים ואת להט החרב המתהפכת לשמֹר את דרך עץ החיים" (בראשית ג' כד'). לשמור ברוח הקדש הכרוב. ורמז המתהפכת תמצאנו ברמז סופי תיבות של פסוק הראשון של זה החיבור, ת'צ'ה ת'נ'ה (משלי א' כ'). ואמנם ראשי תיבות גם הם רמז ח'ב'ת ב'ת'ק. להודיע בם אימתי נברא העולם, ויוודע מהם אשר בתשר"י נברא העולם והעד שהוא יום הדין. ואנו אומרים "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון, כי …
ואמנם צריך שתבחן במצויירים הגדולים ותחלקם לשני חלקים שוים של השם בלבד והם ראש וזנב של שם בן מ"ב. הראש הולך י"שר ו"הזנב ה"ולך ה"פוך, וכן שם של בראשית כמוהו. וראה וחשוב ח' אותיות של זה וח' אותיות ורמז זה "משחקת לפניו בכל עת" (משלי ח' ל'). ורמז זה "בכל עת אל הקדש" (ויקרא טז' ב'). וסימן זה בכ"ך שהם מ"ב והם בשכ"ר. על כן בשכ"ר זאת של ברית מילה.