פֶּלֶא

4 הפניות ב־2 ספרים

מפתח החכמות

עמ' נג§62

האפשרי מונה על המנע הכתוב בפשט הדברים אין הכרח מביאנו להוציא הכתוב ההוא מפשוטו. ולפיכך אנו חייבים להוציא ענין הנחש מפשוטו וכל מה שדבק אליו כי לא זכרה התורה שהנחש דבר לחוה בחלום ולא בהקיץ גם כן על דרך הפלא. כי מה שזכרה התורה גם כן שהוא פלא אין להרהר אחריה בו לחשבו משל. אבל המספק נעיין במשכיותיו והן יורונו הדרך אם לפשט אם למשל אם לפלא, ובעדם נצא מן הספקות. ואם כן אמרו "וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה". יהיה ה' האדם שהיא

עמ' עז§71

צחר הפוך רצח וזה מקובל. וכבר נאמר לאברהם "במבחר קברינו קבר את מתך", והוא בחר הטוב. והנה חברון מעיד על החבור והדבוק שזכרנו. וזאת היא כונת קברי אבותן להיות יחד לפי מחשבת החוקרים. ואין המקובלים מכחישים זה אבל הקבלה מוספת אפשרות תחית המתים בגופים על דרך הפלא ומחיבת האמונה בה מפני אפשרות תוספת ההתחכמות לפי הזמנים. וזה גם כן הוא מן הדברים הנחשבים לחכמי הקבלה לא מן המושכלים שנתאמתו על דרך הקבלה. ועל כן נקרא אנחנו זאת האמונה וכל הדומות לה אמונה מחשביית. וכל מה

חיי הנפש

עמ' יב§24

נגלהו לא במרגש ולא במשכל, וראוי שתשליך ממנו המדומה ושתשכיל ענינו ומה הכוונה אליו. אמנם מה שהתורה מעידה עליו שהוא פלא, אין צורך להכחיש דבר ממנו, שעם הודעת בעל הריב לא נצטרך לעדים, ומפיו של אדם כמאה עדים. אך צריך שתדע, כי שם פלא הוא עניין מכוסה ונסתר, כאמרו "היפלא מיהוה דבר" (בראשית יח' יד') ומתרגמינן "היתכסו מן קדם ה". וכן אמרם ז"ל אין לך עסק בנפלאות שהן הנסתרות. וכן סתרי תורה הן נפלאות, וכן מה שכתוב. "גם בעיני יפלא" (זכריה ח' ו') וכיוצא בהם כולם

עמ' מד§62

שיתנועע בשום פנים תנועה רצונית לפי הטבע. גם אנחנו לא ראינו זה עד היום ולא ראינו חי שיעיד שראה זה באמת. אך ראינו מי ששמעו, שהיה זה בזמן אחד באיש אחד, או ביותר על דרך פלא. גם פשט הכתוב אמרו במקום מן המקומות על עניין מופלא, על דרך הוראת פלאים וניסים. ואין מביאים ראיה ממעשה ניסים, כל שכן שאין מביאים ראיה ממה שקרה לאיש אחד על עניין זכות בכמה זמנים, ואפילו מדבר טבעי, וכל שכן אם הוא חוץ לטבע וחוץ להקיש השכלי, וכל שכן שאין מביאים ראיה לחוקרי אמיתת החכמה