פָּרָשִׁיּוֹת פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת

… פליאת מעשה. ומכאן תבין מי הוא זכר ונזכר לפני השם, ומי הוא נקבה וחלולה ואין לה זכרון, כי אם באפר פרה או באפרו של יצחק שהיה ביום הפקידה וביום הזכרון, והבן זה. ודע שהדבור כשאר טבעי הגוף ותנועתו פתוח וסתום, ועל זה הסוד נכתבו בתורה פרשיות פתוחות וסתומות, להודיע איזה מהם עיקר הבנתה תלוי בפתיחת הלב, ואיזה מהן עיקר הבנתה תלוי בסתימת הלב.